חוק אשראי הוגן

חוק אשראי הוגן מתוך

חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, התשנ״ג–1993

---

ס״ח תשנ״ג, 174; תשנ״ט, 98; תש״ס, 258; תשע״ז, 446, 1087, 1208.

הודעות: ק״ת תשס״ז, 796; י״פ תשע״א, 2018; תשע״ג, 2533; תשע״ד, 5564.

---

תיקון מס׳ 5 יכנס לתוקף ביום 9.2.2019, ויחול רק על הלוואות שיינתנו מאותו מועד והלאה.

---

1.

הגדרות [תיקון: תש״ס, תשע״ז־2, תשע״ז־3]

בחוק זה –

”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”בעל רישיון למתן אשראי“ ו”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – (החל מיום 9.11.2018): כמשמעותם בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;

”הלוואה“ – (החל מיום 9.11.2018): כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;

”ועדת החוקה חוק ומשפט“ – (החל מיום 9.11.2018): ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

”חברה מנהלת“ – (החל מיום 9.11.2018): כהגדרתה בחוק קופות גמל;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – (החל מיום 9.11.2018): חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – (החל מיום 9.11.2018): חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק קופות גמל“ – (החל מיום 9.11.2018): חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“ – (החל מיום 9.11.2018): חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – (החל מיום 1.2.2018 ועד יום 9.11.2018): חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”לווה“ – למעט תאגיד;

”לווה“ – (החל מיום 9.11.2018): יחיד המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 15ג המקבל הלוואה;

”מבטח“ – (החל מיום 9.11.2018): כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”מלווה“ – מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”מלווה“ – (החל מיום 9.11.2018): מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;

”מלווה מוסדי“ – (החל מיום 9.11.2018): מלווה שהוא אחד מאלה:

(1)

תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק;

(2)

מבטח;

(3)

חברה מנהלת;

(4)

בעל רישיון למתן אשראי;

(5)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(6)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

”הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון“ – (החל מיום 9.11.2018): כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”מסגרת אשראי“ – (החל מיום 9.11.2018): התחייבות של מלווה להעמדת אשראי עד סכום מסוים, אשר מימושו בפועל ומועדי פירעונו, בתוך תקופת חוזה ההלוואה, נתון בידי הלווה;

”מערכת לתיווך באשראי“ – (החל מיום 9.11.2018): כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;

”המפקח על הבנקים“ – (החל מיום 9.11.2018): כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – (החל מיום 9.11.2018): כמשמעותו בסעיף 2 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;

”סולק“ – (החל מיום 9.11.2018): כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

”סכום ההלוואה“ – הסכום שבו מחוייב הלווה לפי חוזה ההלוואה, או כל חלק ממנו, לפי הענין, למעט ריבית וריבית פיגורים;

”ריבית“ – ריבית או הפרשי הצמדה, לפי הענין;

”ריבית פיגורים“ – ריבית נוספת שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; לענין זה לא יובאו בחשבון הוצאות סבירות ממשיות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור;

”ריבית פיגורים“ – (החל מיום 9.11.2018): ריבית שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, חלף הריבית, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; ולעניין ניכיון שטר – ריבית שדורש המלווה, מהלווה או ממושך שטר, בשל אי־פירעון של השטר; לעניין הגדרה זו לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור בסעיף 7א;

”שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי;

”שיעור העלות המרבית של האשראי“ – (החל מיום 9.11.2018): שיעור העלות הממשית של האשראי המרבי שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט בתוספת הראשונה, לפי העניין;

”שיעור ריבית הפיגורים המרבי“ – (החל מיום 9.11.2018): השיעור המרבי של ריבית פיגורים שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט בתוספת השנייה, לפי העניין;

”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – (החל מיום 9.11.2018): כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);

”תוספת“ – כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט ריבית פיגורים;

”תוספת“ – (החל מיום 9.11.2018): כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט אלה:

(1)

ריבית פיגורים;

(2)

הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור בסעיף 7א;

(3)

הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים, ובכלל זה, סכום כולל, לפי הצעת המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות שונות כאמור לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע;

”יתרת החוב“ – הסכום שהלווה חייב למלווה בנקודת זמן מסוימת, כשהוא מורכב מסכום ההלוואה, מהתוספת ומריבית הפיגורים ובהפחתת הסכומים ששולמו בפועל על ידי הלווה למלווה, והכל כפי שהוא עד אותה נקודת זמן.

2.

עריכת חוזה בכתב

חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב.

2.

עריכת חוזה בכתב ותיעוד הסכמת הלקוח [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור.

3.

חובת גילוי [תיקון: תשע״ז]

(א)

מלווה, העומד לחתום על חוזה הלוואה עם לווה, יתן לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו עותק חתום ממנו לאחר החתימה.

(ב)

חוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה:

(1)

שמות המלווה והלווה, ומעניהם המלאים;

(2)

סכום ההלוואה;

(3)

הסכום שקיבל הלווה בפועל;

(4)

שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;

(5)

בהלוואה בריבית משתנה – מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;

(6)

בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –

(א)

סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;

(ב)

הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;

(7)

ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;

(8)

שיעור העלות הממשית של האשראי;

(9)

תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;

(10)

הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד, לרבות העמדת הלוואה לפרעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה;

(11)

שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;

(12)

כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

(ג)

שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).

(ד)

שר המשפטים רשאי לקבוע טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).

(ה)

לא יפרסם מלווה פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לווה, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; ואולם החובה לכלול את שם המלווה כאמור לא תחול על מפעיל מערכת מקוונת המיועדת למתן הלוואות ולקבלתן או לביצוע תשלומים לאחר, אם מפעיל המערכת אינו נותן ההלוואה או מקבלה.

3.

חובת גילוי [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

מלווה העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, ימסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו, וכן ימסור לו, לאחר כריתת החוזה, עותק מהחוזה שנכרת ומתיעוד הסכמת הלווה, והכל בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלווה למלווה; לעניין זה, ”מסירה“ – לרבות באמצעים אלקטרוניים.

(ב)

מלווה יכלול בחוזה ההלוואה גילוי מלא של הפרטים האלה:

(1)

שמות המלווה, הלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;

(2)

סכום ההלוואה;

(3)

הסכום שקיבל הלווה בפועל, לפי הידוע במועד כריתת חוזה ההלוואה;

(4)

שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;

(5)

בהלוואה בריבית משתנה – בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;

(6)

בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –

(א)

סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;

(ב)

הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;

(7)

ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;

(7א)

ציון כל ההוצאות לפי פסקה (3) להגדרה ”תוספת“, וכן פירוט הסכומים של אותן הוצאות, ככל שהם ידועים למלווה;

(8)

שיעור העלות הממשית של האשראי;

(8א)

שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה;

(8ב)

שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;

(9)

תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה; ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;

(10)

הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה, וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;

(11)

שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה;

(11א)

קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;

(11ב)

סך התוספת וההוצאות כאמור בפסקה (3) להגדרה תוספת שייווספו לקרן ההלוואה, אם כל תשלום ישולם במועדו, לפי תנאי הריבית והתוספת הידועים במועד כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;

(11ג)

זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;

(12)

כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

(ב1)

שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לפטור מלווים מהחובות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או חלקן, לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע.

(ג)

שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).

(ד)

המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, יקבעו טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).

(ד1)

מלווה יאפשר ללווה גישה סבירה לחוזה ההלוואה ולתנאיו במהלך תקופת החוזה וזמן סביר לאחריה.

(ה)

לא יפרסם מלווה פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לווה, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; ואולם החובה לכלול את שם המלווה כאמור לא תחול על מפעיל מערכת מקוונת המיועדת למתן הלוואות ולקבלתן או לביצוע תשלומים לאחר, אם מפעיל המערכת אינו נותן ההלוואה או מקבלה.

(ו)

נתן המלווה את ההלוואה שלא במועד כריתת חוזה ההלוואה, ימסור ללווה מסמך, לרבות באמצעים אלקטרוניים, המציין את הסכום שקיבל הלווה בפועל ואת הפרטים הקבועים בסעיף קטן (ב)(9), ככל שחל בהם שינוי לאחר כריתת חוזה ההלוואה; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות גילוי נוספות שיחולו על המלווה לאחר כריתת חוזה ההלוואה.

4.

אי קיום חובת הגילוי

מבלי לגרוע מזכותו של הלווה לסעדים לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות סעיפים 12(ב) ו־15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973, לפי הענין, אם לא קיים המלווה את חובת הגילוי לפי סעיף 3.

4א.

