תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[778655] תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997
 
מ [778655] עדכון פורמט
שורה 14: שורה 14:
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”ממונה על העבודה“ – לרבות ”מנהל עבודה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988}} (להלן – תקנות הבניה), ו”מנהל מחצבה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן)|בתקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), התשכ״ה–1965}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על העבודה“ – לרבות ”מנהל עבודה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988}} (להלן – תקנות הבניה), ו”מנהל מחצבה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן)|בתקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”מעביד“ – לרבות ”תופש מפעל“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, ”מבצע בניה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות הבניה}}, וכן ”המחזיק במקום העבודה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק הפיקוח);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – לרבות ”תופש מפעל“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, ”מבצע בניה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות הבניה}}, וכן ”המחזיק במקום העבודה“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק הפיקוח);
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”מפקח עבודה ראשי“, ”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח עבודה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק הפיקוח}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה ראשי“, ”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח עבודה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק הפיקוח}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”ציוד מגן אישי“ או ”ציוד“ – ציוד שנועד לשימושו האישי של אדם בעבודה, בדרך של לבישה, הרכבה, חבישה או נשיאה ושתוכנן במיוחד להגנתו מפני סיכון העלול לפגוע בבטיחותו או בבריאותו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לרבות אבזריו, ולמעט –}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מגן אישי“ או ”ציוד“ – ציוד שנועד לשימושו האישי של אדם בעבודה, בדרך של לבישה, הרכבה, חבישה או נשיאה ושתוכנן במיוחד להגנתו מפני סיכון העלול לפגוע בבטיחותו או בבריאותו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לרבות אבזריו, ולמעט –
{{ח:תתת|1}} ציוד חירום והצלה;
{{ח:תתת|(1)}} ציוד חירום והצלה;
{{ח:תתת|2}} ציוד ניטור, התראה או איתות המזהיר מפני סיכון או מטרד;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד ניטור, התראה או איתות המזהיר מפני סיכון או מטרד;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”תקן ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}.


{{ח:סעיף|2|מניעת סיכונים}}
{{ח:סעיף|2|מניעת סיכונים}}
שורה 26: שורה 26:


{{ח:סעיף|3|חובות המעביד}}
{{ח:סעיף|3|חובות המעביד}}
{{ח:תת|א}} מעביד יספק ציוד מגן אישי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ בתוספת}} הדרוש לפי הענין, לשימוש העובד בעבודות ובתהליכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, לשם הגנת איברים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לצדם}}, ויפקח על השימוש כאמור.
{{ח:תת|(א)}} מעביד יספק ציוד מגן אישי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ בתוספת}} הדרוש לפי הענין, לשימוש העובד בעבודות ובתהליכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, לשם הגנת איברים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לצדם}}, ויפקח על השימוש כאמור.
{{ח:תת|ב}} מעביד שאינו מספק את הציוד בעצמו, כאמור בתקנת משנה (א), ינחה את הממונה על העבודה כיצד לקיים את ההוראות כאמור ויפקח על ביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} מעביד שאינו מספק את הציוד בעצמו, כאמור בתקנת משנה (א), ינחה את הממונה על העבודה כיצד לקיים את ההוראות כאמור ויפקח על ביצוען.
{{ח:תת|ג}} מעביד יתקן או יחליף ציוד מגן אישי שנתגלה בו פגם או נזק.
{{ח:תת|(ג)}} מעביד יתקן או יחליף ציוד מגן אישי שנתגלה בו פגם או נזק.


{{ח:סעיף|4|ציוד מגן אישי נוסף}}
{{ח:סעיף|4|ציוד מגן אישי נוסף}}
שורה 37: שורה 37:


