נתיבות המשפט/ביאורים/קעב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:


{{דה מפרש|אבל חצר שיש לכ"א חלק ידוע}} הרבה תמוה לי הגה"ה זאת דאם כוונתו שכ"א מכיר חלקו ואין א' משתמש בשל חבירו א"כ אפי' אין מגיע לכל בית רק פחות מד"א חולקין כמבואר לעיל בסי' קע"א סעיף ב' ואם כוונתו שיש לכ"א חלק ידוע היינו שקנאו או שירשו שידוע שכ"א יש לו החצי או שא' בכור וחלקו ידוע שהוא פי שנים או שקנה שני חלקים ומ"ש בסתם חצירות כוונתו שקנו המקום מהפקר שהזכיה בחצר בא אחר שהיה לזה פתח א' ולזה ב' פתחים וכן הוא באמת משמעות דברי המגיד משנה שממנו הוציא הב"י והרב בהג"ה דין זה א"כ קשה הא דין זה הוא ממש מ"ש המחבר ומה הוסיף הרב בהג"ה ועוד קשה דבה"ג משמע דדין זה הוא לענין אי כופין א"ע לחלוק בשיש כשיעור הזה בחצר ובסי' זה לא מיירי רק אפי' כשחולקין מדעת אם יש לו זכות יותר למי שיש לו בו פתחים וכמ"ש הסמ"ע ס"ק ב' ועוד קשה מה שסיים דאם מגיע לכ"א לפני ביתו ד"א על ד"א חולקין דמשמע דאפי' כשיש לכ"א רק פתח א' ג"כ חולקין אפי' אין בכל חלק רק ד"א על ד"א אף דליכא ד"א לכל פתח ומה שמבואר בסי' קע"א סעיף ג' דבעינן ד"א חוץ מד"א של פתחים היינו בקנו מהפקר דוקא משמע מכל הפוסקים להיפך אח"כ מצאתי בדרישה אות ג' שמניח בדברי המ"מ שממנו מוצא הדין שכצ"ל שיש לפני ביתו אויר של ח' אמות על ד"א וא"ש אך קו' הראשונות עדיין קשה לכן נראה דהג"ה זו אין מקומו כאן ומקומו לעיל בסי' קע"א סעיף ג' שכתב שצ"ל בחצר ד"א חוץ מד"א של פתחים דמשמע דאם יש לא' שני פתחים ולא' פתח א' דצריך שיהיה בחצר לכל פתח ד"א וע"ז כ' דהיינו בסתם חצירות והיינו שקנו מהפקר אבל חצר שיש לכ"א חלק ידוע דהיינו שקנו או שירשו א"צ ליתן לכ"א רק ח' אמות על ד"א אפי' לאותו שיש לו ב' פתחים ואם מקום הג"ה כאן יש חסרון דברים וכצ"ל וכן לענין כפיה לחלוק דבעינן ד"א חוץ מד"א של פתחים דוקא בסתם חצירות כו' לפני ביתו ח"א על ד"א כו' וכמו שהגיה בדרישה כצ"ל:
{{דה מפרש|אבל חצר שיש לכ"א חלק ידוע}} הרבה תמוה לי הגה"ה זאת דאם כוונתו שכ"א מכיר חלקו ואין א' משתמש בשל חבירו א"כ אפי' אין מגיע לכל בית רק פחות מד"א חולקין כמבואר לעיל בסי' קע"א סעיף ב' ואם כוונתו שיש לכ"א חלק ידוע היינו שקנאו או שירשו שידוע שכ"א יש לו החצי או שא' בכור וחלקו ידוע שהוא פי שנים או שקנה שני חלקים ומ"ש בסתם חצירות כוונתו שקנו המקום מהפקר שהזכיה בחצר בא אחר שהיה לזה פתח א' ולזה ב' פתחים וכן הוא באמת משמעות דברי המגיד משנה שממנו הוציא הב"י והרב בהג"ה דין זה א"כ קשה הא דין זה הוא ממש מ"ש המחבר ומה הוסיף הרב בהג"ה ועוד קשה דבה"ג משמע דדין זה הוא לענין אי כופין א"ע לחלוק בשיש כשיעור הזה בחצר ובסי' זה לא מיירי רק אפי' כשחולקין מדעת אם יש לו זכות יותר למי שיש לו בו פתחים וכמ"ש הסמ"ע ס"ק ב' ועוד קשה מה שסיים דאם מגיע לכ"א לפני ביתו ד"א על ד"א חולקין דמשמע דאפי' כשיש לכ"א רק פתח א' ג"כ חולקין אפי' אין בכל חלק רק ד"א על ד"א אף דליכא ד"א לכל פתח ומה שמבואר בסי' קע"א סעיף ג' דבעינן ד"א חוץ מד"א של פתחים היינו בקנו מהפקר דוקא משמע מכל הפוסקים להיפך אח"כ מצאתי בדרישה אות ג' שמניח בדברי המ"מ שממנו מוצא הדין שכצ"ל שיש לפני ביתו אויר של ח' אמות על ד"א וא"ש אך קו' הראשונות עדיין קשה לכן נראה דהג"ה זו אין מקומו כאן ומקומו לעיל בסי' קע"א סעיף ג' שכתב שצ"ל בחצר ד"א חוץ מד"א של פתחים דמשמע דאם יש לא' שני פתחים ולא' פתח א' דצריך שיהיה בחצר לכל פתח ד"א וע"ז כ' דהיינו בסתם חצירות והיינו שקנו מהפקר אבל חצר שיש לכ"א חלק ידוע דהיינו שקנו או שירשו א"צ ליתן לכ"א רק ח' אמות על ד"א אפי' לאותו שיש לו ב' פתחים ואם מקום הג"ה כאן יש חסרון דברים וכצ"ל וכן לענין כפיה לחלוק דבעינן ד"א חוץ מד"א של פתחים דוקא בסתם חצירות כו' לפני ביתו ח"א על ד"א כו' וכמו שהגיה בדרישה כצ"ל:

