ביאור:משלי כג כב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1: שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג כא|כב|כג כג|קטגוריה=1}}
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג כא|כב|כג כג|קטגוריה=1}}


= שמע לאביך זה ילדך, ואל תבוז כי זקנה אמך =


<div class="page single_height">


{{צמ|שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ|משלי כג כב}}
{{צמ|שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.|משלי כג כב}}


<div class="short"> <div class="tirgum">
'''שמע''' לחכמתו של '''אביך''' , ואל תחשוב שדבריו התאימו לך רק כשהיית '''ילד''' ;   '''ואל תבוז''' (תזלזל) בחכמתה של '''אמך''' בטענה שהיא כבר '''זקנה''' ו"לא מעודכנת".


/ '''שמע לאביך''' כי הוא '''ילד אותך''' וודאי רוצה בטובתך;   '''ואל תבוז''' (תזלזל) '''באמך''' , '''כי''' היא '''זקנה''' ויש לה ניסיון-חיים.
'''שמע''' ''' ל'''חכמתו של '''אביך''', ואל תחשוב שדבריו התאימו לך רק כשהיית '''ילד''';   '''ואל תבוז''' (תזלזל) בחכמתה של '''אמך''' בטענה שהיא כבר '''זקנה''' ו"לא מעודכנת".


ביאור נוסף: '''שמע לאביך,''' כי הוא '''ילד אותך''' וודאי רוצה בטובתך;   '''ואל תבוז''' (תזלזל) '''באמך''', '''כי''' היא '''זקנה''' ויש לה ניסיון-חיים.
==עצות==


</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
כל מספר שנים מגיעה המצאה חדשה, שהצעירים מתעדכנים בה ראשונים, והדבר גורם להם לפעמים לזלזל במבוגרים, שעדיין אינם מעודכנים. התופעה האחרונה כנראה היתה קיימת כבר בימי התנ"ך:


==דקויות==
'''בז, בזה''' [[ביאור:בז, בזה = זלזל, המעיט בערך|= זלזל, המעיט בערך]] ;   הפסוק מלמד, שלצעירים ישנה נטיה טבעית לזלזל בהוריהם המזדקנים ולא לשמוע בקולם. אמנם, באותה תקופה הדבר לא נבע כנראה מחידושים טכנולוגיים אלא מחידושים אחרים:


חז"ל פירשו את הפסוק כמשל:
שני הפסוקים הקודמים תיארו חבורה של זוללים וסובאים ( [[ביאור:סובא וזולל ייוורש|פירוט]] ). התופעה כנראה נבעה מהשפע העצום שהגיע לארץ בימי שלמה. הצעירים נמשכו אחרי התרבות החדשה, תרבות הסביאה והזלילה ללא גבול. כשההורים ניסו להטיף להם מוסר, הם זלזלו בהם וטענו שהם מיושנים. לכך מתייחס הפסוק שלנו, ומנסה להסביר לצעירים שיש ערך לדעתם של ההורים למרות שהם זקנים:


1. שהאֵם היא משל לאֻמָּה, והפסוק מתייחס לתקנות שתיקנו זקני האומה: {{צפ|תוכן=התקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר (רות ב) והנה בעז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים יי עמכם, ויאמרו לו, יברכך יי. ואומר (שופטים ו) יי עמך גבור החיל. ואומר '''אל תבוז כי זקנה אמך''' (אל תבוז את בעז לומר שמדעתו עשה, אלא למוד מזקני אומתך, כי יש לו על מי להסמך; שלא יבוז וילעיג לתקנת חכמים, אע"פ שהם ישנות וקדמוניות)}} {{קטן|קטן= ( [[:משנה ברכות ט ה|משנה ברכות ט ה (ברטנורא, רש"י, רמב"ם)]] )|}}
'''שמע לאביך זה ילדך''' = {{צפ|תוכן=מצוהו שישמע ויקבל חקי החכמה מאביו, ואל יסתפק בקבלתו שינחיל אותו דבר שקר, אחר '''שזה ילדך''' , ואין אב מנחיל שקר לבניו}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כג כב|מלבי"ם]] )|}} ; {{צפ|תוכן=הלא '''זה ילדך''' , ובוודאי יחפוץ בתקנתך}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי כג כב|מצודות]] )|}} .


2. האב והאם הם משל לכוחות נפשיים: {{צפ|תוכן='''שמע לאביך זה ילדך''' - המישירך שתלמד החכמה, ואע"פ '''שאמך מזקנת''', והיא הנפש המרגשת אשר ממנה תלקחנה המוחשות שמהם יגיע קנין המושכלות, '''אל תבוז''' מפני זה החכמה ותחשוב כי היא נפסדת בהפסד המביא אליה והמישיר לה, כמו שחשבו הרבה מהפילוסופים, כי השכל הנקנה נפסד לזאת הסיבה. וכבר בארנו בטול זה הדעת בראשון מספר מלחמות ה', ושם התבאר במה שאין ספק בו כי השכל הנקנה נצחי לא יפסד}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי כג כב|רלב"ג]] )|}} . כל התיאוריות הפילוסופיות שלנו מסתמכות, בסופו של דבר, על הידע שאנחנו מקבלים על העולם באמצעות החושים, והחושים עלולים להטעות אותנו, ולכן יש פילוסופים המתייחסים בזלזול לכל תיאורייה שהיא. אבל לדעת רלב"ג, השכל יכול להביא אותנו למסקנות נכונות ונצחיות, גם אם החושים טועים. ייתכן שהוא מתכוון לחוקי המתימטיקה, שאמנם התחילו מתיאור של המציאות, אך בסופו של דבר נעשו מופשטים לגמרי ולכן גם נצחיים ובלתי תלויים בחושים.
'''ואל תבוז כי זקנה אמך''' = {{צפ|תוכן=בקבלך דרכי המנהגים מאמך, '''אל תבוז''' מצד '''שזקנה אמך''' , ותחשוב שהמנהגים האלה היו טובים לדור ראשון לא לדור החדש, ושהם טובים לזקנים לא לנערים שרתיחת התאוה בוער בם}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כג כב|מלבי"ם]] )|}} ; {{צפ|תוכן=אף אם זקנה אמך, לא תבוז אמריה לומר 'לא בסבי טעמא'}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי כג כב|מצודות]] )|}} .


</div> <div class="cell ecot longcell">
האם הדברים הללו השפיעו על הצעירים בתקופתו של ספר משלי? קשה לדעת.


==עצות==
<div class="advanced">


כל מספר שנים מגיעה המצאה חדשה, שהצעירים מתעדכנים בה ראשונים, והדבר גורם להם לפעמים לזלזל במבוגרים, שעדיין אינם מעודכנים. התופעה האחרונה כנראה היתה קיימת כבר בימי התנ"ך:
==הקבלות==


'''בז, בזה''' [[ביאור:בז, בזה = זלזל, המעיט בערך|= זלזל, המעיט בערך]] ;   הפסוק מלמד, שלצעירים ישנה נטיה טבעית לזלזל בהוריהם המזדקנים ולא לשמוע בקולם. אמנם, באותה תקופה הדבר לא נבע כנראה מחידושים טכנולוגיים אלא מחידושים אחרים:
::* {{צמ|אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו, וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם|משלי טו ה}}( [[ביאור:אויל ינאץ מוסר אביו|פירוט]] ).
::* [[ביאור:בז לרעהו|פסוקים נוספים על בוז וביזיון בספר משלי]]
::* [[ביאור:אב ואם בספר משלי|פסוקים נוספים על אב ואם בספר משלי]]
::* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley29.htm ההורים - מקור הסמכות במשפחה]


שני הפסוקים הקודמים תיארו חבורה של זוללים וסובאים ( [[ביאור:אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר למו|פירוט]] ). התופעה כנראה נבעה מהשפע העצום שהגיע לארץ בימי שלמה. הצעירים נמשכו אחרי התרבות החדשה, תרבות הסביאה והזלילה ללא גבול. כשההורים ניסו להטיף להם מוסר, הם זלזלו בהם וטענו שהם מיושנים. לכך מתייחס הפסוק שלנו, ומנסה להסביר לצעירים שיש ערך לדעתם של ההורים למרות שהם זקנים:
==דקויות==


'''שמע לאביך זה ילדך''' = {{צפ|תוכן=מצוהו שישמע ויקבל חקי החכמה מאביו, ואל יסתפק בקבלתו שינחיל אותו דבר שקר, אחר '''שזה ילדך''', ואין אב מנחיל שקר לבניו}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כג כב|מלבי"ם]] )|}} ; {{צפ|תוכן=הלא '''זה ילדך''', ובוודאי יחפוץ בתקנתך}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי כג כב|מצודות]] )|}} .
חז"ל פירשו את הפסוק כמשל:


'''ואל תבוז כי זקנה אמך''' = {{צפ|תוכן=בקבלך דרכי המנהגים מאמך, '''אל תבוז''' מצד '''שזקנה אמך''', ותחשוב שהמנהגים האלה היו טובים לדור ראשון לא לדור החדש, ושהם טובים לזקנים לא לנערים שרתיחת התאוה בוער בם}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כג כב|מלבי"ם]] )|}} ; {{צפ|תוכן=אף אם זקנה אמך, לא תבוז אמריה לומר 'לא בסבי טעמא'}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי כג כב|מצודות]] )|}} .
1. שהאֵם היא משל לאֻמָּה, והפסוק מתייחס לתקנות שתיקנו זקני האומה: {{צפ|תוכן=התקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר (רות ב) והנה בעז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים יי עמכם, ויאמרו לו, יברכך יי. ואומר (שופטים ו) יי עמך גבור החיל. ואומר '''אל תבוז כי זקנה אמך''' (אל תבוז את בעז לומר שמדעתו עשה, אלא למוד מזקני אומתך, כי יש לו על מי להסמך; שלא יבוז וילעיג לתקנת חכמים, אע"פ שהם ישנות וקדמוניות)}} {{קטן|קטן= ( [[:משנה ברכות ט ה|משנה ברכות ט ה (ברטנורא, רש"י, רמב"ם)]] )|}}


האם הדברים הללו השפיעו על הצעירים בתקופתו של ספר משלי? קשה לדעת.
2. האב והאם הם משל לכוחות נפשיים: {{צפ|תוכן='''שמע לאביך זה ילדך''' - המישירך שתלמד החכמה, ואע"פ '''שאמך מזקנת''' , והיא הנפש המרגשת אשר ממנה תלקחנה המוחשות שמהם יגיע קנין המושכלות, '''אל תבוז''' מפני זה החכמה ותחשוב כי היא נפסדת בהפסד המביא אליה והמישיר לה, כמו שחשבו הרבה מהפילוסופים, כי השכל הנקנה נפסד לזאת הסיבה. וכבר בארנו בטול זה הדעת בראשון מספר מלחמות ה', ושם התבאר במה שאין ספק בו כי השכל הנקנה נצחי לא יפסד}} {{קטן|קטן= ( [[He.wikisource.org/wiki/רלב"ג_על_משלי_כג_כב|רלב"ג]] )|}} . כל התיאוריות הפילוסופיות שלנו מסתמכות, בסופו של דבר, על הידע שאנחנו מקבלים על העולם באמצעות החושים, והחושים עלולים להטעות אותנו, ולכן יש פילוסופים המתייחסים בזלזול לכל תיאורייה שהיא. אבל לדעת רלב"ג, השכל יכול להביא אותנו למסקנות נכונות ונצחיות, גם אם החושים טועים. ייתכן שהוא מתכוון לחוקי המתימטיקה, שאמנם התחילו מתיאור של המציאות, אך בסופו של דבר נעשו מופשטים לגמרי ולכן גם נצחיים ובלתי תלויים בחושים.


</div> <div class="future">
</div> </div> </div>


==מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב [http://www.google.com גוגל] ==


::* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13993 חכם וחכמה בתקופת המקרא: חכמה ומוסר] : זה נעשה מפורש בעצה " '''שמע לאביך זה ילדך''' ואל תבוז כי זקנה אמך" (כ"ג 22) ג€“ הציות לאב מנומק לא בתועלת אלא בהיותו הורה, יחס הבוז לאם מגונה כפליים בגלל זקנתה ג€“ הפגם המוסרי '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Z1QbGWimNK4J:lib.cet.ac.il cache] )
::* [[ביאור:בבלי ברכות דף סג|ביאור:בבלי ברכות דף סג ג€“ ויקיטקסט]] : 28 פברואר 2008 '''...''' תא שמע: '(שופטים ו יב) [וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו] ה' עמך גבור החיל; וכי תימא מלאך הוא דקאמר ליה לגדעון - תא שמע: '(משלי כג כב) [ '''שמע לאביך זה ילדך''' ו]אל '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:ks8su9fjGBIJ:he.wikisource.org cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim%5Cmishley29.htm משלי כ"ט: יסר בנך ויניחך/ יהודה איזנברג] : מעמיד שלמה את ההירארכיה במשפחה באופן ברור. נשמע כמה מהם: " '''שמע לאביך זה ילדך''' , ואל תבוז כי זקנה אמך" (כג כב). או: "שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה. כי לקח טוב נתתי '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:25u7R5U7OmgJ:daat.ac.il cache] )
::* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=10370 Yeshiva.org.il- משלי פרק כג] : '''...''' תכרת: (יט) שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך: (כ) אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו: (כא) כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה: (כב) '''שמע לאביך זה ילדך''' ואל תבוז כי זקנה אמך: (כג) '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:c_eUoiM0GzcJ:www.yeshiva.org.il cache] )
::* [[:קטגוריה:דברים כב ז|דברים כב ז]] : 24 יוני 2009 '''...''' ולכן פרט כמה פעמים '''שמע לאביך זה ילדך''' , אמו אשר ילדתהו וכדומה. ועל כן ס"ל לר"ש, שקורא זכר מחייב, כי הוא עושה מעשה האם, ודרכו לרבוץ על הבצים. ודעת חכמים '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:i19KFnh5MM8J:he.wikisource.org cache] )
::* [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=985&amp;ArticleID=6361 סיקור עצרת תפילה, חיזוק והתעוררות בבני ברק] : 14 ספטמבר 2010 '''...''' איציק (19/09/2010 00:06:18). סגור. 2. חזקו ואמצו אבל יש לציין עצרת של... סמי (18/09/ 2010 23:34:06). סגור. 1. '''שמע לאביך זה ילדך''' . תימני שרוף (15/09/2010 '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:bjiPTloVTj0J:www.nosachteiman.co.il cache] )
::* [http://www.lif.ac.il/pdf/meir_la_arez/sah/13.doc תבנית בסיס למאמרים] : '''שמע לאביך זה ילדך''' ... תנה בני לבך לי ועינך דרכי תצרנה"[13]). הפסוקים במשלי מחברים אפוא בין הדגם המשפחתי והדתי. ב. דחיית הדגם המשפחתי בידי חז"ל: "נידון על שם סופו" '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:QRgaO1u6hGgJ:www.lif.ac.il cache] )
::* [http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega17_medan.pdf הוצאת תבונות מכללת הרצוג] : '''שמע לאביך זה ילדך''' ואל תבוז כי זקנה אמך. ". ואולי זה פשר תוכחת אמו של למואל לבנהּ.: ". דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו... א. ל למלכים. למואל אל למלכים שתו יין ולרֹ. זנים או '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:1sxF0KYogbYJ:www.herzog.ac.il cache] )
::* [http://www.mybible.org.il/index.php?option=com_content&amp;view=section&amp;layout=blog&amp;id=31&amp;Itemid=49 משלי] : כא כי-סובא וזולל, ייוורש; וקרעים, תלביש נומה. כב '''שמע לאביך, זה ילדך''' ; ואל-תבוז, כי-זקנה אימך. כג אמת קנה, ואל-תמכור; חכמה ומוסר ובינה. כד גיל יגיל, אבי צדיק; ויולד חכם, ישמח-בו. '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:YmbQsw74LoQJ:www.mybible.org.il cache] )
::* [[ביאור:בבלי ברכות דף נד|ביאור:בבלי ברכות דף נד ג€“ ויקיטקסט]] : 28 פברואר 2008 '''...''' אליו מלאך ה' ויאמר אליו] ה' עמך גבור החיל, ואומר (משלי כג כב) [ '''שמע לאביך זה ילדך''' ו]אל תבוז כי זקנה אמך, ואומר (תהלים קיט קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך; '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:w-4d8yM03P0J:he.wikisource.org cache] )
::* [http://www.google.com more "שמע לאביך זה ילדך "] :
::* [http://tefila.co.il/index.php?option=com_content&amp;task=view&amp;id=98&amp;Itemid=1 תפילה כולל חצות] : אין לנו אלא תורה שבכתב ושבעל פה, ספר הזוהר וספרי הקדמונים, '''ואל תבוז כי זקנה''' אמך, ועת הזאת היא עת רצון גדול, בדוק ומנוסה. על כן אל תעבור מזה חוק ולא יעבור (מספר "דרכי '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Zv6vpZ04xxUJ:tefila.co.il cache] )
::* [http://www.daat.co.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=29&amp;perek=119&amp;mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני] : תני ר"ש בן יוחאי: אם ראית דור שנתרשלו ידיהם מן התורה, עמוד והתחזק בה ואתה נוטל שכר כלם. וכן הוא אומר: '''ואל תבוז כי זקנה''' אמך. וכן מצינו באלקנה שהדריך את ישראל לעלות לרגל. '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:wS89XKLl0PUJ:www.daat.co.il cache] )
::* [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8800 יחסי אבות ובנים בספר משלי] : '''...''' תלביש נומה" כי נראה כי המדבר הוא האב, "זה ילדך" ומבקש גם " '''ואל תבוז כי זקנה''' אמך" ומזהיר את הבן מפני הליכה אחר זונה שתובילנו לאבדון (באר צרה שאין אפשרות לעלות ממנה). '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Gsgp-4p_C9kJ:mikranet.cet.ac.il cache] )
::* [http://www.angelfire.com/ak2/book55/perek6.html perek6] : לקיים ואל תטוש תורת אמך, '''ואל תבוז כי זקנה''' אמך. רצוני לומר שלא תבוז ותלעיג על אמונת קדמונינו ביחוד השי"ת ולא תזלזל בספריהם אף על פי שבלו והזקינו ונתישנו. לא כאשר עשו בימי '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:oOgPPN6UNqoJ:www.angelfire.com cache] )
::* [http://www.google.com more "ואל תבוז כי זקנה "] :
::* [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=7&amp;perek=6&amp;mefaresh=shimoni בשבילי התנ"ך] : וכי תימא מלאך הוא דקאמר ליה לגדעון, ואומר: אל '''תבוז כי זקנה אמך''' , ואומר: עת לעשות לה' הפרו תורתך. אמר רבא: האי קרא מסיפה לרישה מדריש, ומרישה לסיפה, דכתיב: עת לעשות לה'. '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:qBod0ffUBKwJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://bgu.ac.il/NR/rdonlyres/0DE085C5-E9CA-42B3-9BE3-154395C8273B/78079/11.PDF סיום מסכת ברכות] : ומה שאמר אחר כן. ואומר אל '''תבוז כי זקנה אמך''' .,. אינו ראיה על מה שהקדים שיהא אדם שואל בשלום חבירו בשם.,. אבל ראיה שלא. יבוז וילעיג לתקנות חכמים. "אע,. פ שהם ישנות וקדמוניות '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:fVopvtWttPQJ:bgu.ac.il cache] )
::* [[ביאור:משלי פרק כג - דוד מצווה את בניו ילידי חברון (למעט אדוניה) ואת שלמה (.doc)|פרשה רביעית]] : '''...''' ולא גמרינן מיניה, תא שמע ואומר אל '''תבוז כי זקנה אמך''' , אל תבוז את בעז לומר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך. "מדרש". '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:DLFZrf2TuBIJ:tora.us.fm cache] )
::* [[:ירושלמי ברכות ט ה|ירושלמי ברכות ט ה ג€“ ויקיטקסט]] : 19 ינואר 2010 '''...''' שנאמר (רות, ב) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים (שופטים, ו) ה' עמכם ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר (משלי, כג) אל '''תבוז כי זקנה אמך''' ואומר (תהלים, קיט) עת '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:yQZcrsfo-wUJ:he.wikisource.org cache] )
