ספר הפרנס/שנז
אם הוא חפץ לחלוץ מביאין עור של בהמה טהורה ושיהי' תפור כולו בעור ושיהיו ב' רצועות ארוכות תפורות עם ראשיהם למנעל אעפ"י שיש בו שני קרסים של עור שמחברין אותו למעלה בלולאות של עור ויתנו המנעל ליבם במתנה שיהא שלו ושל רגל של ימין וצריך שיחלוץ ברגלו יחף ולא עם בתי שוקים ושיהי' המנעל למטה מן הארכובה ואז אומר ליבם לבטל מודעות ואח"כ לוקח היבם המנעל ונותנו ברגלו הימנית ומשים הקרסים בלולאות וכורך הרצועות סביב רגלו על המנעל וקושר שני קשרים זע"ז ועומד ומהלך בו ד' אמות או יותר לפני הדיינים [ואח"כ] (ואז) עומד לפניהם הוא והיא ויסמוך עצמו לכותל [או] לאדם וידחוק רגלו על הארץ קצת ואז מקרין אותה הדיינין מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי וצריך שתאמר הכל אות באות בלשון הקודש וצריך שתאמר אותם שתי תיבות לכל הפחות בנשימה אחת וטוב הוא אם יכולה לומר שלשתן בנשימה אחת לא אבה יבמי ואח"כ מקרין אותו לא חפצתי לקחתה. ואז יושבת ופושטת את ידה הימנית ומתרת רצועות המנעל והקרסים הכל בידה הימנית ושומטת המנעל מן העקב ומשליכתו לארץ בפניה והכל הוא עומד או מוטה ולא יושב ואח"כ עומדת ורוקקת בארץ לפניו רוק הניראה לעיני הדיינים שיוצא מפיה עד כנגד היבם ואח"כ מקרין אותה בלשון הקודש ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו וניקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל והעומדים שם יענו ג' פעמים רצופין חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל והיא מותרת: