ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יג
בביאור קצת הכללים מהגזרות המורכבות
א
[עריכה]הנה כבר כתבתי בתחלת המאמר הראשון כי עקרי הגזרות הם ששה, והם אשר בארתי עד הנה. ועתה אבאר שאר הגזרות המורכבות מהששה הנזכרים. ואין צריך להאריך בהן, כי כל אחת הולכת על דרך שני הגזרות אשר היא מורכבת מהנה. והמשל משרש נָטָה, שהוא מורכבת מחסרי הפ"א ומנחי הלמ"ד; הנה הנו"ן הולכת על דרך נו"ן של נגשׁ, והה"א הולכת על דרך ה"א של גלה. רוצה לומר, בכל מקום שתחסר נו"ן של נגשׁ או תנוח ה"א של גלה, תחסר ותנוח נו"ן וה"א של נטה. חוץ מהצווי, שתאמר מן נָגַשׁ – גַּשׁ, גְּשׁוּ בחסרון נו"ן; ולא תוכל לומר מן נָטָה – טֵה, טוּ, אלא נְטֵה, נְטוּ. וכן מן גָּלָה תאמר הצווי בבנין פִּעֵל: גַּל, צַו, בחסרון ה"א, ולא נוכל לומר מן נָטָה – נַט. וכן מן נָשָׂא, בכל מקום שתנוח אל"ף של קָרָא תנוח אל"ף של נָשָׂא, חוץ במקור תנוע האל"ף בשוא: שְׂאֵת, בִּשְׂאֵת וכולי.
ב
[עריכה]וגזרת נחי קצוות הם של שלש מינים. האחד שפ"א-הפעל אל"ף ולמ"ד-הפעל ה"א, כמו אבה, אפה, האל"ף הולכת על דרך נחי פ"א אל"ף, והה"א על דרך נחי למ"ד ה"א. והשני שפ"א-הפעל יו"ד ולמ"ד-הפעל אל"ף, כמו יָצָא, יָצָאת וכולי; והוא בצרי לגזרת פָּעֵל, כמו יָרֵא. והשלישית שפ"א-הפעל יו"ד ולמ"ד-הפעל ה"א, כמו יָרָה, יָרִיתָ וכולי, היו"ד הולכת על דרך נחי פ"א יו"ד: יָשַׁב, והה"א הולכת על דרך נחי למ"ד ה"א: גָּלָה, גָּלִיתָ. חוץ מהמקור והצווי שהם באים בשלמות פ"א-הפעל; המקור, כמו יָרֹא או יְרֹא, ועם בכל"ם: בִּירֹא, כִּירֹא, "לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד" (ש"א יח כט); והצווי, כמו "יְרָא אֶת יְיָ" (משלי ג ז), "יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו" (תהלים לד י) – נחה האל"ף, כי שורק הוי"ו שייך ברי"ש, והאל"ף נחה להבדילו מלשון ראייה, משום שנאמר "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג כ); ומן יָרָה: "אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט יג), ועם בכל"ם: "לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל" (תהלים יא ב).
ג
[עריכה]והכלל, כי כל מיני המורכבים לא יבאו לעולם בחסרון הפ"א לא במקור ולא בצווי, חוץ משרש יָצָא ונָשָׂא, שבאים בחסרון הפ"א, כמו מן יָצָא: צֵאת, בְּצֵאת, כְּצֵאת וכולי; ומן נָשָׂא: שֵׂאת, בְּשֵׂאת, כְּשֵׂאת וכו', שָׂא, שְׂאוּ וכולי. והעתידים מן יָרֵא: אִירָא, יִירָא, ביו"ד נחה, ומן יָרָה: אִירֶה, יִירֶה וכולי. ובחסרון הה"א: אִיר, יִיר וכולי, על משקל "וַיִּיף בְּגָדְלוֹ" (יחזקאל לא ז עי"ש).
ד
[עריכה]וגזרת חסרי הקצוות לא נמצא כי אם בשרש נָתַן, אשר בעוברים תחסר הנו"ן האחרונה, כמו נָתַתָּ, נָתַתִּי; ובצווי ובעתיד תחסר הנו"ן הראשונה, כמו תֵּן, אֶתֵּן, יִתֵּן וכולי; ובמקור יחסרו לפעמים שתי הקצוות: "אָחֵל תֵּת" (דברים ב כה), "בְּתֵת יְיָ" (במדבר ה כא), הראוי בְּתֶנֶת על משקל "בְּגֶשֶׁת" (במדבר ח יט). וכן נמצא העבר בחסרון שתי הקצוות במלת "וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף" (ש"ב כב מא).
ה
[עריכה]וגזרת המרובעים, רוצה לומר של ארבע אותיות, כמו "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק" (ישעיהו יא ח), הוא מורכב מנחי הלמ"ד ומהכפולים, ונפלה ה"א למ"ד-הפעל ונכפלה בו הפ"א והעי"ן, כי שרשו שָׁעָה, וכן "תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי" (תהלים קיט ע), שניהם מבנין פִּעֵל. ובבנין פֻּעַל: "וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ" (ישעיהו סו יב). ובהִתְפַּעֵל: "בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע" (תהלים קיט טז). ונמצאים שני שרשים של ארבע אותיות נבדלות, רוצה לומר שלא נכפלה בהם אות אחת מהאותיות, והם כִּרְבֵּל, וכֵּרְסֵם, כמו "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ יד), "וְדָוִיד מְכֻרְבָּל" (דה"א טו כז), ומה שנמצא "רֻטְפַשׁ" (איוב לג כה), ו"פַּרְשֵׁז" (איוב כו ט), אמרו רבותינו זכרונם לברכה שהם מלות מורכבות, פירש רֻטְפַשׁ – רָטוּב ופָּשׁ (ראה נדרים מא א ובמפרשים שעל הדף); פַּרְשֵׁז – פֵּרֵשׂ שַׁדַּי זִיו (שבת פח ב).
ו
[עריכה]גם נמצאו הרבה מגזרת הכפולים באים על משקל זה, וכפל בהם פ"א-הפעל אחר עי"ן-הפעל, כמו מן גָּלַל – "וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים" (ירמיהו נא כה). ומן קָלַל – "וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל" (קהלת י י). ומן סָלַל – "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ" (משלי ד ח). וכלם לא נמצאו רק בבנין פִּעֵל. וכן מנחי העי"ן: "הִנֵּה יְיָ מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר" (ישעיהו כב יז) – שרשו טוּל, מן "וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים" (יונה א ה). וכן מה שקוראים המדקדקים 'מרובע' שהם בכפל למ"ד-הפעל, כמו מן שׁוּב – מְשׁוֹבֵב, ומן קוּם – מְקוֹמֵם. וכבר הוכחתי כי הם מבנין פִּעֵל, ואין להאריך כאן.
ז
[עריכה]ופעל של חמש אותיות לא נמצא כי אם אחד, והוא חֳמַרְמַר, כמו "פָּנַי חֳמַרְמְרוּ מִנִּי בֶכִי" (איוב טז טז), ובהפסק: "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א כ), ונכפלה בו העי"ן והלמ"ד אחר שלש אותיות השרשיות, כי שרשו חָמַר. אבל "לִבִּי סְחַרְחַר" (תהלים לח יא), "הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ" (משלי כא ח), הם שמות התוארים, כמו "יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם" (ויקרא יג מט).
ח
[עריכה]ונמצא פעל אחד מנחי למ"ד ה"א של חמש אותיות, והוא "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם" (תהלים מה ג), שרשו יָפָה, וכפול בו הפ"א והעי"ן, והוא מבנין הקל. אבל חֳמַרְמַר הוא מבנין פֻּעַל, אבל נוכל גם כן לבנות ממנו אביו הפִּעֵל, ולומר חִמַרְמַר, חִמַרְמַרְתָּ, חִמַרְמַרְתִּי. כי כן אמרו המדקדקים, כי כל שרש נמצא ממנו האב נוכל לבנות ממנו התולדה; וכן להפך, כמו "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח ד), "יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע" (ויקרא יא לח), שניהם מבנין הָפְעַל, נוכל לבנות מהם את אביהם ההִפְעִיל ולומר הִלְקִיחַ, הִנְתִּין.
ט
[עריכה]וכן בעבור מלה אחת שנמצאת תוכל לבנות עליה כל הבנין. והמשל מן "הִשְׂמַחְתָּ כָּל אוֹיְבָיו" (תהלים פט מג), נוכל לבנות ממנו גם הבינוני: מַשְׂמִיחַ, והפעול: מֻשְׂמַח, והמקור והצווי: הַשְׁמֵחַ, והאית"ן: אַשְׂמִיחַ. ישמיח יי אלהינו אותנו על ידי עבדו משיח.