{{ח:סעיף|6|טיב הציוד והתאמתו}}
{{ח:סעיף|6|טיב הציוד והתאמתו}}
{{ח:תת|א}} ציוד מגן אישי יהיה באיכות נאותה, חזק ועמיד ובעל מבנה ותכונות למתן הגנה נאותה מפני הסיכונים שאותם הוא בא למנוע.
{{ח:תת|(א)}} ציוד מגן אישי יהיה באיכות נאותה, חזק ועמיד ובעל מבנה ותכונות למתן הגנה נאותה מפני הסיכונים שאותם הוא בא למנוע.
{{ח:תת|ב}} ציוד מגן אישי יתאים לתקן הישראלי הנוגע לו, ואם אין לגביו תקן ישראלי – לאחד התקנים ANSI,ISO,DIN,EN או תקן אחר, באישורו של מפקח העבודה הראשי; לענין זה –
{{ח:תת|(ב)}} ציוד מגן אישי יתאים לתקן הישראלי הנוגע לו, ואם אין לגביו תקן ישראלי – לאחד התקנים ANSI,ISO,DIN,EN או תקן אחר, באישורו של מפקח העבודה הראשי; לענין זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תקן ISO“ – תקן של הארגון הבינלאומי לתקינה Intemational Standard Office;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO“ – תקן של הארגון הבינלאומי לתקינה Intemational Standard Office;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תקן DIN“ – תקן של Deutsche Industrie Norma;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן DIN“ – תקן של Deutsche Industrie Norma;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תקן EN“ – הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן EN“ – הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תקן ANSI“ – תקן של American National Standard Institute.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן ANSI“ – תקן של American National Standard Institute.
{{ח:תת}} תקנים אלה נמצאים לעיון הציבור במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות ובספריית מכון התקנים הישראלי.
{{ח:תת}} תקנים אלה נמצאים לעיון הציבור במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות ובספריית מכון התקנים הישראלי.
{{ח:תת|ג}} ציוד מגן אישי יותאם, לפי תפקידו וצורתו, לאיבר הגוף של העובד שעליו הוא נועד להגן, וכן לסיכון שאותו הוא נועד למנוע.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד מגן אישי יותאם, לפי תפקידו וצורתו, לאיבר הגוף של העובד שעליו הוא נועד להגן, וכן לסיכון שאותו הוא נועד למנוע.


{{ח:סעיף|7|עובד עצמאי}}
{{ח:סעיף|7|עובד עצמאי}}
שורה 50: שורה 50:


{{ח:סעיף|8|חובות ממונה על העבודה}}
{{ח:סעיף|8|חובות ממונה על העבודה}}
{{ח:תת|א}} ממונה על העבודה, ישגיח השגחה נאותה וינקוט אמצעים לוודא שהעובד משתמש בציוד מגן אישי כראוי.
{{ח:תת|(א)}} ממונה על העבודה, ישגיח השגחה נאותה וינקוט אמצעים לוודא שהעובד משתמש בציוד מגן אישי כראוי.
{{ח:תת|ב}} נתגלה בציוד פגם או נזק – ימסרנו הממונה על העבודה למעביד וידאג לאספקה מיידית של ציוד חלופי תקין לעובד.
{{ח:תת|(ב)}} נתגלה בציוד פגם או נזק – ימסרנו הממונה על העבודה למעביד וידאג לאספקה מיידית של ציוד חלופי תקין לעובד.
{{ח:תת|ג}} ראה ממונה על העבודה שעובד אינו משתמש בציוד מגן אישי מכל סיבה שהיא, יפסיק לאלתר את עבודתו.
{{ח:תת|(ג)}} ראה ממונה על העבודה שעובד אינו משתמש בציוד מגן אישי מכל סיבה שהיא, יפסיק לאלתר את עבודתו.


{{ח:סעיף|9|חובות העובד}}
{{ח:סעיף|9|חובות העובד}}
{{ח:ת}} עובד שקיבל ציוד מגן אישי חייב –
{{ח:ת}} עובד שקיבל ציוד מגן אישי חייב –
{{ח:תת|1}} להשתמש בו בהתאם לייעודו;
{{ח:תת|(1)}} להשתמש בו בהתאם לייעודו;
{{ח:תת|2}} להחזיקו במצב נקי ולשמור על תקינותו;
{{ח:תת|(2)}} להחזיקו במצב נקי ולשמור על תקינותו;
{{ח:תת|3}} להחזירו מיד למעבידו או לממונה על העבודה משנתגלה בו פגם או נזק, לשם החלפתו.
{{ח:תת|(3)}} להחזירו מיד למעבידו או לממונה על העבודה משנתגלה בו פגם או נזק, לשם החלפתו.


{{ח:סעיף|10|חשיפה לקרני השמש}}
{{ח:סעיף|10|חשיפה לקרני השמש}}
{{ח:תת|א}} עובד החשוף לקרני שמש ילבש בגדים וכובע שיכסו את גופו וראשו וימנעו את נזקי קרני השמש, וירכיב משקפיים מתאימים לסינון קרינה על סגולה.
{{ח:תת|(א)}} עובד החשוף לקרני שמש ילבש בגדים וכובע שיכסו את גופו וראשו וימנעו את נזקי קרני השמש, וירכיב משקפיים מתאימים לסינון קרינה על סגולה.
{{ח:תת|ב}} בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א) מעביד לא יעסיק עובד כשהוא חשוף לקרני שמש, אלא אם כן הוא מוגן כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א) מעביד לא יעסיק עובד כשהוא חשוף לקרני שמש, אלא אם כן הוא מוגן כאמור בתקנת משנה (א).


{{ח:סעיף|11|ניקוי ציוד ואחזקתו}}
{{ח:סעיף|11|ניקוי ציוד ואחזקתו}}
{{ח:ת}} המעביד או הממונה על העבודה, לפי הענין, ידאגו תמיד כי –
{{ח:ת}} המעביד או הממונה על העבודה, לפי הענין, ידאגו תמיד כי –
{{ח:תת|1}} ציוד המגן יוחזק במצב נקי ותקין;
{{ח:תת|(1)}} ציוד המגן יוחזק במצב נקי ותקין;
{{ח:תת|2}} יחד עם הציוד יותקנו או יסופקו במקום העבודה אמצעים נאותים לניקויו והפעלתו הסדירה.
{{ח:תת|(2)}} יחד עם הציוד יותקנו או יסופקו במקום העבודה אמצעים נאותים לניקויו והפעלתו הסדירה.


{{ח:סעיף|12|ציוד משומש}}
{{ח:סעיף|12|ציוד משומש}}
{{ח:תת|א}} לא יספק מעביד או ממונה על העבודה לעובד משקפי מגן, מגן פנים, מסכה, מגיני קרקפת, כפפות, קסדת מגן, ציוד להגנת שמיעה, נעליים או מגפיים שהיו בשימוש הזולת אלא אם כן עברו ניקוי וחיטוי נאותים.
{{ח:תת|(א)}} לא יספק מעביד או ממונה על העבודה לעובד משקפי מגן, מגן פנים, מסכה, מגיני קרקפת, כפפות, קסדת מגן, ציוד להגנת שמיעה, נעליים או מגפיים שהיו בשימוש הזולת אלא אם כן עברו ניקוי וחיטוי נאותים.
{{ח:תת|ב}} ציוד שאינו בשימוש, יוחזק בקרבת מקום העבודה באופן המבטיח את תקינותו וניקיונו.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד שאינו בשימוש, יוחזק בקרבת מקום העבודה באופן המבטיח את תקינותו וניקיונו.
{{ח:תת|ג}} תקינותו של הציוד תיבדק לפי הוראות התקן הנוגע לו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, או לפי הוראות היצרן.
{{ח:תת|(ג)}} תקינותו של הציוד תיבדק לפי הוראות התקן הנוגע לו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, או לפי הוראות היצרן.


{{ח:סעיף|13|איסור מכירה}}
{{ח:סעיף|13|איסור מכירה}}

גרסה מ־01:44, 1 במאי 2018

תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997


ק״ת תשנ״ז, 1139.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 47, 160, 173 ו־216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש״ל–1970 (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”ממונה על העבודה“ – לרבות ”מנהל עבודה“ כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988 (להלן – תקנות הבניה), ו”מנהל מחצבה“ כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), התשכ״ה–1965;
”מעביד“ – לרבות ”תופש מפעל“ כמשמעותו בפקודה, ”מבצע בניה“ כמשמעותו בתקנות הבניה, וכן ”המחזיק במקום העבודה“ כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954 (להלן – חוק הפיקוח);
”מפקח עבודה ראשי“, ”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח עבודה“ – כמשמעותם בחוק הפיקוח;
”ציוד מגן אישי“ או ”ציוד“ – ציוד שנועד לשימושו האישי של אדם בעבודה, בדרך של לבישה, הרכבה, חבישה או נשיאה ושתוכנן במיוחד להגנתו מפני סיכון העלול לפגוע בבטיחותו או בבריאותו, כמפורט בתוספת, לרבות אבזריו, ולמעט –
(1)
ציוד חירום והצלה;
(2)
ציוד ניטור, התראה או איתות המזהיר מפני סיכון או מטרד;
”תקן ישראלי“ – כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953.
מניעת סיכונים
מקום עבודה שלא ניתן למנוע בו סיכונים בטיחותיים על ידי בניה או התקנה, חייב מעביד, לשם מניעת סיכוני בטיחות לעובד, לספק לו ציוד מגן אישי כמפורט בתקנות אלה.
חובות המעביד
(א)
מעביד יספק ציוד מגן אישי כמפורט בטור ג׳ בתוספת הדרוש לפי הענין, לשימוש העובד בעבודות ובתהליכים המפורטים בטור ב׳ בתוספת, לשם הגנת איברים כמפורט בטור א׳ לצדם, ויפקח על השימוש כאמור.
(ב)
מעביד שאינו מספק את הציוד בעצמו, כאמור בתקנת משנה (א), ינחה את הממונה על העבודה כיצד לקיים את ההוראות כאמור ויפקח על ביצוען.
(ג)
מעביד יתקן או יחליף ציוד מגן אישי שנתגלה בו פגם או נזק.
ציוד מגן אישי נוסף
ראה מפקח עבודה אזורי שהשימוש בציוד מגן אישי חיוני בתהליך או בעבודה שאינם מפורטים בתוספת, רשאי הוא לדרוש ממעביד לספק ציוד מגן אישי למניעת הסיכונים שהציוד בא למנוע.
תחולת ההוראות
תקנות אלה יחולו על מעביד לגבי עובדיו ולגבי עובדים אחרים לרבות עובדי קבלן כוח אדם ועובדים עצמאיים העובדים או השוהים במפעל או במקום העבודה לצורכי העבודה, וכן לגבי עובד כאמור, הפועל בעזרת מיתקנים או ציוד של המעביד, זולת אם החובה לספק לו ציוד מגן אישי מוטלת במפורש על אדם אחר.
טיב הציוד והתאמתו
(א)
ציוד מגן אישי יהיה באיכות נאותה, חזק ועמיד ובעל מבנה ותכונות למתן הגנה נאותה מפני הסיכונים שאותם הוא בא למנוע.
(ב)
ציוד מגן אישי יתאים לתקן הישראלי הנוגע לו, ואם אין לגביו תקן ישראלי – לאחד התקנים ANSI,ISO,DIN,EN או תקן אחר, באישורו של מפקח העבודה הראשי; לענין זה –
”תקן ISO“ – תקן של הארגון הבינלאומי לתקינה Intemational Standard Office;
”תקן DIN“ – תקן של Deutsche Industrie Norma;
”תקן EN“ – הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף;
”תקן ANSI“ – תקן של American National Standard Institute.
תקנים אלה נמצאים לעיון הציבור במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות ובספריית מכון התקנים הישראלי.
(ג)
ציוד מגן אישי יותאם, לפי תפקידו וצורתו, לאיבר הגוף של העובד שעליו הוא נועד להגן, וכן לסיכון שאותו הוא נועד למנוע.
עובד עצמאי
עובד עצמאי יצטייד בציוד מגן אישי, ישתמש בהתאם להוראות תקנות אלה וידאג לאחזקתו ולתקינותו.
חובות ממונה על העבודה
(א)
ממונה על העבודה, ישגיח השגחה נאותה וינקוט אמצעים לוודא שהעובד משתמש בציוד מגן אישי כראוי.
(ב)
נתגלה בציוד פגם או נזק – ימסרנו הממונה על העבודה למעביד וידאג לאספקה מיידית של ציוד חלופי תקין לעובד.
(ג)
ראה ממונה על העבודה שעובד אינו משתמש בציוד מגן אישי מכל סיבה שהיא, יפסיק לאלתר את עבודתו.
חובות העובד
עובד שקיבל ציוד מגן אישי חייב –
(1)
להשתמש בו בהתאם לייעודו;
(2)
להחזיקו במצב נקי ולשמור על תקינותו;
(3)
להחזירו מיד למעבידו או לממונה על העבודה משנתגלה בו פגם או נזק, לשם החלפתו.
חשיפה לקרני השמש
(א)
עובד החשוף לקרני שמש ילבש בגדים וכובע שיכסו את גופו וראשו וימנעו את נזקי קרני השמש, וירכיב משקפיים מתאימים לסינון קרינה על סגולה.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א) מעביד לא יעסיק עובד כשהוא חשוף לקרני שמש, אלא אם כן הוא מוגן כאמור בתקנת משנה (א).
ניקוי ציוד ואחזקתו
המעביד או הממונה על העבודה, לפי הענין, ידאגו תמיד כי –
(1)
ציוד המגן יוחזק במצב נקי ותקין;
(2)
יחד עם הציוד יותקנו או יסופקו במקום העבודה אמצעים נאותים לניקויו והפעלתו הסדירה.
ציוד משומש
(א)
לא יספק מעביד או ממונה על העבודה לעובד משקפי מגן, מגן פנים, מסכה, מגיני קרקפת, כפפות, קסדת מגן, ציוד להגנת שמיעה, נעליים או מגפיים שהיו בשימוש הזולת אלא אם כן עברו ניקוי וחיטוי נאותים.
(ב)
ציוד שאינו בשימוש, יוחזק בקרבת מקום העבודה באופן המבטיח את תקינותו וניקיונו.
(ג)
תקינותו של הציוד תיבדק לפי הוראות התקן הנוגע לו, כאמור בתקנה 6, או לפי הוראות היצרן.
איסור מכירה
לא ימכור אדם, לא יקנה ולא ימסור לשימושו של אחר ציוד מגן אישי, אלא אם כן התקיימו בציוד הוראות תקנה 6, לפי הענין.
שמירת דינים
תקנות אלה אינן גורעות מהוראות כל דין אחר בענין ציוד מגן אישי.
ביטול
תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשכ״ט–1968 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן.

תוספת (תקנה 3)

סוגי ציוד מגן אישי להגנת אברי הגוף השונים לפי עבודות ותהליכי עבודה

טור א׳טור ב׳טור ג׳
איבר הגוף הטעון הגנהעבודות ותהליכים מסוכניםסוגי ציוד מגן אישי לפי תהליכי העבודה
1. הגנת ראש1.1. עבודות שיש בהן סכנת פגיעה מגוף נופל;
1.2. עבודות בניה ובניה הנדסית, עבודת במחצבה, מכרה, נמל ואוניה, קידוחי נפט או מים וטיפול בחומר נפץ, למעט:
– מקרים שבהם העובד נמצא תחת גג או תקרה המונעים סכנת פגיעה בו מגוף נופל;
– העובד נמצא בתא נהג של מכונית או בתא הפעלה של ציוד מכני בו הוא מוגן מפני פגיעה;
1.3. עבודות מתחת או בקרבת משא מורם;
1.4. עבודות מתחת או בקרבת מקום שמעליו עובדים אנשים אחרים ושאין מחיצה בין המקומות כאמור;
1.5. עבודה במקומות בהם קיימת סכנה של התקלות בצינורות, קורות, בליטות וכיוצא באלה;
1.6. עבודה עם מכשירים לשיקוע פינים ועם מכשירים מטלטלים לשיקוע מהדקים או מסמרים כלפי מעלה;
1.7. חיבור קרונות רכבת;
1.8. מחסנים שהחומר המאוחסן בהם נמצא בגובה 3 מטר לפחות;
1.9. עבודות גיזום ענפים וכריתת עצים בהם קיימת סכנת פגיעה מגוף נופל.
קסדת מגן.
2. הגנת הקרקפת2.1. תהליך עבודה בו קיימת סכנה של תפיסת שערות;מגיני קרקפת (כובע, מטפחת ראש, רשת להגנת שער – עם או בלי מצחיה);
2.2. עבודה בחשיפה לקרינה על סגולה.כובע, מטפחת ראש.
3. הגנת שמיעה3.1. עבודה ברעש מזיק כאמור בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984.אטמי אזניים; מגיני אזניים למיניהם; קסדות אקוסטיות.
4. הגנת פנים ועיניים4.1. כל עבודה ליד כור היתוך או תנור ועבודות הקשורות ביציקת מתכת;
4.2. עיבוד שטח – השחזה, כירסום, ליטוש, גיוץ, חיתוך והשחזה באופן, בדיסקט ליטוש, בדיסקט חיתוך, במשורית או בכרסומת, המסתובבים בכוח מכני, והשחזה רטובה;
4.3. חריטה – חריטה וקדיחה חיצונית ופנימית, חיתוך, ליטוש לרבות בכלי־יד, המונעים בכח מיכני;
4.4. הקשות בכלי מתכתי –
(א) הקשות על מתכת, קישקוש או גירוד;
(ב) ניקוי סיגים;
(ג) עקירה או גדיעה של מסמרות או לולבים;
4.5. ריסוס והתזה –
(1) ציפוי מתכת בהתזת מתכת מותכת;
(2) ריסוס או התזה בלחץ אויר לשם ניקוי ועיבוד מתכת, מבנים, מיתקנים וכיוצא באלה;
(3) ריסוס או התזה של ממיסים או צבעים;
4.6. ריתוך – ריתוך וחיתוך חשמלי, אוטוגני וכל ריתוך וחיתוך אחרים בתהליך חום לרבות הסרת סיגים לאחר ריתוך;
4.7. ייצור זכוכית ומוצרי זכוכית – ביקורת האש בתנור, לרבות כור, וביקורת התהליך בתנור אם הוא משמש להתכה, חיסום, הרפייה או עיבוד של זכוכית;
4.8. טיפול בחומרים כימיים וביולוגיים – טיפול בחומרים כימיים צורבים, מגרים או רעילים, בין שהחומרים מוצקים, נוזלים או גזים, לרבות מילוי כלי קיבול והורקתם, וכן טלטולם והובלתם של חומרים כאמור וכן עבודה במעבדות כימיות, אלקטרו אופטיות וביולוגיות;
4.9. קרינה – עבודה במקום שיש בו סכנת פגיעה מקרינת לייזר, קרינה על סגולה, קרינה תת אדומה, קרינת אור בהבזקים או קרינת אור מסנורת;
4.10. חשמל – עבודה במתקן שיש בו מתח חשמלי שהתפרקותו עלולה לגרום לפגיעה בעיניים
4.11. סיתות אבן ובטון;
4.12. עבודה במכונות לעיבוד עץ;
4.13. עבודות מסוכנות אחרות:
(א) הפעלת כלי לשיקוע פינים;
(ב) מילוי בקבוקי זכוכית במשקה תוסס;
(ג) התזת נוזל בלחץ העלולה לפגוע בעיניים;
(ד) טיפול בחומר נפץ, חומר הדף, ובאי־יורים;
(ה) קידוח, גריסה ושבירה של אבנים, בטון ומחצבים; למעט גריסה ושבירה בתהליך סגור;
(ו) ניקוי במברשת מתכתית המופעלת בכח מכני;
(ז) הרכבה ופירוק חלקים קפיציים שעלולים לפגוע בעיניים;
(ח) עבודת הריסה;
(ט) יציקת מתכת וערגול חם של מתכת;
(י) חטיבת עצים;
(יא) כריתת עצים, גיזום וניסור עצים וענפים בכלי מיכני;
(יב) כיסוח צמחיה בעזרת כלי מיכני מטלטל;
(יג) עבודה בחמרי הדברה שהתוית הקבועה על אריזתם לפי תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים), התשנ״ה–1994, קובעת דרישה להגנת עיניים;
(יד) כל עבודה אחרת שלא פורטה והעלולה לסכן את הפנים או העיניים.
משקפי מגן נגד סיכונים מיכניים;
משקפי מגן נגד סיכונים כימיים;
משקפי מגן נגד סיכוני קרינה (לרבות: קרני x, קרני לייזר, קרניים על סגולות, קרניים תת־אדומות קרני אור מסנוורות);
מסכות פנים;
מסכות ריתוך עם או בלי קסדת מגן.
5. הגנת דרכי הנשימה5.1. עבודה במקומות מוקפים, ליד תנורים תעשיתיים המופעלים בגז ובמקומות שבהם עלול להמצא גז, אבק, נדפים, עשן, אוירוסול טיפתי, אדים רעילים, אבק רדיואקטיבי, גורמים ביולוגיים מזיקים או חוסר חמצן;
5.2. עבודה בסביבת פתח הזנה של תנורי התכה;
5.3. עבודה בסביבת ממירי גז או צנרת גז של תנורי התכה;
5.4. עבודה בסביבת מגופים או ברזים של תנורי התכה במקום שיש סבירות של המצאות נדפי מתכת כבדה;
5.5. עבודה בכל מקום שיש בו סבירות להמצאות אבק מזיק או מטריד;
5.6. עבודה בריסוס חומרים מזיקים או רעילים;
5.7. עבודה ביישום חומרי הדברה או בעבודות דישון כאמור בתקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחמרי הדברה), התשכ״ד–1964 ותקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטיים), התשנ״ג–1992;
5.8. עבודה בחמרי הדברה שהתוית הקבועה על אריזתם לפי תקנות הגנת הצומח (הסדר, יבוא ומכירה של תכשירים כימיים), התשנ״ה–1994 קובעת דרישה להגנת נשימה;
5.9. עבודות צביעה שגורמות לפליטת נדפים רעילים או גזים רעילים במקום שאין מערכת יעילה לסילוקם;
5.10. עבודה במערכות ביוב ובאיזורים תת קרקעיים הקשורים לביוב;
5.11. עבודה במיתקני קירור שקימת בהם סכנה של דליפת חומר הקירור;
5.12. עבודה כל שהיא עם גורמים מזיקים באויר בריכוז העולה על רמת תקרת החשיפה המותרת לפי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ״א–1990.
