מ"ג יונה ג ה

<< · מ"ג יונה · ג · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְהֵימִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בְּמֵימְרָא דַייָ, וּגְזָרוּ צוֹמָא וַאֲסָרוּ שַׂקִין, מֵרַבְּהוֹן וְעַד זְעָרֵיהוֹן:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויאמינו – כמו "ויאמן העם" (שמות ד, לא). והטעם באלהים, בדבר אלהים:

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויאמינו – כי אנשי האניה היו בעיר, והעידו עליו כי הטילוהו אל הים, וכל עניינו כמו שהיה; לפיכך האמינו בנבואתו ושבו בתשובה שלמה: ויקראו צום – קודם אזהרת המלך עשו תשובה מעצמם, והתענו ולבשו שקים:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

באלהים – רוצה לומר, בדבר האמור בשם האלהים:

ויקראו צום – הכריזו יום צום:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ויאמינו אנשי נינוה באלהים", והיה החדוש שהאמינו תיכף ולא בקשו אות או מופת ותיכף התחילו בתפלה ע"י שלבשו שקים לתענית והכנעה, והעם לא התעוררו לתשובה כי לא עלה על דעתם שהם חוטאים כי יונה לא הודיעם זאת כנ"ל:  

מנחת שי

עריכה

• לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויקראו־צום – בלא מאריך בוא"ו:

<< · מ"ג יונה · ג · ה · >>