ביאור:תבונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 8: שורה 8:
כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק {{צמ|ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה|שמות לא ג}}: {{צפ|חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש}} " {{קטן|(רש"י)|}} .
כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק {{צמ|ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה|שמות לא ג}}: {{צפ|חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש}} " {{קטן|(רש"י)|}} .


בספר משלי, '''הנבונים''' משתמשים בעיקר '''בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .
בספר משלי, '''הנבונים''' משתמשים בעיקר '''בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו:
::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]]
::* [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .


''' תבונה''' היא דבר שאדם '''מפיק''' ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
''' תבונה''' היא דבר שאדם '''מפיק''' ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
שורה 14: שורה 17:
::* {{צמ|אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}}
::* {{צמ|אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}}


כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ראו [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] ; דרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ראו [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|ואורך ימים תבונה]] .
כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:
::* [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] '''
::
::* [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|ואורך ימים תבונה]] '''
::

מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:


::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]] , [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]] .
::* [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]]
::* [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]]
::* [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|מה מרוויחים משתיקה]]


'''הבינה''' עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת '''החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו:
הבינה היא כישרון מתקדם יותר - [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ; ראו גם [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|מה מרוויחים משתיקה]] .


'''הבינה''' עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת '''החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] . '''
::* [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] '''
::


<div class="advanced">
<div class="advanced">
'''
'''


המילה "מבין" חדרה גם לשפה האנגלית - ראו [http://en.wikipedia.org/wiki/Maven Maven]
המילה "מבין" חדרה גם לשפה האנגלית - ראו [http://en.wikipedia.org/wiki/Maven Maven]


</div>
</div>

גרסה מ־17:15, 26 באוקטובר 2008

תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תבונה

תבונה או בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות.

כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק (שמות לא ג): "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה": "{{{1}}}" " (רש"י) .

בספר משלי, הנבונים משתמשים בעיקר בלב ( = מקום המחשבות ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו:

תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):

  • (משלי ג יג): "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה"

כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:

מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:

הבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו:

המילה "מבין" חדרה גם לשפה האנגלית - ראו Maven

פסוקים נוספים בספר משלי

  • (משלי יז כד): "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ"( פירוט
  • (משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו"
  • (משלי יט כה): "לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת"(ראו לץ - פתי ).
  • (משלי כ כד): "מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו"
  • (משלי כא ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"
  • (משלי כג ד): "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל"
  • (משלי כג כג): "אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה"
  • (משלי כד יב): "כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו"
  • (משלי כח ב): "בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך"
  • (משלי כח ה): "אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל"
  • (משלי כח יא): "חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו"
  • (משלי כח טז): "נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים"
  • (משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת"
  • (משלי כט יט): "בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה"
  • (משלי ל ב): "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע"

פסוקים נוספים בספר ישעיהו

ראו חושים ומומים בספר ישעיהו  

  • (ישעיהו יא ב): "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'"
  • (ישעיהו כט יד): "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר"
  • (ישעיהו כט כד): "וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח"
  • (ישעיהו לג יט): "את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה"
  • (ישעיהו מ יד): "את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תבונה - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bwn