מסכות עם מסנן לטיהור אוויר;
מערכות נשימה אישיות עם אספקת אויר ממכל קבוע או ממקור חיצוני אחר;
מערכות נשימה אישיות עם אספקת אויר ממכל מטלטל.
6. הגנת כפות ידיים6.1. ריתוך;
6.2. טיפול בעצמים חדים או מחוספסים, למעט בתהליכים שבהם יש סכנה של כריכת הכפפה סביב חלק של מכונה או חלק הקשור אליה;
6.3. כריתת עצים, גיזום וניסור ענפים בכלי מכני;
6.4. טיפול בחומצות, בתמיסות בסיסיות, בחומרים ביולוגיים מזיקים ובחומרים אחרים העלולים להזיק לעור;
6.5. טיפול בחומרים חמים מאוד או קרים מאוד;
6.6. עבודה בתנאי קור קיצוניים;
6.7. עבודה במיתקן חי כמשמעותו בתקנות החשמל (עבודה במיתקנים חשמליים חיים), התשכ״ז–1967;
6.8. עבודה בתכשיר לפי תקנות הגנת הצומח (הסדר, יבוא ומכירה של תכשירים כימיים), התשנ״ה–1994;
6.9. ניקוי וחיתוך עצמות בעלי חיים.
כפפות להגנה מפני פגיעות מיכניות;
כפפות להגנה מפני פגיעות של גורמים כימיים, פיסיקליים או ביולוגיים;
כפפות בידוד לחשמלאים;
כפפות בידוד מפני חום וקור;
מגיני אצבעות הידיים;
כפפות להגנה על כפות הידיים בלבד;
כפפות מסריג מתכת.
7. הגנת רגליים7.1. הקמת מבני מתכת ועבודות הקשורות בכך;
7.2. עבודות בניה ובניה הנדסית כמשמעותן בפקודה;
7.3. הנחת צנרת תעשיתית ואחזקתה;
7.4. עבודה באתרי אחסון של חומרי בניה;
7.5. עבודה ליד כורי התכת מתכת ותנורי התכת מתכת;
7.6. עבודות עיבוד פלדה, עבודה בתהליכי ערגול ויציקה;
7.7. עבודות הקשורות במערכות קיטור ועבודה בתחנות כח;
7.8. בנית תנורים, הרכבת מערכות חימום ואורור, ואחזקתם;
7.9. עבודה עם תנורי התכה או בקרבתן, עבודות מתכת, עיבוד קר וחם של מתכות;
7.10. מכונאות;
7.11. עבודה במכרות ומחצבות, כריה פתוחה, טיפול בערום פחם ועיבוד אבן או סלעים;
7.12. יצור ועיבוד מוצרי זכוכית;
7.13. עבודה עם תבניות בתעשיה הקדמית ובתעשית חמרי בניה;
7.14. עבודה בבידוד תנורים בתעשיה הקרמית ובתעשית חמרי הבניה;
7.15. עבודות שינוע ואיחסון;
7.16. עבודה בבתי קירור;
7.17. בנית אוניות, שיפוצן ותחזוקתן;
7.18. סידור וחיבור קרונות רכבת;
7.19. כריתת עצים וגיזום ענפים בכלי מכני, הפעלת חרמש ומכסחת דשא מכניים;
7.20. עבודה עם ביטומן חם;
7.21. עבודה בתנאי חום או קור קיצוניים;
7.22. עבודה שקיימת בה סכנה של חדירת חומרים מותכים לרגלים;
7.23. עבודה הדורשת טיפול בחומרים כימיים נוזליים מסוכנים;
7.24. עבודה במיתקן חי – כמשמעותו בתקנות החשמל (עבודה במיתקנים חשמליים חיים), התשכ״ז–1967;
7.25. עבודה במטבחים, בבתי מטבחיים ובפרוק טבחות בעלי חיים;
7.26. עבודה בכל מקום שקיימת בו סכנת החלקה;
7.27. הפעלת טרקטור והפעלת ציוד מכני הנדסי.
נעלי או מגפי בטיחות;
נעלי בטיחות לרתכים הניתנות להסרה מהירה;
נעלי בטיחות עם מדרס למניעת חדירת גופים חדים;