בסיס ההצמדה או בסיס הריבית [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, ובכלל זה ריבית פיגורים משתנה, יהיו בסיס ההצמדה או בסיס הריבית, לפי העניין, מדד, ריבית או בסיס אחר, שאין למלווה שליטה על קביעתם ומפורסמים לציבור לפי דין או נוהג.

5.

שיעור עלות אשראי מרבי [תיקון: תש״ס]

(א)

בחוק זה, ”שיעור עלות האשראי המרבי“ – פי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחדשו, של העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא־צמוד הניתן לציבור על־ידי הבנקים שנקבעו על־ידי בנק ישראל.

(ב)

שיעור העלות הממשית של האשראי לא יעלה בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית משתנה או הצמדה, לא יעלה שיעור העלות הממשית של האשראי בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע במועד שבו משתנה שיעור הריבית, לענין ריבית משתנה, או במועד כל תשלום, לענין הצמדה.

(ג)

השיעור המרבי של העלות הממשית של האשראי, כאמור בסעיף קטן (ב), יחושב ביחס ליתרת החוב כפי שהיא בתחילת כל שנה ממועד ההלוואה.

5.

הגבלת שיעור העלות הממשית של האשראי [תיקון: תש״ס, תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018, אך סעיף קטן (א) יחול על מלווה מוסדי החל מיום 8.10.2017):

(א)

לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.

(ב)

מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור העלות הממשית של האשראי לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית קבועה בשיעור הריבית הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:

(1)

החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;

(2)

החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (8) ו־(9), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב;

(3)

נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א.

6.

הגבלה על ריבית פיגורים

שיעור ריבית הפיגורים לא יעלה בחישוב שנתי על חמישית שיעור העלות הממשית של האשראי.

6.

הגבלת ריבית הפיגורים [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018, אך סעיף קטן (א) יחול על מלווה מוסדי החל מיום 8.10.2017):

(א)

לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.

(ב)

מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור ריבית הפיגורים לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית פיגורים קבועה בשיעור ריבית הפיגורים הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:

(1)

החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;

(2)

החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (8), (9) ו־(11), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב;

(3)

נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית, לעניין ריבית פיגורים, שאינו כאמור בסעיף 4א.

7.

הקדמת מועד הפרעון

(א)

מלווה לא יהיה זכאי להקדים את מועד הפרעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה והלווה לא פרע את התשלום.

(ב)

פיגר הלווה בתשלום של יותר משיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה ברציפות ובמשך תקופה מצטברת העולה על 31 ימים, רשאי המלווה לדרוש את הקדמת מועד הפרעון של יתרת ההלוואה; פרע הלווה את התשלום שבפיגור בתוספת ריבית פיגורים, לא ייחשב הדבר לענין הקדמת מועד הפרעון בשל פיגור בתשלומים לאחר מכן.

(ג)

ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה כי עליו לשלם את התשלומים שבפיגור תוך תקופה שלא תפחת מ־14 ימים מיום משלוח הדרישה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

(ד)

המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור, את סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח הדרישה, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.

(ה)

לא שילם הלווה כנדרש, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

(ו)

לענין זה, ”יתרת ההלוואה“ – יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.

7.

הקדמת מועד הפרעון [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

בלי לגרוע מהוראות כל דין, מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם היתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה.

(ב)

(בוטל).

(ג)

(1)

ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה בדבר הקדמת מועד הפירעון, שבה יפרט, בין השאר, פעולות שהלווה יכול לנקוט כדי למנוע את הקדמת מועד הפירעון, ככל שישנן, תוך תקופה שלא תפחת מ־21 ימי עסקים מיום משלוח ההתראה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

(2)

מלווה לא חייב למסור התראה כאמור בפסקה (1), אם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן יש חשש ממשי שעמידה בהוראות אותה פסקה תוביל לפגיעה ביכולת הגבייה של המלווה בשל אחד מאלה, ובלבד שניתנה התראה ללווה בהקדם האפשרי לאחר שהוסר החשש:

(א)

שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;

(ב)

תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.

(ד)

המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור ואת סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח ההתראה, ככל שישנם, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו בהתאם לאמור בסעיף קטן (ה); לגבי חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי, יראו בקיומה של יתרת חוב העולה על מסגרת האשראי שאושרה על ידי המלווה כתשלום שבפיגור; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.

(ה)

הסתיימה התקופה הקבועה בהתראה ולא פעל הלווה למניעת הקדמת מועד הפירעון כאמור בהתראה, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

(ו)

לענין זה, ”יתרת ההלוואה“ – יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.

7א.

הוצאות לגביית תשלום שבפיגור [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

מלווה רשאי לגבות מלווה רק הוצאות סבירות שהוציא לשם גביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו לפי חוזה ההלוואה, ושנקבע בחוזה ההלוואה שהוא רשאי לגבותן מהלווה; שר המשפטים רשאי לקבוע את סוג ההוצאות שרשאי המלווה לגבות מהלווה כאמור, את הסכום המרבי שלהן, ואת התנאים לגבייתן.

8.

סדרי דין [תיקון: תש״ס]

(א)

הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי הענין.

(ב)

בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

(1)

כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב);

(2)

התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;

(3)

יתרת החוב במועד הגשת התובענה;

(4)

התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;

(5)

כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;

(6)

כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר.

8.

סדרי דין [תיקון: תש״ס, תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין; ואולם מלווה מוסדי יהיה רשאי לצרף לכתב התביעה או לבקשה כאמור, במקום העתק של חוזה ההלוואה, רשומה מוסדית כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, בקשר לחוזה ההלוואה, בהתאם להוראות הדין, ובלבד שהיא כוללת את כל הפרטים שיש לגלותם במסגרת חוזה ההלוואה לפי סעיף 3(ב).

(ב)

בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

(1)

כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב, ולעניין מלווה מוסדי – גם הפרטים שעליו לגלותם לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16, וכן קיומן של התראות בשל הפיגור בתשלומים;

(2)

התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;

(3)

יתרת החוב במועד הגשת התובענה;

(4)

התשלומים שבפיגור, בחלוקה לפי קרן, הצמדה, ריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;

(5)

כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;

(5א)

הסכום שהמלווה דורש מהלווה בשל הוצאות שהוציא לגביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו, כאמור בסעיף 7א;

(6)

כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל.

9.

ביטול או שינוי תנאי בבית משפט

(א)

ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי החוזה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.

(ב)

מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי סעיפים 5 ו־6, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.

9.

ביטול או שינוי תנאי בבית משפט [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.

(ב)

מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי סעיפים 5 ו־6, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.

10.

אי־נקיטה של הליכי הוצאה לפועל

(א)

ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, מטעמים שיירשמו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות חוק זה.

(ב)

ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, רשאי ראש ההוצאה לפועל בכל עת, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 2, 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה.

(ג)

ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (ב), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית וריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה.

(ד)

סירב ראש ההוצאה לפועל לנקוט הליכים כאמור, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך, ובית המשפט ידון בענין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור בסעיף 9.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ד), רשאי ראש ההוצאה לפועל לאשר הסכם בין מלווה ללווה לפיו ישונו התנאים של חוזה הלוואה כדי להתאימו לדרישות חוק זה, וליתן להסכם תוקף של פסק דין.

10.

אי־נקיטה של הליכי הוצאה לפועל [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

(1)

ביקש מלווה לנקוט הליכים נגד לווה בתיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, בקשר לחוזה ההלוואה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, ובכלל זה להורות על אי־פתיחת תיק הוצאה לפועל או סגירתו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16; ואולם לא יורה רשם ההוצאה לפועל על אי־פתיחת תיק ביוזמתו אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.

(2)

מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לסרב לנקוט הליכים בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור בפסקה (1), בנסיבות המנויות בצו שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

(ב)

(בוטל).

(ג)

ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (א), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים כאמור באותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה לתקופת השיהוי.

(ד)

הוגש לבית המשפט המוסמך ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לסרב לנקוט הליכים של הוצאה לפועל לפי סעיף זה, ידון בית המשפט בעניין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור בסעיף 9.

(ה)

(בוטל).

11.

הגנה נגד אוחז בשטר

נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור.

12.

הגנה על ערב להלוואה

כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה.

13.

ראיות

על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי סעיף 9 לקבל כראיה עדות בעל־פה.

14.

ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

החלטת ראש ההוצאה לפועל לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזי.

14.

ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט השלום.

15.

סייג לתחולה [תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשס״ז, י״פ הודעות, תשע״ז־2]

(א)

הוראות סעיפים 2, 3 ו־7 לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק.

(ב)

הוראות סעיפים 5 ו־6 לא יחולו על –

(1)

הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 שקלים חדשים (משנת 2014: 1,197,707.36 ש״ח), או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;

(2)

הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית, התשי״ז–1957.

(ג)

הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.

(ד)

הוראות סעיפים 2 עד 7 לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

15.

סייג לתחולה [תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשס״ז, י״פ הודעות, תשע״ז־2, תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

הוראות סעיפים 2, 3, 5(ב) ו־(ג)(1) ו־(2), 6(ב) ו־(ג)(1) ו־(2) ו־7, לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת; לעניין סעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים.

(ב)

הוראות סעיפים 5, 6 ו־15ד(א)(2) עד (4) לא יחולו על –

(1)

הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 שקלים חדשים (משנת 2014: 1,197,707.36 ש״ח), או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט;

(2)

הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית, התשי״ז–1957.

(ג)

הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.

(ד)

הוראות סעיפים 2 עד 7, 15ד ו־15ה לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

(ה)

הוראות חוק זה לא יחולו על הלוואה שבה הלווה אינו נדרש לשלם כל תמורה מעבר לסכום שקיבל בפועל וכן לא יחולו על הלוואה שבה הלווה נדרש לשלם תמורה כאמור שהיא הצמדה לשער החליפין למטבע הישראלי או למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ו)

הוראות חוק זה לא יחולו על מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור, שלא למטרת רווח, שפטור מחובת קבלת רישיון למתן אשראי בהתאם לסעיף 13(א)(15) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים; לעניין סעיף קטן זה, ”ריבית“ – כהגדרתה בסעיף 25א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים.

15א.

החלת הוראות על חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו מסגרת אשראי, יחולו לעניין מסגרת האשראי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

במקום ההגדרה ”שיעור העלות הממשית של האשראי“ יקראו:

””שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל הסכומים שלווה נדרש לשלם בקשר לחוזה ההלוואה, מעבר לסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה, למעט סכומים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”תוספת“, ובין הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;“;

(2)

יקראו את סעיף 3(ב), לעניין חוזה ההלוואה שקובע את התנאים הכלליים של מסגרת האשראי, כמפורט להלן, ויראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה כאמור את התנאים שבסעיף 3(ב) כפי שהוא מוחל בפסקה זו כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי אותו סעיף:

(א)

סכום ההלוואה לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן יהיה הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;

(ב)

פסקה (3) – לא תיקרא;

(ג)

בפסקה (4), הסיפה החל במילים ”המביא בחשבון“ – לא תיקרא;

(ד)

אחרי פסקה (4) יקראו:

”(4א)

ציון כי הריבית תחול על כל סכום של ניצול יתרת מסגרת האשראי, לרבות סכומי הריבית שטרם נפרעו ושנצברו בשל תקופות קודמות;“;

(ה)

בפסקה (11), המילים ”המביא בחשבון גם ריבית דריבית“ – לא ייקראו;

(3)

מלווה ימסור ללווה דוח תקופתי הכולל פרטים על מימוש מסגרת האשראי והסכומים שהוא נדרש לשלם בשל המימוש; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין תדירות מסירת הדוח וכן רשאי הוא לקבוע את הפרטים שייכללו בו;

(4)

הוגדלה מסגרת האשראי באותם תנאים שבחוזה ההלוואה, לא יחולו החובות לפי סעיפים 2 ו־3(א) ו־(ב) במועד הגדלת מסגרת האשראי, והמלווה ימסור ללווה, לאחר המועד האמור, מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, ובכלל זה את שיעור הריבית שיחול לגבי המסגרת החדשה.

15ב.

החלת חובת הגילוי על חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר או חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

בחוזה הלוואה בין לווה ומלווה שעניינו ניכיון שטר שמשך מי שאינו הלווה, יראו במלווה שכלל במסמכים המפורטים להלן את הפרטים שלהלן כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי סעיף 3(ב):

(1)

חוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של ניכיון השטר, ובו הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(1), (8ב), (10), (11), (11א) ו־(11ג), בשינויים המחויבים;

(2)

מסמך משלים, שנמסר ללווה טרם ביצוע ניכיון השטר, ובו פרטים אלה:

(א)

הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(1) וכן הפרטים כאמור לעניין מושך השיק, ולעניין מסב השיק ככל שהם ידועים למלווה;

(ב)

סכום השטר;

(ג)

כל סכום שינוכה מהשטר;

(ד)

הסכום שקיבל הלווה בפועל;

(ה)

שיעור העלות הממשית של האשראי;

(ו)

שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה.

(ב)

(1)

בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב כמשמעותם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981, יראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של השירותים כאמור את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(1), (4) עד (8ב), (10) עד (11א) ו־(11ג), בשינויים המחויבים, כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי סעיף 3(ב).

(2)

בחוזה הלוואה כאמור בפסקה (1), ימסור המלווה ללווה דוח תקופתי, במועדים כפי שקבע שר המשפטים, אם קבע, הכולל פרטים אלה:

(א)

סכום התקבולים שהומחו למלווה;

(ב)

כל סכום שנוכה מהתקבולים כאמור בפסקת משנה (א);

(ג)

הסכום שקיבל הלווה בפועל;

(ד)

שיעור העלות הממשית של האשראי;

(ה)

שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי, המביא בחשבון גם ריבית דריבית, אם שולמה בעד התקופה שאליה מתייחס הדוח.

15ג.

החלת הוראות על תאגידים [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לקבוע כי הוראות החוק, כולן או חלקן, החלות על לווים יחולו על סוגי תאגידים כפי שיקבע; קבע השר כאמור לא יראו כהלוואה, לעניין חוק זה, רכישה של תעודות התחייבות שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, רכישה של תעודות התחייבות שפרק ה׳3 לחוק האמור חל עליהן, או רכישה של תעודות התחייבות הרשומות או המיועדות להירשם למסחר בבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לאותו חוק.

15ד.

עונשין [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)

עשה אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה) שלהלן במטרה להתחמק מהחובות או מהאיסורים הקבועים בחוק זה:

(א)

כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;

(ב)

כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11);

(ג)

כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15א;

(ד)

כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(א)(1), או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים בסעיף 15ב(א)(2), למעט פסקת משנה (א) שבו;

(ה)

כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(ב)(1);

(2)

כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע בתוספת השלישית הידוע באותו המועד;

(3)

כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע בתוספת השלישית הידוע באותו המועד;

(4)

קיבל תשלום לפי חוזה הלוואה שמתקיים בו האמור בפסקה (2) או (3).

(ב)

מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:

(1)

כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;

(2)

כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11);

(3)

כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15א;

(4)

כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(א)(1), או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים בסעיף 15ב(א)(2), למעט פסקת משנה (א) שבו;

(5)

כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(ב)(1);

(6)

קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;

(7)

לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב);

(8)

לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(ב).

15ה.

עיצום כספי על מלווה מוסדי [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

(א)

בסעיף זה –

”הסכום הקובע“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק בשל הפרת הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין כאמור בסעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, 1941;

(2)

לעניין מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח;

(3)

לעניין חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ בתוספת הראשונה לחוק קופות גמל;

(4)

לעניין בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ב) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים.

(ב)

הפר מלווה מוסדי הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום הקובע:

(1)

כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב או לא תיעד את הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה, בניגוד להוראות לפי סעיף 2;

(2)

כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב);

(3)

כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15א;

(4)

כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(א)(1), או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים בסעיף 15ב(א)(2);

(5)

כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(ב)(1);

(6)

קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או הלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;

(7)

כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א);

(8)

לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב);

(9)

כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(א);

(10)

לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שירות ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(ב);

(11)

לעניין חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי –

(א)

לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות לפי סעיף 15א(3);

(ב)

לא מסר מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, בניגוד להוראות סעיף 15א(4);

(12)

לעניין חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב – לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים בניגוד להוראות לפי סעיף 15ב(ב)(2).

(ג)

כרת מלווה מוסדי חוזה הלוואה כאמור בסעיף 15ד(א)(2) עד (4), רשאי המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בשיעור כפל הסכום הקובע.

(ד)

על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי תאגיד בנקאי יחולו ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים.

(ה)

על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי מבטח יחולו ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יד, 92טז(א) ו־92יז עד 92כב לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים.

(ו)

על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי חברה מנהלת יחולו ההוראות לפי סעיפים 44 ו־47 לחוק קופות גמל, למעט הוראות סעיפים 92טז(ב) ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוא מוחל בסעיף 47 לחוק קופות גמל, בשינויים המחויבים.

(ז)

על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יחולו ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו־74 עד 93 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, ובכלל זה הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות וערבון.

16.

שמירת דינים

חוק זה בא להוסיף על זכויות הלווה על פי כל דין ולא לגרוע מהן.

16.

שמירת דינים [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

חוק זה בא להוסיף על זכויות הלווה על פי כל דין ועל חובותיו של מלווה מוסדי על פי כל דין ולא לגרוע מהן.

17.

החוק מחייב

הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת הלווה.

18.

ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו,

18א.

שינוי התוספות [תיקון: תשע״ז־3]

(החל מיום 9.11.2018):

שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ושר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית.

19.

תחילה ותחולה

(א)

תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיפים 7 עד 14 יחולו גם על חוזה הלוואה שנחתם לפני תחילתו של חוק זה ושלא חלות לגביו הוראות סעיף 15, ושעל פיו עולה שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים על כפליים השיעור המרבי המותר על פי סעיפים 5 או 6.

[תיקון: תשע״ז־3]

תוספת ראשונה

(סעיף 1, ההגדרה ”שיעור העלות המרבית של האשראי“)

שיעור העלות המרבית של האשראי

(החל מיום 9.11.2018, למעט כפי שהוחל על מלווה מוסדי):

(1)

לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז; לעניין זה, ”ריבית בנק ישראל“ – הריבית שקובע בנק ישראל במסגרת ההחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת את הבנק לצורך מתן הלוואות לתאגידים הבנקאיים או לצורך קבלת הלוואות מתאגידים בנקאיים, כשיעורה מזמן לזמן, המתפרסמת באתר האינטרנט של בנק ישראל, והידועה במועד כריתת חוזה ההלוואה;

(2)

לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור בתוספת 15 נקודות האחוז, ואם ההלוואה ניתנת במטבע של מדינת חוץ שלגביו לא מפורסם מדד הליבור – ריבית הבנק המרכזי באותה מדינה בתוספת 15 נקודות האחוז; לעניין זה, ”ריבית הליבור“ – ריבית סמן יומית להלוואות בין־בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-Bank Offered Rate) המתפרסמת לידיעת הציבור;

(3)

לגבי הלוואה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים ושאין לצדדים אפשרות להאריכה או לחדשה בתנאים דומים, שנותן מלווה מוסדי, בין שהיא ניתנת בשקלים חדשים ובין במטבע חוץ –

(א)

לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק – ריבית כאמור בפרט (1) או (2), לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על הבנקים, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה בסעיף 5(ג2) לפקודת הבנקאות, 1941; המפקח רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;

(ב)

לגבי חברה מנהלת, מבטח, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ריבית כאמור בפרט (1) או (2), לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה בסעיף 5 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים; המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;

(4)

בתוספת זו, ”הלוואה“ – כהגדרתה בסעיף 1, למעט הלוואה שניתנה לעוסק שלא לשימוש אישי, ביתי או משפחתי, שעניינה ניכיון שטר, שמשך מי שאינו הלווה, ולמעט הלוואה שניתנה כנגד המחאה של זכות לקבלת תשלום שאינה ניכיון שטר.

[תיקון: תשע״ז־3]

תוספת שנייה

(סעיף 1, ההגדרה ”שיעור ריבית הפיגורים המרבי“)

שיעור ריבית הפיגורים המרבי

(החל מיום 9.11.2018, למעט כפי שהוחל על מלווה מוסדי):

שיעור ריבית הפיגורים המרבי לעניין הלוואה כהגדרתה בפרט (4) לתוספת הראשונה – שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב־1.2, בחישוב שנתי.

[תיקון: תשע״ז־3]

תוספת שלישית

(סעיף 15ד(א)(2) עד (4))

שיעור הריבית לעניין עונשין

(החל מיום 9.11.2018):

(1)

לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – ריבית בנק ישראל כהגדרתה בפרט (1) לתוספת הראשונה, בתוספת 30 נקודות האחוז;

(2)

לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור כהגדרתה בפרט (2) לתוספת הראשונה, בתוספת 30 נקודות האחוז, ואם ההלוואה ניתנת במטבע של מדינת חוץ שלגביו לא מפורסם מדד הליבור – ריבית הבנק המרכזי באותה מדינה בתוספת 30 נקודות האחוז.

---

נתקבל בכנסת ביום ט״ז באב התשנ״ג (3 באוגוסט 1993).

• יצחק רבין
  ראש הממשלה
• דוד ליבאי
  שר המשפטים
• עזר וייצמן
  נשיא המדינה
• שבח וייס
  יושב ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.