ביאור:תבונה

תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: תבונה

תבונה או בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. כך פירשו חכמינו על הפסוק (שמות לא ג): "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה": "חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש" " (רש"י) . ואכן, בספר משלי התבונה קשורה בדרך-כלל ללב - מקום המחשבות:

• משלי יח טו: "לב נבון יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת"
• משלי יט ח: "קונה לב - אוהב נפשו, שומר תבונה למצוא טוב"

בחינה עצמית - האם אני נבון?

• האם, כשאני לומד משהו, הוא נשאר בזכרון שלי לאורך זמן? (משלי יד לג): "בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע"( פירוט ).
• האם קל לי לשלוף מידע מתוך הזיכרון? (משלי יד ו): "בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל"( פירוט ).
• האם אני משתדל למצוא פתרונות לבעיות בעזרת האמצעים שבידי, גם כאשר נראה שהם לא מספיקים? (משלי יז כד): "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ"( פירוט ).
• האם אני מעז לחקור ולבדוק היטב גם אנשים עשירים, שחושבים שהם חכמים גדולים? (משלי כח יא): "חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו"

• האם אני משחק במשחקים הדורשים חכמה ומחשבה? (משלי י כג): "כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה לאיש תבונה"( פירוט ).
• האם אני שמח כשאני מצליח לשנות לטובה את התנהגותי? (משלי טו כא): "אולת שמחה לחסר לב, ואיש תבונה יישר לכת"( פירוט ).
• האם אני משתדל לחסוך במילים כדי שאוכל לחשוב בנחת על הדברים שאני שומע? (משלי יז כז): "חושך אמריו יודע דעת, וקר רוח איש תבונה"( פירוט ).
• האם, כשאני חושב על ידיעה ששמעתי (למשל בחדשות) ומנסה להבין את משמעותה, אני משתדל לברר את כל העובדות הנוספות הקשורות לנושא כדי שהמסקנות שלי יהיו מבוססות? (משלי טו יד): "לב נבון יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת"( פירוט ).
• האם אני יכול, מתוך ניתוח של מעשי הזולת, לדעת מה הוא מתכנן? האם אני יכול, מתוך הסתכלות בהבעת פניו של הזולת, לדעת מה הוא רוצה להגיד? (משלי כ ה): "מים עמקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה".
• האם אני מסוגל לחבר כמה רעיונות שלמדתי על-מנת ליצור רעיון חדש, כמו שיוצרים חבל על-ידי ליפוף של כמה חוטים? (משלי א ה): "ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון - תחבלות יקנה"
• האם אני מסוגל לנהל ארגון בלי להעסיק מספר רב של מנהלי-משנה, הגורמים לבזבוז כספי הארגון? האם אני מסוגל להקים ממשלה יציבה עם מספר קטן של שרים? (משלי כח ב): "בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך"
• האם אני שותק כשאנשים מבזים אותי? (משלי יא יב): "בז לרעהו חסר לב, ואיש תבונות יחריש"( פירוט )

מושגים דומים

תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):

• (משלי ג יג): "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה"

הנבונים משתמשים בעיקר בלב ( = מקום המחשבות ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור. ראו:

• חכמים, נבונים ואיברי גופם .

• שני פסוקים על מים עמוקים .

כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:

• חכמה, בינה, יראה, אהבה

• ואורך ימים תבונה

מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:

• חכמה, בינה, דעת ויצירה
• שני שלבים בלימוד
• מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה
• מה מרוויחים משתיקה

הבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו:

• רעיו של הבן

המילה "מבין" חדרה גם לשפה האנגלית - ראו Maven

פסוקים נוספים בכתובים

• איש תבונה
• (משלי ב ג): "כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך"
• (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה"
• (משלי ב יא): "מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה"
• (משלי ד א): "שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה"
• (משלי ה א): "בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך"
• (משלי ז ד): "אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא"
• (משלי ז ז): "וארא בפתאים אבינה בבנים, נער חסר לב"
• (משלי ח ט): "כלם נכחים למבין , וישרים למצאי דעת"
• (משלי ח יד): "לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה"
• (משלי ט ו): "עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה"
• (משלי יד ח): "חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה"( פירוט )
• (משלי יד טו): "פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו"( פירוט )
• (משלי יד כט): "ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת"
• (משלי טז טז): "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף"(ראו חכמה, בינה ומתכות יקרות ).
• (משלי טז כא): "לחכם לב יקרא נבון, ומתק שפתים יסיף לקח"- פגישה  בין חכם לב לבין נבון מוסיפה לימוד לשני הצדדים ( פירוט )
• (משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה , כי אם בהתגלות לבו"

• (משלי יט כה): "לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת"(ראו לץ - פתי ).
• (משלי כ כד): "מה' מצעדי גבר, ואדם מה? יבין דרכו"

• (משלי כא ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"
• (משלי כג ד): "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל"
• (משלי כג כג): "אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה"
• (משלי כד יב): "כי תאמר הן לא ידענו זה - הלא תכן לבות הוא יבין , ונצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו"
• (משלי כח ה): "אנשי רע לא יבינו משפט, ומבקשי ה' יבינו כל"
• (משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת"
• (משלי כט יט): "בדברים לא יוסר עבד, כי יבין ואין מענה"
• (משלי ל ב): "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע" 
• (משלי כח טז): "נגיד חסר תבונות ורב מעשקות, שנאי בצע יאריך ימים"( פירוט )
• (תהלים מט ד): "פי ידבר חכמות, והגות לבי תבונות"
• (תהלים עח עב): "וירעם כתם לבבו, ובתבונות כפיו ינחם"

פסוקים נוספים בספר ישעיהו

ראו חושים ומומים בספר ישעיהו  

• (ישעיהו יא ב): "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'"
• (ישעיהו כט יד): "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר"
• (ישעיהו כט כד): "וידעו תעי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח"
• (ישעיהו לג יט): "את עם נועז לא תראה, עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה"
• (ישעיהו מ יד): "את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תבונה - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bwn