נעלי או מגפי בטיחות עם בידוד מיוחד מפני חום ומפני קור;
נעלי או מגפי בטיחות אנטי סטטיות;
נעלי או מגפי בטיחות מבודדות – לחשמלאים;
מגיני ברכיים;
מדרסי מגן (מפני חום, מפני חדירת גופים חדים ומפני הזעה);
נעלי או מגפי בטיחות עמידות מפני חדירת תמיסות כימיות מסוכנות;
נעלי או מגפי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה.
8. הגנת ברכיים8.1. עבודות המבוצעות בכריעה על הברכיים כגון עבודות ריצוף, ליטוש וכיוצא באלה.מגיני ברכיים מרופדים.
9. הגנת העור9.1. עבודה בתהליכים שבהם קיימת סכנת פגיעה בעור ואין לגביהם דרישה לציוד מגן אישי אחר;
9.2. עבודה בה נחשפים לקרני השמש.
משחות מגן לעור, למיניהן.
10. הגנה כללית של הגוף10.1. עבודה עם חומצות, תמיסות בסיסיות, חומרים ביולוגיים מזיקים, חמרי חיטוי וחומרי נקוי משתכים;
10.2. עבודה בתנאי חום או קור קיצוניים;
10.3. יצור ועיבוד מוצרי זכוכית;
10.4. ניקוי משטחים בחומר מותז בלחץ אויר;
10.5. עבודה בתאי קירור, חדרי קירור ומחסני קירור;
10.6. עבודה בחשיפה ישירה לקרני השמש, לקרינה על סגולה ולקרינה תת אדומה;
10.7. עבודות ריתוך;
10.8. עיבוד של מתכת מלובנת, עבודות התכה, יציקה, כבישה וערגול בחום;
10.9. עבודות ניקוי וחיתוך עצמות של בעלי חיים;
10.10. עבודה עם סכין שמצריכה תנועה של הסכין כלפי הגוף.
סינרים להגנה מפני פגיעות מיכניות, פיסיקליות, כימיות, חום וקור;
ביגוד להגנה מפני פגיעות מכניות, פיסיקליות, כימיות, חום וקור;
ביגוד להגנה מפני קרינה וזיהום רדיואקטיבי;
ביגוד להגנה מפני קרינה בלתי מיננת;
ביגוד מגן חסין אש;
סרבל בטיחות;
ביגוד מחומם.
11. הגנת הזרועות– ניקוי וחיתוך עצמות בעלי חיים.מגיני זרוע.
12. כל הגוף– עבודות בגשם, בקור או בחשיפה ישירה לשמש.ביגוד הגנה מפני פגעי מזג אויר.
13. הגנת כל הגוף מפני פגיעה של כלי תעבורה13.1. עבודות שדורשות הבחנה ברורה מרחוק של המצאות העובדים באתר העבודה כגון:
13.2. עבודות בכבישים, מדרכות ומסילות ברזל ובשוליהם – כגון סלילה ואחזקה, צביעה ופיקוח, התקנה ואחזקה של אמצעים ואבזרים;
13.3. וכן עבודות פינוי אשפה, נקיון ואיסוף אשפה, הסרת מכשולים ומטרדים אחרים בכביש והכוונת תנועה בכביש.
ביגוד מחזיר אור או חלקי ביגוד מחזירי אור.
14. הגנה של כל הגוף מפני נפילה מגובה ולכידה במקום מוקף14.1. עבודות במקומות שמהם עלול העובד ליפול לעומק העולה על 2 מטר ושאין אפשרות מעשית לגדרם, למעט בעבודות שינוע מטענים באניות וכשאין הדבר מעשי;
14.2. עבודות במקומות מוקפים או בכוכים;
14.3. עבודות במערכות ביוב.
חגורת בטיחות על כל אבזריה;
ריתמת בטיחות על כל אבזריה;
ציוד לבלימת אנרגיה קינטית כתוצאה מנפילה מגובה.


י״ד באב התשנ״ז (17 באוגוסט 1997)
  • אליהו ישי
    שר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.