ויבינו במקרא/שבת הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
הסברים
שורה 3: שורה 3:
אין קריאה בתורה או "מפטיר" מיוחדים, ורק ההפטרה מיוחדת. ברוב קהילות ישראל מפטירים '''וערבה''' בכל שבת שלפני פסח.
אין קריאה בתורה או "מפטיר" מיוחדים, ורק ההפטרה מיוחדת. ברוב קהילות ישראל מפטירים '''וערבה''' בכל שבת שלפני פסח.


<small>יש הנוהגים להפטיר '''וערבה''' רק כשחל שבת הגדול ערב פסח, וכן מנהג חב"ד. ויש הנוהגים ע"פ הגר"א להיפך, להפטיר '''וערבה''' רק כשחל באמצע השבוע.</small>
<small>יש הנוהגים להפטיר "וערבה" רק כשחל שבת הגדול ערב פסח, וכן מנהג חב"ד. ויש הנוהגים ע"פ הגר"א להיפך, להפטיר "וערבה" רק כשחל באמצע השבוע.</small>


===הפטרה===
===הפטרה===
'''וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים''' (מלאכי ג,ד-כד), וכופלים פסוק שלפני האחרון, כדי לסיים בדבר טוב.

{{קובץ טעמים2}}
{{קובץ טעמים2}}
{{קובץ טעמים|Shabbat_Hagadol-h_(Nevuchadnezzar).ogg|נבוכדנאצר|אשכנזית|אשכנזית|}}
{{קובץ טעמים|Shabbat_Hagadol-h_(Nevuchadnezzar).ogg|נבוכדנאצר|אשכנזית|אשכנזית|}}

גרסה מ־17:52, 20 במרץ 2006

ויבינו במקרא לשבת הגדול

אין קריאה בתורה או "מפטיר" מיוחדים, ורק ההפטרה מיוחדת. ברוב קהילות ישראל מפטירים וערבה בכל שבת שלפני פסח.

יש הנוהגים להפטיר "וערבה" רק כשחל שבת הגדול ערב פסח, וכן מנהג חב"ד. ויש הנוהגים ע"פ הגר"א להיפך, להפטיר "וערבה" רק כשחל באמצע השבוע.

הפטרה

וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים (מלאכי ג,ד-כד), וכופלים פסוק שלפני האחרון, כדי לסיים בדבר טוב.

קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) נבוכדנאצר אשכנזית אשכנזית