ביאור:משלי ח כז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
בוט טוען עדכון |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
[[משלי ח כז]]: ''' |
[[משלי ח כז]]: ''' |
||
{{צ|בהכינו שמים שם אני, '''בחקו''' חוג על פני תהום. ''' |
|||
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום. ''' |
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום. ''' |
||
בשומו לים '''חקו''' ומים לא יעברו פיו, '''בחוקו''' מוסדי ארץ}} |
בשומו לים '''חקו''' ומים לא יעברו פיו, '''בחוקו''' מוסדי ארץ}}: |
||
הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: '''שמים''' , '''ים''' , '''ארץ''' . |
הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: '''שמים''' , '''ים''' , '''ארץ''' . |
||
שורה 28: | שורה 28: | ||
==פסוקים נוספים על חוקי הטבע== |
==פסוקים נוספים על חוקי הטבע== |
||
::* {{צמ|לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה '''לבלי חק''' וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה|ישעיהו ה יד}} |
::* {{צמ|לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה '''לבלי חק''' וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה|ישעיהו ה יד}}(ראו [[ביאור:חטא הניתוק מהטבע|חטא הניתוק מהטבע]] ). ''' |
||
:: |
|||
::* {{צמ|'''חק''' חג על פני מים, עד תכלית אור עם חשך|איוב כו י}} |
::* {{צמ|'''חק''' חג על פני מים, עד תכלית אור עם חשך|איוב כו י}} |
||
גרסה מ־20:31, 27 בספטמבר 2008
חוקי הטבע
בתיאור בריאת העולם בספר משלי, ישנו קטע שחוזר כמה פעמים על הפועל "חקק":
"בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום.
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום.
בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו, בחוקו מוסדי ארץ":
הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: שמים , ים , ארץ .
ניתן לפרש את הפסוקים לפי שתי משמעויות של הפועל חקק .
1. משמעות מוחשית: ה' חקק , פיסל ועיצב את צורתם של השמים, הים והארץ:
- "בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום" - ה' הכין ונתן צורה לשמים (האטמוספירה) בצורת חוג ( = כדור ) המקיף את התהום = המים הרבים שכיסו את כדור הארץ; (באותו זמן העולם היה מכוסה מים - עד היום השני של בריאת העולם).
- "בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו" - לאחר מכן ה' נתן צורה לים - קבע את גבולותיו וקבע שהמים לא יוכלו לעבור את הגבולות ולהציף את היבשה; זה היה ביום השלישי של בריאת העולם;
- "בחוקו מוסדי ארץ" - באותו זמן, בכך שה' נתן צורה לים, הוא גם נתן צורה ליבשה = הארץ .
2. משמעות מופשטת: ה' קבע חוקים , כללים קבועים להתנהגותם של השמים, הים והארץ - כללים שקיימים מאז ועד היום - והם חוקי הטבע.
כמה פסוקים לפני כן, אומרת הבינה (משלי ח טו): "בי מלכים ימלכו, ורוזנים יחקקו צדק"; תיאור חוקי הטבע בא, כנראה, להשלים קביעה זו - גם ה' בכבודו ובעצמו, כשקבע את חוקי הטבע, השתמש בחכמה ובבינה, ולכן גם הרוזנים צריכים להשתמש בהם כשהם קובעים חוקים לחברה ולמדינה.
פסוקים נוספים על חוקי הטבע
- (ישעיהו ה יד): "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה"(ראו חטא הניתוק מהטבע ).
-
- (איוב כו י): "חק חג על פני מים, עד תכלית אור עם חשך"
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-30.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חוקי הטבע
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-08-2729