[[קטגוריה:נתיבות המשפט/ביאורים]]

גרסה אחרונה מ־09:37, 19 ביולי 2021

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

אבל חצר שיש לכ"א חלק ידוע:    הרבה תמוה לי הגה"ה זאת דאם כוונתו שכ"א מכיר חלקו ואין א' משתמש בשל חבירו א"כ אפי' אין מגיע לכל בית רק פחות מד"א חולקין כמבואר לעיל בסי' קע"א סעיף ב' ואם כוונתו שיש לכ"א חלק ידוע היינו שקנאו או שירשו שידוע שכ"א יש לו החצי או שא' בכור וחלקו ידוע שהוא פי שנים או שקנה שני חלקים ומ"ש בסתם חצירות כוונתו שקנו המקום מהפקר שהזכיה בחצר בא אחר שהיה לזה פתח א' ולזה ב' פתחים וכן הוא באמת משמעות דברי המגיד משנה שממנו הוציא הב"י והרב בהג"ה דין זה א"כ קשה הא דין זה הוא ממש מ"ש המחבר ומה הוסיף הרב בהג"ה ועוד קשה דבה"ג משמע דדין זה הוא לענין אי כופין א"ע לחלוק בשיש כשיעור הזה בחצר ובסי' זה לא מיירי רק אפי' כשחולקין מדעת אם יש לו זכות יותר למי שיש לו בו פתחים וכמ"ש הסמ"ע ס"ק ב' ועוד קשה מה שסיים דאם מגיע לכ"א לפני ביתו ד"א על ד"א חולקין דמשמע דאפי' כשיש לכ"א רק פתח א' ג"כ חולקין אפי' אין בכל חלק רק ד"א על ד"א אף דליכא ד"א לכל פתח ומה שמבואר בסי' קע"א סעיף ג' דבעינן ד"א חוץ מד"א של פתחים היינו בקנו מהפקר דוקא משמע מכל הפוסקים להיפך אח"כ מצאתי בדרישה אות ג' שמניח בדברי המ"מ שממנו מוצא הדין שכצ"ל שיש לפני ביתו אויר של ח' אמות על ד"א וא"ש אך קו' הראשונות עדיין קשה לכן נראה דהג"ה זו אין מקומו כאן ומקומו לעיל בסי' קע"א סעיף ג' שכתב שצ"ל בחצר ד"א חוץ מד"א של פתחים דמשמע דאם יש לא' שני פתחים ולא' פתח א' דצריך שיהיה בחצר לכל פתח ד"א וע"ז כ' דהיינו בסתם חצירות והיינו שקנו מהפקר אבל חצר שיש לכ"א חלק ידוע דהיינו שקנו או שירשו א"צ ליתן לכ"א רק ח' אמות על ד"א אפי' לאותו שיש לו ב' פתחים ואם מקום הג"ה כאן יש חסרון דברים וכצ"ל וכן לענין כפיה לחלוק דבעינן ד"א חוץ מד"א של פתחים דוקא בסתם חצירות כו' לפני ביתו ח"א על ד"א כו' וכמו שהגיה בדרישה כצ"ל: