אבן עזרא על תהלים פג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||פב|פג|פד}} {{תוכן עניינים שטוח}}" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||פב|פג|פד}} |
{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||פב|פג|פד}} |
||
{{תוכן עניינים שטוח}} |
{{תוכן עניינים שטוח}} |
||
===פסוק ב=== |
|||
אלהים - כמו שופט. |
|||
דמי - שתיקה, מגזרת: וידום אהרן, אף על פי שהוא משרש אחר. |
|||
וטעם אל – שאתה תקיף שתוכל להושיע. |
|||
===פסוק ג=== |
|||
כי יהמיון - מגזרת המון, כי ברובם הם הומים עלי. |
|||
===פסוק ד=== |
|||
יערימו - ערמת סוד. |
|||
וטעם צפוניך – צפונים בסתרך, כנגד סוד. |
|||
===פסוק ה=== |
|||
אמרו - אלה לאלה. |
|||
מגוי - מהיותם גוי. |
|||
===פסוק ו=== |
|||
כי נועצו - עצת לב יחדיו. |
|||
וטעם עליך – כי שמך נקרא עליהם. |
|||
===פסוק ז=== |
|||
אהלי - הטעם אדום - באהליהם או שכנו אהלי אדום שהתחברו אליהם והנה הם העיקר, וככה יושבי צור. |
|||
והגרים - הם ההגריאים שילדה הגר מבעל אחר, ובעבור שהיתה שפחת אברהם התייחסו הבנים אליה, כדרך בנות ברזילי הגלעדי. |
|||
===פסוק ח=== |
|||
גבל - הם הגבלים. |
|||
וטעם זרוע – כי תמיד היו עוזרים אותו. |
|||
===פסוק י=== |
|||
עשה להם כמדין - כאשר עשית למדין במלחמות גדעון. |
|||
בנחל קישון - ששם מתו הנסים ממחנה סיסרא: נחל קישון גרפם. |
|||
===פסוק יא=== |
|||
נשמדו - שב אל מדין ושם המקום שנפלו שם: עין דאר, אולי נקרא כן בעבור שהיה גדעון משם. |
|||
===פסוק יב=== |
|||
שיתמו - דרך צחות כמו: ותראהו את הילד. |
|||
===פסוק יג=== |
|||
אשר, נאות - כמו נוות, כי אותיות אהו"י נראות ונעלמות מתחלפות. |
|||
===פסוק יד=== |
|||
אלהי - בעבור שהזכיר אלהים בלא סימן המדבר, הזכיר אלהי שהוא סימן המדבר ליחדו, על כן אמר: אלהי. |
|||
שיתמו כגלגל - נוסף הגימ"ל כי הוא כאשר יבער הגלל וכגלגל לפני סופה, כי הוא מתגלגל. |
|||
===פסוק טו=== |
|||
כאש - לפי דעתי: כי תבער פועל יוצא. |
|||
ואחרים אמרו: כי תבער היער ואיננו נכון. |
|||
ומלת תלהט – לעד. |
|||
===פסוק טז=== |
|||
כן, בסערך - וסער מתחולל. |
|||
ובסופתך - רוח חזקה. |
|||
===פסוק יז=== |
|||
מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון. |
|||
===פסוק יט=== |
|||
וידעו - יש אומר כי יחסר וי"ו מן שמך. |
|||
והנכון בעיני: שיחסר שי"ן שהוא תחת אשר, וכן הוא: וידעו כי אתה שמך ה' לבדך. |
|||
וככה: אל תרבו שתדברו גבוהה ונדעה שנרדפה ועליון לנגד קלון. |
גרסה מ־23:16, 28 בינואר 2019
<< · אבן עזרא על תהלים · פג · >>
פסוק ב
אלהים - כמו שופט.
דמי - שתיקה, מגזרת: וידום אהרן, אף על פי שהוא משרש אחר.
וטעם אל – שאתה תקיף שתוכל להושיע.
פסוק ג
כי יהמיון - מגזרת המון, כי ברובם הם הומים עלי.
פסוק ד
יערימו - ערמת סוד.
וטעם צפוניך – צפונים בסתרך, כנגד סוד.
פסוק ה
אמרו - אלה לאלה.
מגוי - מהיותם גוי.
פסוק ו
כי נועצו - עצת לב יחדיו.
וטעם עליך – כי שמך נקרא עליהם.
פסוק ז
אהלי - הטעם אדום - באהליהם או שכנו אהלי אדום שהתחברו אליהם והנה הם העיקר, וככה יושבי צור.
והגרים - הם ההגריאים שילדה הגר מבעל אחר, ובעבור שהיתה שפחת אברהם התייחסו הבנים אליה, כדרך בנות ברזילי הגלעדי.
פסוק ח
גבל - הם הגבלים.
וטעם זרוע – כי תמיד היו עוזרים אותו.
פסוק י
עשה להם כמדין - כאשר עשית למדין במלחמות גדעון.
בנחל קישון - ששם מתו הנסים ממחנה סיסרא: נחל קישון גרפם.
פסוק יא
נשמדו - שב אל מדין ושם המקום שנפלו שם: עין דאר, אולי נקרא כן בעבור שהיה גדעון משם.
פסוק יב
שיתמו - דרך צחות כמו: ותראהו את הילד.
פסוק יג
אשר, נאות - כמו נוות, כי אותיות אהו"י נראות ונעלמות מתחלפות.
פסוק יד
אלהי - בעבור שהזכיר אלהים בלא סימן המדבר, הזכיר אלהי שהוא סימן המדבר ליחדו, על כן אמר: אלהי.
שיתמו כגלגל - נוסף הגימ"ל כי הוא כאשר יבער הגלל וכגלגל לפני סופה, כי הוא מתגלגל.
פסוק טו
כאש - לפי דעתי: כי תבער פועל יוצא. ואחרים אמרו: כי תבער היער ואיננו נכון.
ומלת תלהט – לעד.
פסוק טז
כן, בסערך - וסער מתחולל.
ובסופתך - רוח חזקה.
פסוק יז
מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון.
פסוק יט
וידעו - יש אומר כי יחסר וי"ו מן שמך. והנכון בעיני: שיחסר שי"ן שהוא תחת אשר, וכן הוא: וידעו כי אתה שמך ה' לבדך. וככה: אל תרבו שתדברו גבוהה ונדעה שנרדפה ועליון לנגד קלון.