ביאור:משלי טו ב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
יש אנשים המוסיפים לדבריהם מילים וביטויים שאינם תורמים מאומה לנושא השיחה, כמו: |
|||
⚫ | |||
::*"אין צורך לומר ש..." (- אז למה אתה אומר?), |
|||
⚫ | |||
::*"זה ברור ללא כל צל צלו של ספק" (לא מספיק "צל" אחד?) |
|||
::*"הדעה שלך נובעת משטיפת מוח שעשו לך" (העיקר זה אם היא נכונה או לא - מה זה משנה ממה היא נובעת?), |
|||
⚫ | |||
::*"דע לך ש..." (אם תגיע לעיקר - אני אדע יותר מהר), ועוד. ''' |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
אך יש ניגוד נוסף: ''' |
|||
::*החכמים '''מיטיבים''' את דברי הדעת שלהם, |
::*החכמים '''מיטיבים''' את דברי הדעת שלהם, |
||
::*והכסילים '''מביעים''' את דברי האיוולת שלהם. |
::*והכסילים '''מביעים''' את דברי האיוולת שלהם. |
||
'''היטיב''' = תיקן, שיפר, עשה טוב יותר; כמו ב |
'''היטיב''' = תיקן, שיפר, עשה טוב יותר; כמו ב {{צמ|ותשם בפוך עיניה, '''ותיטב''' את ראשה...|מלכים ב ט ל}}. |
||
'''הביע''' [[ביאור:הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובע|= דיבר הרבה, ללא מעצורים]] . |
'''הביע''' [[ביאור:הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובע|= דיבר הרבה, ללא מעצורים]] . |
||
שורה 46: | שורה 50: | ||
פסוקים נוספים על כשרון הפטפוט של הכסילים: |
פסוקים נוספים על כשרון הפטפוט של הכסילים: |
||
::* {{צמ|לא יחפץ '''כסיל''' בתבונה, כי אם בהתגלות לבו|משלי יח ב}}( [[ביאור:לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות ליבו|פירוט]] ) |
::* {{צמ|לא יחפץ '''כסיל''' בתבונה, כי אם בהתגלות לבו|משלי יח ב}}( [[ביאור:לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות ליבו|פירוט]] ) |
||
::* {{צמ|כי בא החלום ברב ענין, וקול '''כסיל''' ברב דברים|קהלת ה ב}} |
::* {{צמ|כי בא החלום ברב ענין, וקול '''כסיל''' ברב דברים|קהלת ה ב}} |
גרסה מ־22:11, 24 באוקטובר 2009
בקיצור ולעניין
יש אנשים המוסיפים לדבריהם מילים וביטויים שאינם תורמים מאומה לנושא השיחה, כמו:
- "אין צורך לומר ש..." (- אז למה אתה אומר?),
- "זה ברור ללא כל צל צלו של ספק" (לא מספיק "צל" אחד?)
- "הדעה שלך נובעת משטיפת מוח שעשו לך" (העיקר זה אם היא נכונה או לא - מה זה משנה ממה היא נובעת?),
- "אתה מדבר שטויות, אתה הופך את השקר לאמת ואת האמת לשקר, אתה מטעה את הציבור, אתה צריך להבחין בין דברים שאתה יודע לבין דברים שאתה לא יודע..." (הבנתי שאתה לא מסכים איתי, מה הטעם לחזור על עובדה זו במילים שונות? יהיה יותר יעיל אם תנמק מדוע לדעתך אני טועה),
- "דע לך ש..." (אם תגיע לעיקר - אני אדע יותר מהר), ועוד.
הכישרון לקצר, להגיד רק את המילים החשובות והתורמות להבנת העניין, הוא כישרונם של החכמים:
(משלי טו ב): "לשון חכמים תיטיב דעת; ופי כסילים יביע אִוֶּלֶת".
הפסוק מציג שני ניגודים בין החכמים ( = האוהבים ללמוד והיודעים ללמד ) לבין הכסילים ( = השונאים ללמוד ).
ניגוד אחד הוא ברור: החכמים אומרים דברי דעת, והכסילים אומרים דברי איוולת. אך יש ניגוד נוסף:
- החכמים מיטיבים את דברי הדעת שלהם,
- והכסילים מביעים את דברי האיוולת שלהם.
היטיב = תיקן, שיפר, עשה טוב יותר; כמו ב (מלכים ב ט ל): "ותשם בפוך עיניה, ותיטב את ראשה...".
הביע = דיבר הרבה, ללא מעצורים .
מהניגוד בין שני המושגים ניתן ללמוד, שהשיפור שעושה החכם בדבריו הוא הקיצור והמיעוט במילים: " "תיטיב דעת = תתקן את הדעת, כי אף אמרי דעת ידבר בתקון נמרץ ובמלות קצרות; אבל פי כסילים - אף דברי אולת ירבו באמרים, כמעיין הנובע" " (מצודת דוד) .
החכמים הם המומחים ללימוד והוראה - הם יודעים שכדי ללמד צריך לקצר, כדברי חז"ל: " "לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה" ". כשהמורה מלמד בדרך קצרה, קל יותר לתלמידים להתרכז ולזכור את דבריו; ואכן, המשנה, כמו התורה, כתובה בשפה קצרה ותמציתית ביותר, לכל מילה יש משמעות - "לשון חכמים תיטיב דעת".
אך הכסילים שונאים ללמוד, הם רוצים רק "לשפוך" את המחשבות הפרטיות שלהם, גם אם הן שטחיות וטפשיות - "ופי כסילים יביע איוולת".
במשך הדורות, חכמת הקיצור התפתחה והגיעה לשיא במדעים המדוייקים, שם מנסחים תופעות מורכבות בנוסחאות מתמטיות קצרות ביותר. גם בשאר המדעים, מקובל לכתוב תקציר בתחילת כל מאמר.
מומחים בכתיבה עסקית ממליצים להקפיד על קיצור ; גם עורכי עיתונים משתדלים לקצר את המאמרים ולהוריד מהם מילים מיותרות; ובצחוק אמרו: " "הימנעו, אם אפשר, ממילים ומביטויים ריקים, שהם, ללא ספק, מחלה לשונית נפוצה, ובעצם אין בהם צורך" " ( רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית ) .
גם בויכוחים ישנה חשיבות לקיצור. אנשים שרוצים לשכנע, נוטים להביא הרבה נימוקים - גם נימוקים טובים וגם נימוקים פחות טובים - מתוך מחשבה שריבוי הנימוקים יגדיל את רמת השיכנוע. למעשה, גם המחקרים הפסיכולוגיים וגם הניסיון היומיומי מלמדים שגישה זו אינה נכונה: אם מביאים הרבה נימוקים טובים, ונימוק אחד לא טוב - הצד השני ייתפס לנימוק הפחות טוב ויתקוף אותו, וכל ה"עוקץ" של הנימוקים הטובים יילך לאיבוד.
יש להיזהר בכך במיוחד כשמותחים ביקורת, ולמתוח ביקורת בקיצור (משלי י יט): "ברב דברים לא יחדל פשע, וחשך שפתיו משכיל"( פירוט ).
תחום אחד שבו לא צריך לקצר הוא בדברי ידידות ואהבה המשמחים את הלב (משלי כז ט): "שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש"( פירוט ).
לעיון נוסף
פסוקים נוספים על כשרון הדיבור של החכמים, ראו במאמר חכמים, נבונים ואיברי גופם .
פסוקים נוספים על כשרון הפטפוט של הכסילים:
- (משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו"( פירוט )
- (קהלת ה ב): "כי בא החלום ברב ענין, וקול כסיל ברב דברים"
- ואולי גם (משלי יב כג): "אדם ערום כסה דעת, ולב כסילים יקרא אולת"( פירוט )
לפעמים דווקא לא צריך לקצר - ראו שמן וקטורת ישמח לב, ומתק רעהו מעצת נפש .
פסוקים נוספים על כסילים ואיוולת .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-30.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בקיצור ולעניין
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-15-02