מקראי מועד/שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה]

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:45, 20 באוקטובר 2019

מנהג אשכנז לקרוא את מגילת רות מיד לפני קריאת התורה בחג השבועות. בחו"ל קוראים אותה ביום השני.

קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר שמות, פרשת יתרו.

הפסוקים לקריאת התורה יהיו כאן

קריאת התורה למפטיר בספר התורה השני מתוך ספר במדבר, פרשת פינחס.

הפסוקים לקריאת המפטיר יהיו כאן

אשכנזים וספרדים ואיטלקים: "ויהי בשלשים שנה..." (יחזקאל א א) עד "...ואראה ואפול על פני, ואשמע קול מדבר" (א כח).
תימנים ממשיכים לקרוא עד "...ואשמע את מִדַּבֵּר אלי" (ב ב).
תוספת חתימה בת פסוק אחד לכל העדות: "ותשאני רוח, ואשמע אחרי קול רעש גדול: ברוך כבוד ה' ממקומו" (ג יב).
ברוב העדות עיקר ההפטרה הוא הפרשה הראשונה בספר יחזקאל. התימנים ממשיכים לקרוא עוד פרשה קטנה בת שני פסוקים, שהיא תחילת הנבואה על שליחותו של יחזקאל.
בקהילות רבות נהוג שלמפטיר ולהפטרה זו עולה הרב או אחד מחשובי הקהל.

פסוקי ההפטרה יהיו כאן

מנהג אשכנז בחו"ל לקרוא את מגילת רות מיד לפני קריאת התורה ביום השני של חג השבועות.

קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר דברים, פרשת ראה. בשבת מתחילים כאן ("עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר") וביום חול מתחילים "כׇּל־הַבְּכוֹר".

הפסוקים לקריאת התורה יהיו כאן

ביום טוב שני של גלויות קורא המפטיר כמו ביום הראשון.

אשכנזים ואיטלקים: "תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות..." (חבקוק ג א) עד סוף הספר: "...ועל במותי ידרכני, למנצח בנגינותי" (ג יט).
ספרדים ותימנים מתחילים פסוק אחד לפני: "וה' בהיכל קדשו, הס מפניו כל הארץ..." (ב כ) ומסיימים בסוף הספר כמו האשכנזים והאיטלקים.
האשכנזים נוהגים לקרוא את הפיוט "יציב פתגם" בתוך ההפטרה ליום השני של שבועות, קודם "ה' שמעתי שמעך יראתי" (ג ב).^[1]
חסידי חב"ד ועוד מקצת האשכנזים קוראים מהפסוק "וה' בהיכל קדשו..." כמו הספרדים והתימנים.
הפטרת האשכנזים והאיטלקים כוללת שתי פרשות שלמות. הפטרת הספרדים והתימנים מתחילה בפסוק האחרון של הפרשה הקודמת.

פסוקי ההפטרה יהיו כאן

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 ===מפטיר ליום שני===
-ביום טוב שני של גלויות קורא המפטיר [[#מפטיר לחל השבועות|'''כמו ביום הראשון''']].
+ביום טוב שני של גלויות קורא המפטיר [[#מפטיר לחג השבועות|'''כמו ביום הראשון''']].
 ===הפטרה ליום טוב שני===