ש"ך על יורה דעה רסג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{פרשן על שו"ע|ש"ך|יורה דעה|רסב|רסג|רסד}} {{המרת או.סי.אר2}}"
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|ש"ך|יורה דעה|רסב|רסג|רסד}}
{{פרשן על שו"ע|ש"ך|יורה דעה|רסב|רסג|רסד}}
{{המרת או.סי.אר2}}
{{המרת או.סי.אר2}}
{{משע|שך|א|שאין מלין ולד כו'. }}כדלעיל סימן רס"ב ס"ק ד':

{{משע|שך|ב|שמלה את בנה כו'. }}כלומר שנתנה למול את בנה:

{{משע|שך|ג|שהכשילה כחו. }}כלומר שנראה שהמילה הכשילה כחו ודלא כפרישה שפירש שהאשה הכחישה כחו:

{{משע|שך|ד|צריך להטיף וכו'. }}ואין מברכין על המילה אא"כ נראית לו ערלה כבושה. טור. וכתב הב"ח דהא אם היה ודאי ערלה כבושה היה דוחה שבת א"כ עכשיו דאינו ודאי אלא נראית לו וקרוב לודאי שהיא ערלה כבושה אע"ג דאינה דוחה שבת מ"מ צריך לברך על הטפת דם ברית ע"כ וע"ל סי' רס"ב ס"ק ז':

{{משע|שך|ה|ולא בפרזלא כו'. }}אבדיקה קאי שיש שנולד מהול בודקין אותו אם לא נמצא ערלה כבושה או שאר שום יתר ועז"א דהאי בדיקה תהיה בנחת בידים במראית עינים ולא בפרזלא גם ע"ז מסיים אח"כ ורואין היאך מלין כו'. פרישה:

{{משע|שך|ו|קודם שיגיע כו'. }}כלומר קודם שנימול וה"ה הגיע לבן ח' אלא שלא נימול בחיים מחמת איזה סיבה:

{{משע|שך|ז|ואין עושין כו'. }}כבר כתבו המחבר בא"ח סי' תקכ"ו ס"י:

{{משע|שך|ח|ואסור למול לעובד כוכבים כו'. }}לכאורה משמע מדברי הרב דמשום איסור מילה בעובד כוכבים נגעו בה וכן משמע בב"י ס"ס רס"ו וכ"כ בעט"ז להדיא הטעם דכיון דאין כוונתו לגייר למה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש עכ"ל אבל א"א לומר כן דבש"ס פ"ב דע"א בסוגיא דמורידין ומעלין (דף כ"ו ע"ב) גרסינן ת"ר ישראל מל העובד כוכבים לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא ופירש"י תולעת שיש לו בערלתו דלא דאסור לרפאותו בחנם דהא אמרן לא מעלין ולא מורידין וכ"כ התוס' שם דטעמא הוא דאסור לרפאותן בחנם אבל בשכר שרי וכ"כ הרמב"ם סוף הל' מילה וז"ל עובד כוכבים שצריך לחתוך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בו אסור לישראל לחתוך אותו שהעובד כוכבים אין מעלין אותו מידי מיתה ולא מורידין אותו אליה אע"פ שנעשה מצוה ברפואה זו שהרי לא נתכוין למצוה עכ"ל הרי דלא אסור אלא משום רפואה הא לאו הכי ליכא איסורא משום מילה ושרי אפי' שלא לשם גירות כגון בשכר וכה"ג. וכ"כ המחבר והרב) והעט"ז גופיה לקמן סימן רס"ח ס"ט וכן משמע בר' ירוחם גופיה מדלא כתב דין זה בנתיב א' גבי דיני מילה רק בנתיב י"ז כתבו גבי דיני דהעובד כוכבים לא מעלין ולא מורידין ושאסור לרפאותן וא"כ צ"ל מ"ש הרב כאן בסתם שאסור למול עובד כוכבים שלא לשם גירות היינו משום שסמך עצמו אלקמן סי' רס"ח אבל דברי העט"ז א"א ליישב כן שהרי בפירוש כתב הטעם משום שלא להחתימו בחותם ברית קדש וזה אינו כמו שכתבתי:

גרסה מ־21:59, 25 בספטמבר 2018

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(א) שאין מלין ולד כו'. כדלעיל סימן רס"ב ס"ק ד':

(ב) שמלה את בנה כו'. כלומר שנתנה למול את בנה:

(ג) שהכשילה כחו. כלומר שנראה שהמילה הכשילה כחו ודלא כפרישה שפירש שהאשה הכחישה כחו:

(ד) צריך להטיף וכו'. ואין מברכין על המילה אא"כ נראית לו ערלה כבושה. טור. וכתב הב"ח דהא אם היה ודאי ערלה כבושה היה דוחה שבת א"כ עכשיו דאינו ודאי אלא נראית לו וקרוב לודאי שהיא ערלה כבושה אע"ג דאינה דוחה שבת מ"מ צריך לברך על הטפת דם ברית ע"כ וע"ל סי' רס"ב ס"ק ז':

(ה) ולא בפרזלא כו'. אבדיקה קאי שיש שנולד מהול בודקין אותו אם לא נמצא ערלה כבושה או שאר שום יתר ועז"א דהאי בדיקה תהיה בנחת בידים במראית עינים ולא בפרזלא גם ע"ז מסיים אח"כ ורואין היאך מלין כו'. פרישה:

(ו) קודם שיגיע כו'. כלומר קודם שנימול וה"ה הגיע לבן ח' אלא שלא נימול בחיים מחמת איזה סיבה:

(ז) ואין עושין כו'. כבר כתבו המחבר בא"ח סי' תקכ"ו ס"י:

(ח) ואסור למול לעובד כוכבים כו'. לכאורה משמע מדברי הרב דמשום איסור מילה בעובד כוכבים נגעו בה וכן משמע בב"י ס"ס רס"ו וכ"כ בעט"ז להדיא הטעם דכיון דאין כוונתו לגייר למה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש עכ"ל אבל א"א לומר כן דבש"ס פ"ב דע"א בסוגיא דמורידין ומעלין (דף כ"ו ע"ב) גרסינן ת"ר ישראל מל העובד כוכבים לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא ופירש"י תולעת שיש לו בערלתו דלא דאסור לרפאותו בחנם דהא אמרן לא מעלין ולא מורידין וכ"כ התוס' שם דטעמא הוא דאסור לרפאותן בחנם אבל בשכר שרי וכ"כ הרמב"ם סוף הל' מילה וז"ל עובד כוכבים שצריך לחתוך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בו אסור לישראל לחתוך אותו שהעובד כוכבים אין מעלין אותו מידי מיתה ולא מורידין אותו אליה אע"פ שנעשה מצוה ברפואה זו שהרי לא נתכוין למצוה עכ"ל הרי דלא אסור אלא משום רפואה הא לאו הכי ליכא איסורא משום מילה ושרי אפי' שלא לשם גירות כגון בשכר וכה"ג. וכ"כ המחבר והרב) והעט"ז גופיה לקמן סימן רס"ח ס"ט וכן משמע בר' ירוחם גופיה מדלא כתב דין זה בנתיב א' גבי דיני מילה רק בנתיב י"ז כתבו גבי דיני דהעובד כוכבים לא מעלין ולא מורידין ושאסור לרפאותן וא"כ צ"ל מ"ש הרב כאן בסתם שאסור למול עובד כוכבים שלא לשם גירות היינו משום שסמך עצמו אלקמן סי' רס"ח אבל דברי העט"ז א"א ליישב כן שהרי בפירוש כתב הטעם משום שלא להחתימו בחותם ברית קדש וזה אינו כמו שכתבתי: