ביאור:תהלים יט ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
= והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח = |
= והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח = |
||
בתהלים יט, בפרק המדבר על "השמים מספרים כבוד אל", נאמר גם: |
|||
[[תהלים יט ה]]: " {{צ|בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם; לשמש שם אהל בהם. ''' |
|||
[[תהלים יט ה]]: " {{צ|בְּכָל הָאָרֶץ יֹצֵא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם. |
|||
והוא, '''כחתן יצא מחפתו''' , ישיש, '''כגבור לרוץ ארח'''}} ." ''' |
|||
וְהוּא, '''כְּחָתָן יָצָא מֵחֻפָּתוֹ''', יָשִׂישׂ, '''כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח'''}} ." |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | 1. יש אומרים שהמשל הוא לתנועת השמש במרחב - השמש מסתובבת סביב מרכז הגלאקסיה במהירות רבה, ותנועתה אינה אחידה אלא מושפעת מכוחות הכבידה של גופים שונים שנמצאים בסביבתה, והיא מזכירה תנועה של '''חתן היוצא מחופתו''' בצעדי קפיצה וריקוד, ותנועה של '''גיבור הרץ''' במהירות לשדה הקרב. (ראו גם מלבי"ם שפירש בכיוון דומה, על-פי המדע העתיק). |
||
==פירושים נוספים== |
|||
| ⚫ | ::*אולם, כל עניינו של הפרק הוא לתאר איך {{צ|השמים מספרים כבוד אל}}, איך הבריאה מספרת לבני האדם על כבוד הבורא; ותנועת השמש במרחב אינה גלויה לעיניהם של בני האדם - למראית עין, השמש נעה באיטיות רבה ובקצב אחיד סביב כדור הארץ, והתנועה שלה כלל אינה מזכירה ריקוד של חתן או ריצה של גיבור; הפירוש אינו משתלב היטב במבנה הפרק. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | 1. יש אומרים שהמשל הוא לתנועת השמש במרחב - השמש מסתובבת סביב מרכז הגלאקסיה במהירות רבה, ותנועתה אינה אחידה אלא מושפעת מכוחות הכבידה של גופים שונים שנמצאים בסביבתה, והיא מזכירה תנועה של '''חתן היוצא מחופתו''' בצעדי קפיצה וריקוד, ותנועה של '''גיבור הרץ''' במהירות לשדה הקרב. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | ::*אולם, כל עניינו של הפרק הוא לתאר איך |
||
| ⚫ | 3. לכן נראה לי שהמשל הוא לא לַשֶּׁמֶשׁ אלא לאור השמש: המילה '''הוא''', בתחילת פסוק ו, מתייחסת ל" '''קו''' " שנזכר בפסוק ה - אור קרני השמש, המספר לבריות על מעשי ה' בעולם ( [[ביאור:איך השמים מספרים כבוד אל?|פירוט]] ). האור מרצד באופן שמזכיר ריקוד של '''חתן''', ונע במהירות רבה כמו '''גיבור''' (מהירות האור). |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | 4. וייתכן שהמשל הוא לא לאור אלא להשפעתו של האור על בני האדם - כשאור השמש ממלא את העולם, אנשים מתמלאים שמחה כמו '''חתן''', ומתמלאים מרץ לָרוּץ לעסקיהם כמו '''גיבור'''. ואכן, ידוע שאור השמש גורם לפליטת חומרים כימיים מסויימים שמשפיעים לטובה על מצב הרוח ('''כחתן'''), וכן מעודד יצירת ויטמין D שמחזק את העצמות ('''כגיבור'''). דברים דומים כתב הראי"ה קוק בעולת ראי"ה, חלק ב, פסוקי דזמרא לשבת. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
לכן נראה לי שהמשל הוא לא לשמש אלא לאור השמש, או להשפעתו על בני האדם. |
|||
==הקבלות== |
|||
==פסוקים דומים== |
|||
בספר יואל נאמר |
בספר יואל נאמר, {{צמ|אִסְפוּ עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם, יֵצֵא '''חָתָן''' מֵחֶדְרוֹ '''וְכַלָּה''' מֵחֻפָּתָהּ|יואל ב טז}}( [[ביאור:פיקוח נפש דוחה משפחה|פירוט]] ). אצלנו מדובר על אדם היוצא כגיבור למלחמה, ולכן נזכר רק החתן; שם מדובר על התאספות לתענית, ולכן נזכרה גם הכלה ( [[ביאור:פיקוח נפש דוחה משפחה|פירוט]] ).</div> |
||
</div> |
|||
''' |
|||
::* |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
</noinclude> |
|||
{{מקורות|מקורות= |
{{מקורות|מקורות= |
||
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-19-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-12-30. |
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-19-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-12-30. |
||
}} |
}} |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
<noinclude> |
|||
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-19-06.html}} |
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-19-06.html}} |
||
גרסה מ־22:47, 14 במרץ 2013
והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח
תהלים יט ה: " "בְּכָל הָאָרֶץ יֹצֵא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.
וְהוּא, כְּחָתָן יָצָא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ, כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" ."
מקובל לפרש שה"חתן" וה"גיבור" הם משל לַשֶּׁמֶשׁ ( הנחשב בלשון המקרא, לפעמים, לזכר ). מה משמעות המשל?
1. יש אומרים שהמשל הוא לתנועת השמש במרחב - השמש מסתובבת סביב מרכז הגלאקסיה במהירות רבה, ותנועתה אינה אחידה אלא מושפעת מכוחות הכבידה של גופים שונים שנמצאים בסביבתה, והיא מזכירה תנועה של חתן היוצא מחופתו בצעדי קפיצה וריקוד, ותנועה של גיבור הרץ במהירות לשדה הקרב. (ראו גם מלבי"ם שפירש בכיוון דומה, על-פי המדע העתיק).
- אולם, כל עניינו של הפרק הוא לתאר איך "השמים מספרים כבוד אל", איך הבריאה מספרת לבני האדם על כבוד הבורא; ותנועת השמש במרחב אינה גלויה לעיניהם של בני האדם - למראית עין, השמש נעה באיטיות רבה ובקצב אחיד סביב כדור הארץ, והתנועה שלה כלל אינה מזכירה ריקוד של חתן או ריצה של גיבור; הפירוש אינו משתלב היטב במבנה הפרק.
2. יש אומרים שהמשל הוא לרגשות של השמש - היוצאת למלא את תפקידה בשמחה כמו חתן היוצא מחופתו, ובביטחון כמו גיבור היוצא לקרב (מצודת דוד).
- אולם, הרגשות של השמש, גם אם הם קיימים, אינם גלויים לעינינו, ולכן, שוב, אין הפירוש מתאים למזמור המתאר את "השמים המספרים כבוד אל" לבני האדם.
3. לכן נראה לי שהמשל הוא לא לַשֶּׁמֶשׁ אלא לאור השמש: המילה הוא, בתחילת פסוק ו, מתייחסת ל" קו " שנזכר בפסוק ה - אור קרני השמש, המספר לבריות על מעשי ה' בעולם ( פירוט ). האור מרצד באופן שמזכיר ריקוד של חתן, ונע במהירות רבה כמו גיבור (מהירות האור).
4. וייתכן שהמשל הוא לא לאור אלא להשפעתו של האור על בני האדם - כשאור השמש ממלא את העולם, אנשים מתמלאים שמחה כמו חתן, ומתמלאים מרץ לָרוּץ לעסקיהם כמו גיבור. ואכן, ידוע שאור השמש גורם לפליטת חומרים כימיים מסויימים שמשפיעים לטובה על מצב הרוח (כחתן), וכן מעודד יצירת ויטמין D שמחזק את העצמות (כגיבור). דברים דומים כתב הראי"ה קוק בעולת ראי"ה, חלק ב, פסוקי דזמרא לשבת.
הקבלות
בספר יואל נאמר, (יואל ב טז): "אִסְפוּ עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם, יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ"( פירוט ). אצלנו מדובר על אדם היוצא כגיבור למלחמה, ולכן נזכר רק החתן; שם מדובר על התאספות לתענית, ולכן נזכרה גם הכלה ( פירוט ).
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-30.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-19-06