ביאור:משלי ח כז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5: שורה 5:
[[משלי ח כז]]: '''
[[משלי ח כז]]: '''


" {{צ|בהכינו שמים שם אני, '''בחקו''' חוג על פני תהום. '''
{{צ|בהכינו שמים שם אני, '''בחקו''' חוג על פני תהום. '''


באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום. '''
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום. '''


בשומו לים '''חקו''' ומים לא יעברו פיו, '''בחוקו''' מוסדי ארץ}} {{צ|}} ":
בשומו לים '''חקו''' ומים לא יעברו פיו, '''בחוקו''' מוסדי ארץ}}:


הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: '''שמים''' , '''ים''' , '''ארץ''' .
הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: '''שמים''' , '''ים''' , '''ארץ''' .
שורה 28: שורה 28:
==פסוקים נוספים על חוקי הטבע==
==פסוקים נוספים על חוקי הטבע==


::* {{צמ|לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה '''לבלי חק''' וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה|ישעיהו ה יד}}
::* {{צמ|לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה '''לבלי חק''' וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה|ישעיהו ה יד}}(ראו [[ביאור:חטא הניתוק מהטבע|חטא הניתוק מהטבע]] ). '''
::
::* {{צמ|'''חק''' חג על פני מים, עד תכלית אור עם חשך|איוב כו י}}
::* {{צמ|'''חק''' חג על פני מים, עד תכלית אור עם חשך|איוב כו י}}



גרסה מ־20:31, 27 בספטמבר 2008

חוקי הטבע

בתיאור בריאת העולם בספר משלי, ישנו קטע שחוזר כמה פעמים על הפועל "חקק":

משלי ח כז:

"בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום.

באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום.

בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו, בחוקו מוסדי ארץ":

הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: שמים , ים , ארץ .

ניתן לפרש את הפסוקים לפי שתי משמעויות של הפועל חקק .

1. משמעות מוחשית: ה' חקק , פיסל ועיצב את צורתם של השמים, הים והארץ:

  • "בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום" - ה' הכין ונתן צורה לשמים (האטמוספירה) בצורת חוג ( = כדור ) המקיף את התהום = המים הרבים שכיסו את כדור הארץ; (באותו זמן העולם היה מכוסה מים - עד היום השני של בריאת העולם).
  • "בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו" - לאחר מכן ה' נתן צורה לים - קבע את גבולותיו וקבע שהמים לא יוכלו לעבור את הגבולות ולהציף את היבשה; זה היה ביום השלישי של בריאת העולם;
  • "בחוקו מוסדי ארץ" - באותו זמן, בכך שה' נתן צורה לים, הוא גם נתן צורה ליבשה = הארץ .

2. משמעות מופשטת: ה' קבע חוקים , כללים קבועים להתנהגותם של השמים, הים והארץ - כללים שקיימים מאז ועד היום - והם חוקי הטבע.

כמה פסוקים לפני כן, אומרת הבינה (משלי ח טו): "בי מלכים ימלכו, ורוזנים יחקקו צדק"; תיאור חוקי הטבע בא, כנראה, להשלים קביעה זו - גם ה' בכבודו ובעצמו, כשקבע את חוקי הטבע, השתמש בחכמה ובבינה, ולכן גם הרוזנים צריכים להשתמש בהם כשהם קובעים חוקים לחברה ולמדינה.

פסוקים נוספים על חוקי הטבע

  • (איוב כו י): "חק חג על פני מים, עד תכלית אור עם חשך"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-30.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חוקי הטבע

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-08-2729