מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/כא

פרק כא

• פָּרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה

אִם יִמָּצֵא הָרוּג נוֹפֵל בַּשָּׂדֶה בָּאֲדָמָה שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ, וְלֹא יָדוּעַ מִי הִכָּה אוֹתוֹ לָמָוֶת. זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ יֵצְאוּ וְיִמְדְּדוּ אֶל הֶעָרִים שֶׁנִּמְצָאוֹת סָבִיב לֶחָלָל. הָעִיר הַקְּרוֹבָה לֶחָלָל – זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר יִקְחוּ עֶגְלָה שֶׁל בָּקָר שֶׁלֹּא עָבְדוּ אִתָּהּ – שֶׁלֹּא מָשְׁכָה בְּעוֹל. זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא יוֹרִידוּ אֶת הָעֶגְלָה אֶל שְׂפַת נַחַל שֶׁאַדְמָתוֹ קָשָׁה – שֶׁאֵין מְעַבְּדִים אוֹתוֹ וְאֵינוֹ נִזְרַע, וְיַעַרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנַּחַל. וְהַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי יִגְּשׁוּ, כִּי בָּהֶם ה' אֱלֹהֶיךָ בָּחַר לְשָׁרֵת אוֹתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה', וְעַל פִּיהֶם יָדוּנוּ כָּל מִשְׁפָּט וְכָל נֶגַע צָרַעַת. וְכָל זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא הַקְּרוֹבִים לֶחָלָל, יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם מֵעַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה, בַּנַּחַל. וְיַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ: יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ מִי עָשָׂה אֶת זֶה. ה', כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם, וְאַל תְּחַיֵּב אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּרוֹצְחֵי חַף מִפֶּשַׁע, וְאָז יִתְכַּפֵּר לָהֶם עַל הָרֶצַח. וְאַתָּה תְּבַעֵר אֶת רוֹצֵחַ הַחַף מִפֶּשַׁע מִתּוֹכְךָ, כִּי עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'.

• פָּרָשַׁת אֵשֶׁת יְפַת תּוֹאַר

אִם תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ וַה' אֱלֹהֶיךָ יִתֵּן אוֹתָם בְּיָדְךָ וְתִלְכּוֹד מֵהֶם שְׁבוּיִים. וְתִרְאֶה בַּשֶּׁבִי אִשָּׁה יְפַת תּוֹאַר וְתַחֲשׁוֹק בָּהּ, תִּקַּח אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה. תָּבִיא אוֹתָהּ לְתוֹךְ בֵּיתְךָ וְהִיא תְּגַלֵּחַ אֶת רֹאשָׁהּ וְתִקְצוֹץ אֶת צִפָּרְנֶיהָ. הִיא תִּפְשׁוֹט מֵעָלֶיהָ אֶת הַבְּגָדִים שֶׁנִּשְׁבְּתָה בָּהֶם וְתָגוּר בְּבֵיתְךָ, וְתִבְכֶּה עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ חוֹדֶשׁ יָמִים, וְאַחַר כָּךְ תָּבוֹא אֵלֶיהָ וְתִשְׁכַּב אִתָּהּ וְהִיא תִּהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה. וְאִם לֹא תַּחְפּוֹץ בָּהּ תְּשַׁחְרֵר אוֹתָהּ לְנַפְשָׁהּ וְאַל תִּמְכּוֹר אוֹתָהּ תְּמוּרַת כֶּסֶף, אַל תִּסְחוֹר בָּהּ כִּי הִשְׁפַּלְתָּ אוֹתָהּ.

• פָּרָשַׁת הַבְּכוֹר

אִם תִּהְיֶינָה לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְהֵן יֵלְדוּ לוֹ בָּנִים – הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה, וְהַבֵּן הַבְּכוֹר יִהְיֶה שֶׁל הַשְּׂנוּאָה. בַּיּוֹם שֶׁיַּנְחִיל לְבָנָיו אֶת הָרְכוּשׁ שֶׁלּוֹ, הוּא לֹא יוּכַל לְהַעֲדִיף אֶת הַבֵּן שֶׁל הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי הַבֵּן שֶׁל הַשְּׂנוּאָה שֶׁהוּא הַבְּכוֹר. אֶלָּא יַכִּיר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַבְּכוֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה וְיִתֵּן לוֹ פִּי שְׁנַיִם מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַד מִכּוֹחוֹ – לוֹ דִּין הַבְּכוֹרָה.

• פָּרָשַׁת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה

אִם יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן לֹא מְמֻשְׁמָע וּמוֹרֵד – שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, וְהֵם יְיַסְּרוּ אוֹתוֹ וְהוּא לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. אָבִיו וְאִמּוֹ יִתְפְּשׂוּ אוֹתוֹ וְיוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וּלְבֵית הַדִּין שֶׁל עִיר מְגוּרָיו. וְיֹאמְרוּ לְזִקְנֵי עִירוֹ: בְּנֵנוּ זֶה אֵינוֹ מְמֻשְׁמָע וּמוֹרֵד, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלֵנוּ, זוֹלֵל וּמִשְׁתַּכֵּר. כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ יִרְגְּמוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים וְהוּא יָמוּת, וּתְבַעֵר אֶת הָרָע מִתּוֹכְךָ, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִפְחֲדוּ.

• פָּרָשַׁת הֲלָנַת הַתָּלוּי

וְאִם אִישׁ יִתְחַיֵּב בְּמָוֶת וְיוּמַת, תִּתְלֶה אוֹתוֹ עַל עֵץ. אַל תַּשְׁאִיר אֶת נִבְלָתוֹ בַּלַּיְלָה עַל הָעֵץ, אֶלָּא קְבוֹר אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם, כִּי אָדָם תָּלוּי הוּא זִלְזוּל בֵּאלֹהִים, וְאַל תְּטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לְנַחֲלָה.