::* [http://www.rabanut.co.il/show_item.asp?levelId=60133&amp;itemid=75 חנוכה - מנהגי עדות ישראל] : הטעם לקריאת קטע המשנה הנ"ל הוא מפני שנזכר בו הפסוק "אל '''תבוז כי זקנה אמך''' " (משלי כב, כג) וחז"ל דרשוהו (ברכות נד) "למוד מזקני אומתך", דהיינו התקנות שתקנו חז"ל בכל הדורות. '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:56EqNeDmVRIJ:www.rabanut.co.il cache] )
::* [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=31 התורה שבעל פה כתורת חיים] : נאמר במשנה: "ואומר: 'אל '''תבוז כי זקנה אמך''' ' ". האם לא בא רבי לרמוז ולהזהיר מפני זניחת התורה שבכתב, בדומה ל"לא תטוש תורת אמך"? אני, רבי, מציג בפניך הלומד, תורה שבע"פ חדשה '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:a5XjZSEJzUIJ:www.shoresh.org.il cache] )
::* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21309 מתיקות שנעלמה] : למשל, המשנה האחרונה במסכת ברכות מסתיימת בשורה של "תקנות" שבאו לקיים את הנאמר בפסוק "אל '''תבוז כי זקנה אמך''' " (משלי כג, כ"ב), המתפרש כהוראה לפעול לתחיית השכינה '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:xSKubC837ioJ:lib.cet.ac.il cache] )
::* [http://www.ladaat.net/downloads.php?fid=24186 בעזהשי;quot&ת גליון קל;quot&ה פרשת ויצא תשע;quot&ב] : '''תבוז כי זקנה אמך''' ", ואין חובה לקיים מנהגים. דאז. אך הכא גבי ז' ימי משתה אי לאו שהייתה. תקנה קבוע ומנהג מקובל ביניהם מדינא. וכפו זה את זה לקיים את זה על נפשם לא. הוה מצי לבן '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:DKqHCe5GxawJ:www.ladaat.net cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=163 אמר רבא רמז לשניות מן התורה מנין] : '''...''' כאשר ראו ראשי הכנסיה, כי זהו הפקת רצון הבורא לאופן היותר נרצה התחייבו בזה וזהו אל '''תבוז כי זקנה אמך''' , וכו', וזהו השלמת רצון הבורא לכן מקרי דאורייתא. עיי"ש שהאריך עוד בנועמו. '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:OT0WTggm3vwJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1504 Yeshiva.org.il- מה בין דוד לדואג האדומי?] : ואולי גם אצל גדעון יש סיבה מיוחדת, לכן מובא הפסוק "אל '''תבוז כי זקנה אמך''' " - תלמד מגדעון ומבועז. ועדיין היה אפשר לחשוב שלא בכל מקום אפשר להזכיר את שם ה'. נניח שאני פוגש את '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Dkv0hK-t_8MJ:www.yeshiva.org.il cache] )
::* [http://israel613.com/books/SCHARONESH_MATTOT_TOCHACHA_KOLOMAI.pdf ֳ₪ֳ§ֳ«ֳ¥ֳ÷ֳ₪ ֳ¸ֳ²ֳ¹] : כפל לעלמא דאתא.,. והיינו כמדרש הנזכר. לעיל המקטין עצמו על דברי תורה בעולם הזה נעשה גדול. בעולם הבא. וזה הכוונה בירושלמי עה. "פ אל '''תבוז כי זקנה אמך''' אם. נזדקנה אומתך '''...
::* [http://courses.jercol.macam.ac.il/62/halacha/tikshoret/chizuk/lesson2.htm פרק ב': דרכים נוספות לכבד ולקשר בין אנשים] : '''...''' את שלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר אל '''תבוז כי זקנה אמך''' ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך". '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:tD-duMEZwM0J:courses.jercol.macam.ac.il cache] )
::* [[ביאור:משנה ברכות פרק ט|ביאור:משנה ברכות פרק ט ג€“ ויקיטקסט]] : 15 יולי 2011 '''...''' ואומר (משלי כג) אל '''תבוז כי זקנה אמך''' . ואומר (תהלים קיט) עת לעשות ליי הפרו תורתך. רבי נתן אומר, הפרו תורתך עת לעשות ליי: פירוש ע"פ ניתוח העריכה במשנה '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:FQGXETzr2j8J:he.wikisource.org cache] )
::* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8800 יחסי אבות ובנים בספר משלי] : '''...''' תלביש נומה" כי נראה כי המדבר הוא האב, "זה ילדך" ומבקש גם "ואל '''תבוז כי זקנה אמך''' " ומזהיר את הבן מפני הליכה אחר זונה שתובילנו לאבדון (באר צרה שאין אפשרות לעלות ממנה). '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:PP1OvndkihgJ:lib.cet.ac.il cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/test/5101-01-2.htm בחינת בגרות בתושב"ע] : שאלה 1 "חייב אדם לברך על רעה כשם שהוא מברך על הטובה..." '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:cmvdfg80-08J:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat_id=24&amp;topic_id=2881718 הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | הזכרת שם ה'] : 11 מרץ 2011 '''...''' ואמרו אח"כ ואומר אל '''תבוז כי זקנה אמך''' , אינו ראיה על מה שלפניו כלומר שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, אלא בא ללמד שלא להקל בתקנות חכמים אע"פ שנתישנו '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:PPjNjs8F1fUJ:www.hydepark.co.il cache] )
::* [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/sefershoftim.html ילקוט שמעוני - שופטים] : שנו רבותינו התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם, ואומר ה' עמך גבור החיל, ואומר אל '''תבוז כי זקנה אמך''' , ואומר עת לעשות '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:9v__gmTK8GwJ:www.tsel.org cache] )
::* [http://chaver.com/Mishnah-New/Hebrew/Text/Seder%20Zeraim/Masechet%20Brachot/Mesechet%20Brachot%20Perek%209.htm מסכת ברכות פרק ט mesechet brachot perek 9] : B והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר אל '''תבוז כי זקנה אמך''' ואומר עת '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Cht-ZaqyzxcJ:chaver.com cache] )
::* [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=8073&amp;rid=460 HebrewBooks.org - רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ג - פ' אור שמח] : '''...''' כי זהו הפקת רצון הבורא לאופן היותר נרצה התחייבו בזה וזהו אל '''תבוז כי זקנה אמך''' כו' והנה באשר אנו רואין שהבורא יתברך הגיד בתורתו, שלתכלית זה יצאו בחיפזון ומפני זה צוה בפסח '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:L5BbwnDy_Q0J:www.hebrewbooks.org cache] )
::* [http://ha-zohar.net/ZOHAR_EREV_RAV_ENYANIM_5.htm מפעל הזוהר העולמי - Mifal Hazohar Hoilumi - תורתו מגן לנו] : שהרי באותו הזמן נאמר, "וגם עד זקנה ושיבה אלקים אל תעזבני", שכן כנסת ישראל נאמר בה, "אל '''תבוז כי זקנה אמך''' "... כמה... הזקן, אלא בזמן שלא יצא בצבא, מיד, "אחרי בלותי היתה לי '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:HMYUVyYabksJ:ha-zohar.net cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/luv3.htm ממנהגי יהדות לוב / פריג'א זוארץ] : הטעם לקריאת קטע המשנה הנ"ל הוא מפני שנזכר בו הפסוק "אל '''תבוז כי זקנה אמך''' " (משלי כב, כג) וחז"ל דרשוהו (ברכות נד) "למוד מזקני אומתך", דהיינו התקנות שתקנו חז"ל בכל הדורות. '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Lfjdhy0xII4J:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://hokleisrael.110mb.com/vayeshev.htm חוק לישראל השלם - פרשת וישב] : '''...''' אלא בשליחותו של מקום הודיעו שהשכינה עמו, ולא גמרינן מיניה, תא שמע ואומר אל '''תבוז כי''' '''זקנה אמך''' , אל תבוז את בעז לומר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:KtCLv-GyZKIJ:hokleisrael.110mb.com cache] )
::* [http://benyehuda.org/malal/malal124.html הציונים הראשונים והאחרונים / משה ליב ליליינבלום] : '''...''' ואיים רחוקים, כאשר עלתה במחשבת הבארון-הירש (אשר אולי גם הוא נעור לפעולתו אחרי ראותו את הישוב בארץ-הקדש) והד"ר הירצל בספרו "מדינת היהודים". אל '''תבוז כי זקנה אמך....''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:CxQRhhenxf0J:benyehuda.org cache] )
::* [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/mishli.html ילקוט שמעוני - משלי] : שלא תאמרו אשתקד שמענו אותה, שנאמר אל '''תבוז כי זקנה אמך''' , ואם אמרתם כך אף אני יכול לומר לכם למה אתם קוראים את שמע פעמים ביום למה אתם מתפללים שלשה פעמים ביום שמא '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:WN9g3mBF6TUJ:www.tsel.org cache] )
::* [http://www.google.com more "תבוז כי זקנה אמך "] :

