ביאור:בראשית מא לא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

<< · ביאור · בראשית מא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז · >>

בראשית מא לא: "וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד."

ראו: האסון הבא על מצרים

וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב

יוסף חוזר ומדגיש פעם שניה שהרעב יגבר על השובע שהיה.

יוסף בזהירות נמנע להגיד שהשובע יספיק לשנות הרעב. הוא שומר את זה לפתרון שלו. בשלב הזה יוסף רוצה להפחיד את פרעה ואנשיו כאילו שאין אפשרות למנוע את האסון.

צרות כלכליות

לכולם ברור ששנות רעב יביאו לחוסר אוכל, רעב, ומוות למצרים.
אולם חובה להבין שגם שנות השפע יביאו צרות. בשנות השפע מחירי התבואה יפלו, חקלאים לא ימכרו את סחורתם כי לא יהיה צורך ביבול. חקלאים יפשטו את הרגל ויעזבו את השדות, וכאשר תהיה ירידה ביבולים יווצר רעב.
אולם חלק מהחקלאים יקבלו יבולים בשנות הרעב, והם ירוויחו הרבה כסף עבור היבולים שלהם. כך, לאנשים האלה, שנות הרעב יהיו שנות הצלחה וצבירת הון.

יוסף מנע את נפילת המחירים כאשר הוא קנה וצבר את העודפים בלי להציף את השוק, ובשנות הרעב יוסף מכר אוכל לאנשים שלא חסכו מספיק, ופרעה התעשר מאוד וקיבל בעלות על כל הכסף, המקנה, האדמה ואנשי מצרים.

<< · ביאור · בראשית מא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז · >>

הפסוק