שולחן ערוך אורח חיים רסה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
שורה 2: שורה 2:


==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה א|סעיף א]]==
==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
אין נותנין כלי מנוקב מלא שמן על פי הנר כדי שיהא נוטף בתוכו, גזירה שמא יסתפק ממנו ויתחייב משום מכבה. ואם חיברו לו בסיד או בחרסית, מותר, דכיון שהוא כלי אחד בדיל מיניה משום איסור שבת:
אין נותנין כלי מנוקב מלא שמן על פי הנר כדי שיהא נוטף בתוכו, גזירה שמא יסתפק ממנו ויתחייב משום מכבה. ואם חיברו לו בסיד או בחרסית, מותר, דכיון שהוא כלי אחד בדיל מיניה משום איסור שבת:
<קטע סוף=א/>

==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה ב|סעיף ב]]==
==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
לא ימלא קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת, גזירה שמא יסתפק ממנו:
לא ימלא קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת, גזירה שמא יסתפק ממנו:
<קטע סוף=ב/>

==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה ג|סעיף ג]]==
==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף, מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. ומותר ליתנו מבעוד יום; והשמן הנוטף, אסור להסתפק ממנו בשבת.
אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף, מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. ומותר ליתנו מבעוד יום; והשמן הנוטף, אסור להסתפק ממנו בשבת.
: {{רמ"א|'''הגה:''' ואסור ליגע בנר דולק כשהוא תלוי, אף על פי שאינו מטלטלו ואין בו משום מוקצה בנגיעה בעלמא, מכל מקום אסור, פן יתנדנד קצת מנגיעתו ויטה (א"ז)}}:
: {{רמ"א|'''הגה:''' ואסור ליגע בנר דולק כשהוא תלוי, אף על פי שאינו מטלטלו ואין בו משום מוקצה בנגיעה בעלמא, מכל מקום אסור, פן יתנדנד קצת מנגיעתו ויטה (א"ז)}}:
<קטע סוף=ג/>

==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה ד|סעיף ד]]==
==[[שולחן ערוך אורח חיים רסה ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות, מפני שאין בהם ממש, ואין כאן ביטול כלי מהיכנו. אבל לא יתן לתוכו מים אפילו מבעוד יום, מפני שמקרב זמן כיבוי הניצוצות. ומכל מקום מותר ליתן מים בעששית שמדליקים בה בערב שבת, כיון שאינו מתכוין לכיבוי, אלא להגביה השמן.
נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות, מפני שאין בהם ממש, ואין כאן ביטול כלי מהיכנו. אבל לא יתן לתוכו מים אפילו מבעוד יום, מפני שמקרב זמן כיבוי הניצוצות. ומכל מקום מותר ליתן מים בעששית שמדליקים בה בערב שבת, כיון שאינו מתכוין לכיבוי, אלא להגביה השמן.
: {{רמ"א|'''הגה:''' ויש אןמרים, אפילו מתכוין לכיבוי, שרי, מאחר שאין המים בעין אלא תחת השמן, לא הוי אלא גרם כיבוי; וכן נוהגין (סמ"ג)}}:
: {{רמ"א|'''הגה:''' ויש אןמרים, אפילו מתכוין לכיבוי, שרי, מאחר שאין המים בעין אלא תחת השמן, לא הוי אלא גרם כיבוי; וכן נוהגין (סמ"ג)}}:


[[קטגוריה:הלכות שבת]]
[[קטגוריה:הלכות שבת]]
<קטע סוף=ד/>

גרסה מ־09:27, 18 ביוני 2015

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן רסה | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין כלים הניתנים תחת הנר
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א

אין נותנין כלי מנוקב מלא שמן על פי הנר כדי שיהא נוטף בתוכו, גזירה שמא יסתפק ממנו ויתחייב משום מכבה. ואם חיברו לו בסיד או בחרסית, מותר, דכיון שהוא כלי אחד בדיל מיניה משום איסור שבת:

סעיף ב

לא ימלא קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת, גזירה שמא יסתפק ממנו:

סעיף ג

אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף, מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. ומותר ליתנו מבעוד יום; והשמן הנוטף, אסור להסתפק ממנו בשבת.

הגה: ואסור ליגע בנר דולק כשהוא תלוי, אף על פי שאינו מטלטלו ואין בו משום מוקצה בנגיעה בעלמא, מכל מקום אסור, פן יתנדנד קצת מנגיעתו ויטה (א"ז):

סעיף ד

נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות, מפני שאין בהם ממש, ואין כאן ביטול כלי מהיכנו. אבל לא יתן לתוכו מים אפילו מבעוד יום, מפני שמקרב זמן כיבוי הניצוצות. ומכל מקום מותר ליתן מים בעששית שמדליקים בה בערב שבת, כיון שאינו מתכוין לכיבוי, אלא להגביה השמן.

הגה: ויש אןמרים, אפילו מתכוין לכיבוי, שרי, מאחר שאין המים בעין אלא תחת השמן, לא הוי אלא גרם כיבוי; וכן נוהגין (סמ"ג):