משנה חולין ו דפוסים
משנה חולין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
כיסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים.
ונוהג בחיה ובעוף, במזומן ובשאינו מזומן.
ונוהג בכוי, מפני שהוא ספק. ואין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו, אין מכסין את דמו.
השוחט ונמצא טריפה, והשוחט לעבודה זרה, והשוחט חולין בפנים, וקדשים בחוץ, חיה ועוף הנסקלים, רבי מאיר מחייב, וחכמים פוטרין.
השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר, פטור מלכסות.
חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותן, חייב לכסות; בינן לבין עצמן, פטור מלכסות.
וכן לענין 'אותו ואת בנו' ששחטו ואחרים רואין אותן, אסור לשחוט אחריהם; בינן לבין עצמן -- רבי מאיר מתיר לשחוט אחריהן, וחכמים אוסרים. ומודים שאם שחט, שאינו סופג את הארבעים.
שחט מאה חיות במקום אחד, כיסוי אחד לכולן.
מאה עופות במקום אחד, כיסוי אחד לכולן.
חיה ועוף במקום אחד, כיסוי אחד לכולן. רבי יהודה אומר, שחט חיה, יכסנה, ואחר כך ישחוט את העוף.
שחט ולא כיסה וראהו אחר, חייב לכסות.
כסהו ונתגלה, פטור מלכסות.
כסהו הרוח, חייב לכסות.
דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם, חייב לכסות.
נתערב ביין, רואין אותו כאילו הוא מים.
נתערב בדם הבהמה או בדם החיה, רואין אותו כאילו הוא מים.
רבי יהודה אומר, אין דם מבטל דם.
דם הניתז ושעל הסכין, חייב לכסות.
אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שאין שם דם אלא הוא. אבל יש שם דם שלא הוא, פטור מלכסות.
במה מכסין, ובמה אין מכסין?
- מכסין בזבל הדק, ובחול הדק, בסיד, ובחרסית, ובלבנה ובמגופה שכתשן.
- אבל אין מכסין לא בזבל הגס, ולא בחול הגס, ולא בלבנה ומגופה שלא כתשן, ולא יכפה עליו את הכלי.
כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל, דבר שמגדל [ בו ] צמחין, מכסין בו. ושאינו מגדל צמחין, אין מכסין בו.
משנה חולין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב