ביאור:דברים ז

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים ז)

---

א כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל ישליך, יגרש גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. ב וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהִכִּיתָם, הַחֲרֵם תַּחֲרִים תשמיד לגמרי אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם תרחם עליהם ותיתן להם חנינה. ג וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. ד כִּי יָסִיר הגויים שתתחתן איתם ירחיקו אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר. ה כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם, מִזְבְּחֹתֵיהֶם מזבח מכמה אבנים תִּתֹּצוּ תרסק לרסיסים וּמַצֵּבֹתָם מצבה מאבן אחת תְּשַׁבֵּרוּ, וַאֲשֵׁירֵהֶם עצים הנטועים לעבודה זרה תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. ו כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה קניין מיוחד, חביב במיוחד מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ז לֹא מֵרֻבְּכֶם בזכות שאתם רבים מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם, וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. ח כִּי אלא מֵאַהֲבַת יְהוָה אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה, וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. ט וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר. י וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו בחייו של כל שונא לְהַאֲבִידוֹ, לֹא יְאַחֵר ה' לא יתמהמה להרע לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. יא וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לַעֲשׂוֹתָם. {פ}

יב וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. יג וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ואת השמן שלך, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ ולדות בקרך וְעַשְׁתְּרֹת וולדות עדרי צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. יד בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ גם בבהמות שלך לא תהיה עקרות. טו וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מחלות מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ. טז וְאָכַלְתָּ תשמיד אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תָחֹס עֵינְךָ תרחם עֲלֵיהֶם, וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ מלכודת הוּא לָךְ. {ס}

יז כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי, אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם לנצחם ולרשת את ארצם. יח לֹא תִירָא מֵהֶם, זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם. יט הַמַּסֹּת הניסים הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם. כ וְגַם אֶת הַצִּרְעָה ראה שמות כג, כח

להרחבה יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּם, עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים, מִפָּנֶיךָ. כא לֹא תַעֲרֹץ תפחד מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. כב וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל האלה מִפָּנֶיךָ, מְעַט מְעָט לאט לאט, לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה שלא יהיה מצב שלא יהיו בארץ מספיק אנשים להתמודד עם חיות הבר עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. כג וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָמָם יביא עליהם מהומה מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם. כד וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם זכרם, שאף אחד לא יזכור את שמם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם. כה פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם כציפוי ותכשיט וְלָקַחְתָּ לָךְ, פֶּן תִּוָּקֵשׁ תיפול במוקש, במלכודת בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא. כו וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה דבר מאוס זה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם נידון להשמדה כָּמֹהוּ, שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא. {פ}