חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים

חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים מתוך

חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, התשמ״ד–1984

---

ס״ח תשמ״ד, 178; תשס״ה, 914.

---

1.

הגדרה

בחוק זה, ”השקעות ציבור“ – הנכסים הפיננסיים המנויים בתוספת.

2.

הגנה על השקעות ציבור

(א)

הממשלה לא תפקיע השקעות ציבור שנוצרו לפני תחילתו של חוק זה ולא תשנה לרעה את התנאים שנקבעו להן לפני תחילתו.

(ב)

הממשלה לא תפקיע השקעות ציבור שייווצרו לאחר תחילתו של חוק זה ולא תשנה לרעה את התנאים שיהיו קבועים להן בעת שייווצרו, בין שיהיו זהים לתנאים הקבועים להשקעות ציבור מאותו סוג ערב תחילתו של חוק זה ובין שיהיו שונים.

(ג)

בסעיף זה, ”תנאים“ –

(1)

סכום הפרעון או הפדיון;

(2)

מועד הפרעון או הפדיון;

(3)

שיעור הריבית ומועד תשלומה;

(4)

בסיס ההצמדה ושיעורה;

(5)

שיעור המס החל;

הכל לפי הענין.

3.

נוקשות החוק

אין לשנות חוק זה ואין לגרוע מהתוספת אלא ברוב של חברי הכנסת.

4.

הוספה על התוספת

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על התוספת.

תוספת

(סעיף 1)

1.

פקדון שחל עליו צו לפי סעיף 5(א)(2) לחוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956 (להלן – חוק עידוד החסכון);

2.

איגרות חוב סחירות שאינן ניתנות להמרה במניות, שחל עליהן צו לפי סעיף 5(א)(3) לחוק עידוד החסכון;

3.

איגרות חוב או תעודות מילווה של המדינה, שהוצאו על פי חוק;

4.

ניירות ערך שחלה עליהם הודעה בדבר הסדרים לרכישת ניירות ערך בנקאיים;

5.

פקדון תושב או פקדון תושב (פיצויים) כמשמעותם בהיתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;

6.

[תיקון: תשס״ה]

זכויות עמית בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

7.

פוליסת ביטוח חיים שהוצאה בישראל.

---

נתקבל בכנסת ביום ב׳ בתמוז התשמ״ד (2 ביולי 1984).

• יצחק שמיר
  ראש הממשלה
• יגאל כהן־אורגד
  שר האוצר
• חיים הרצוג
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.