</div>






<noinclude>
<noinclude>
[[קטגוריה:בין הורים לילדים|משלי כג כב]]
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:שמע לאביך זה ילדך, ואל תבוז כי זקנה אמך|ביאור:שמע לאביך זה ילדך, ואל תבוז כי זקנה אמך}}}}
[[קטגוריה:משלי כג כב|משלי כג כב]]

</noinclude>
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-23-22.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2011-12-11.
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-22.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2011-12-11.
}}
}}


<noinclude>
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-23-22.html}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-22.html}}


{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-23-22}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/23-22}}


</noinclude>
</noinclude>

גרסה מ־08:45, 18 בפברואר 2015




(משלי כג כב): "שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ."

שמע לחכמתו של אביך, ואל תחשוב שדבריו התאימו לך רק כשהיית ילד;   ואל תבוז (תזלזל) בחכמתה של אמך בטענה שהיא כבר זקנה ו"לא מעודכנת".

ביאור נוסף: שמע לאביך, כי הוא ילד אותך וודאי רוצה בטובתך;   ואל תבוז (תזלזל) באמך, כי היא זקנה ויש לה ניסיון-חיים.

דקויות

חז"ל פירשו את הפסוק כמשל:

1. שהאֵם היא משל לאֻמָּה, והפסוק מתייחס לתקנות שתיקנו זקני האומה: "התקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר (רות ב) והנה בעז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים יי עמכם, ויאמרו לו, יברכך יי. ואומר (שופטים ו) יי עמך גבור החיל. ואומר אל תבוז כי זקנה אמך (אל תבוז את בעז לומר שמדעתו עשה, אלא למוד מזקני אומתך, כי יש לו על מי להסמך; שלא יבוז וילעיג לתקנת חכמים, אע"פ שהם ישנות וקדמוניות)" ( משנה ברכות ט ה (ברטנורא, רש"י, רמב"ם) )

2. האב והאם הם משל לכוחות נפשיים: "שמע לאביך זה ילדך - המישירך שתלמד החכמה, ואע"פ שאמך מזקנת, והיא הנפש המרגשת אשר ממנה תלקחנה המוחשות שמהם יגיע קנין המושכלות, אל תבוז מפני זה החכמה ותחשוב כי היא נפסדת בהפסד המביא אליה והמישיר לה, כמו שחשבו הרבה מהפילוסופים, כי השכל הנקנה נפסד לזאת הסיבה. וכבר בארנו בטול זה הדעת בראשון מספר מלחמות ה', ושם התבאר במה שאין ספק בו כי השכל הנקנה נצחי לא יפסד" ( רלב"ג ) . כל התיאוריות הפילוסופיות שלנו מסתמכות, בסופו של דבר, על הידע שאנחנו מקבלים על העולם באמצעות החושים, והחושים עלולים להטעות אותנו, ולכן יש פילוסופים המתייחסים בזלזול לכל תיאורייה שהיא. אבל לדעת רלב"ג, השכל יכול להביא אותנו למסקנות נכונות ונצחיות, גם אם החושים טועים. ייתכן שהוא מתכוון לחוקי המתימטיקה, שאמנם התחילו מתיאור של המציאות, אך בסופו של דבר נעשו מופשטים לגמרי ולכן גם נצחיים ובלתי תלויים בחושים.

עצות

כל מספר שנים מגיעה המצאה חדשה, שהצעירים מתעדכנים בה ראשונים, והדבר גורם להם לפעמים לזלזל במבוגרים, שעדיין אינם מעודכנים. התופעה האחרונה כנראה היתה קיימת כבר בימי התנ"ך:

בז, בזה = זלזל, המעיט בערך ;   הפסוק מלמד, שלצעירים ישנה נטיה טבעית לזלזל בהוריהם המזדקנים ולא לשמוע בקולם. אמנם, באותה תקופה הדבר לא נבע כנראה מחידושים טכנולוגיים אלא מחידושים אחרים:

שני הפסוקים הקודמים תיארו חבורה של זוללים וסובאים ( פירוט ). התופעה כנראה נבעה מהשפע העצום שהגיע לארץ בימי שלמה. הצעירים נמשכו אחרי התרבות החדשה, תרבות הסביאה והזלילה ללא גבול. כשההורים ניסו להטיף להם מוסר, הם זלזלו בהם וטענו שהם מיושנים. לכך מתייחס הפסוק שלנו, ומנסה להסביר לצעירים שיש ערך לדעתם של ההורים למרות שהם זקנים:

שמע לאביך זה ילדך = "מצוהו שישמע ויקבל חקי החכמה מאביו, ואל יסתפק בקבלתו שינחיל אותו דבר שקר, אחר שזה ילדך, ואין אב מנחיל שקר לבניו" ( מלבי"ם ) ; "הלא זה ילדך, ובוודאי יחפוץ בתקנתך" ( מצודות ) .

ואל תבוז כי זקנה אמך = "בקבלך דרכי המנהגים מאמך, אל תבוז מצד שזקנה אמך, ותחשוב שהמנהגים האלה היו טובים לדור ראשון לא לדור החדש, ושהם טובים לזקנים לא לנערים שרתיחת התאוה בוער בם" ( מלבי"ם ) ; "אף אם זקנה אמך, לא תבוז אמריה לומר 'לא בסבי טעמא'" ( מצודות ) .

האם הדברים הללו השפיעו על הצעירים בתקופתו של ספר משלי? קשה לדעת.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-12-11.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-22