שולחן ערוך אבן העזר קעו

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קעו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין יבמה שאינה בת יבום משום ספק זקוקה, ודין נשי התערובות

ובו שמונה סעיפים:
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

• סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א

מי שקדש אחת משתי אחיות, ואינו יודע איזו קדש, אפלו לא הכרו מעולם, שלא נתנו לביאה, הוו קדושין וצריך גט לכל אחת ואחת. מת, ולו אח, חולץ לשתיהן. היו לו שני אחים, אחד חולץ ואחד מיבם לשניה. קדמו שני האחים וכנסו את שתיהן, אין מוציאים אותן מידם. ואם נמלכו בבית דין ואמרו להם שיחלץ האחד וייבם השני, והלכו שניהם ויבמו, יוציאו:

סעיף ב

מי שעבר ויבם ודאי אחות זקוקתו, יוציא:

סעיף ג

שנים שקדשו שתי אחיות, זה אינו יודע איזו קדש וזה אינו יודע איזו קדש, ומתו, לזה אח ולזה אח, כל אחד חולץ לשתיהן; ואין שום אחד מהם יכול ליבם. לזה אחד ולזה שנים; היחיד חולץ לשתיהן; והשנים, אחד חולץ לאחת תחלה, ואחר כך ייבם השני לשניה. ואם קדמו השנים וכנסו אחר שחלץ היחיד, אין מוציאים מידם, אפלו שניהם כהנים. היו לזה שני אחים ולזה שני אחים, אחיו של זה חולץ לאחת, ואחיו של זה חולץ לאחת, ואחר כך האח השני של זה מיבם חלוצתו של זה, ואח השני של זה מיבם חלוצתו של זה. אם קדמו שני האחים של האחד וחלצו לשתיהן, לא ייבמו השני אחים האחרים של השני לשתיהן, אלא אחד חולץ ואחד מיבם לשניה. קדמו השנים האחרונים וכנסו אחר שחלצו השנים הראשונים, אין מוציאין מידם:

סעיף ד

מי שהלך בעלה למדינת הים, ושמעו שמת, ונשאת, ואחר כך בא בעלה, ומתו שניהם, לזה אח ולזה אח, אחיו של זה ושל זה חולצים ולא מיבמים. ודין צרתה, עין לעיל סי' קע"ג סעיף י"א:

סעיף ה

האשה שהיו לה בנים ולכלתה בנים, וילדו היא וכלתה שני זכרים במחבוא, ונתערבו הבנים, וגדלו התערובות ונשאו נשים, ומתו; בני הכלה חולצין לשתיהן תחלה, ולא מיבמין; ובני הזקנה, אחר חליצת בני הכלה, חולצין או מיבמין:

סעיף ו

מתו הבנים הודאים של הזקנה והכלה, והספקות קימים; הספקות לנשי בני הזקנה חולצין ולא מיבמין; ולנשי בני הכלה, אחד מהספקות חולץ לה תחלה, והשני מיבם:

סעיף ז

מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים, ונשאת וילדה, ואין ידוע אם הוא בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון, והיו לה בנים מהראשון ומהשני, וגדל הספק ונשא אשה ומת; בניה מהראשון ומהשני חולצים ולא מיבמים; וכן הספק, לנשותיהם חולץ ולא מיבם. היו לראשון ולשני, לכל אחד, בן מאשה אחרת, ומתו, זה הספק חולץ או מיבם לנשותיהם. מת הספק, אחד משני הבנים הודאים חולץ לה תחלה, והשני מיבם:

סעיף ח

חמש נשים שהיה לכל אחת בן ידוע, וילדו כלן במחבוא, כל אחת זכר, נתערבו חמשה הולדות ונשאו נשים, ומתו, ונפלו נשותיהם לפני חמשה הבנים הודאים, ארבעה מהודאים יחלצו לאחת, ואחר כך ישאנה החמישי. וכן עושים לכל אחת ואחת. ואם מת אחד מהבנים הודאים, ארבעה הספקות יחלצו לה, ואחד ייבם. היו קצת הודאים כהנים, הכהנים חולצים ולא מיבמים, ושאינם כהנים מיבמים. היו לקצת הודאים שיש להם באלו הספקות אחים מהאם שלא מהאב, וגם יש לו בהם אחים מהאב, (אחים מן האם חולצין, אחים מן האב מיבמין מקצתן כהנים ומקצתן אחים מן האם, אלו ואלו) חולצים ולא מיבמים: