מועד לכל חי השמטה
<< · מועד לכל חי · השמטה · >>
השמטה
[עריכה](ונדפסו בה הערות על הספר ממה ששלח החכם כמוהר"ר יעקב רוקח זצ"ל אל הרב המחבר ותשובתו אליו)
הדא מרגניתא, מלא חכמתא, מגלא עמיקתא ומסתרתא, הכא תרגימו נהוריתא, הרב המופלא וכבוד ה' מלא, עטרת החיים נר"ו יאיר לעד וכן יהי רצון אמן.
אחרי שים שלום אנא דאמרי תכתב בספר חיים טובים וארוכים כן יהי רצון אמן, אות זה מדבר כי מדי עוברי בספרו היקר "מועד לכל חי" להתלמד בו ולעשות מעשה ככל הכתוב למר, ראיתי בסימן י"ב אות י"ד כתוב שיאכל תפוח עם המוציא כמו שכתב בעטרת זקנים, ולא צדק בזה המאמר כו', ע"כ, והנה בעטרת זקנים הוא להיפך ממה שכתב רום מעלתו, ונראה שטעות סופר הוא, ובמקום עטרת זקנים צריך לומר שבות יעקב חלק ב' סימן כ"ז, ורום מעלתו לא תיקן מזה בלוח הטעויות, והגם דאיכא מבוכה גדולה בזה, דלדברי התשב"ץ וב"ח ומ"ץ שמביא המ"א, וחמדת ימים, וקיצור של"ה, דיברך ואחר כך יאמר יהי רצון ויאכל, ודעת מור"ם ומ"ץ ובאר היטב ואליהו רבה ופרי מגדים, דיברך ויאכל ואחר כך יאמר יהי רצון, אלא דהרב חמדת ימים דחה סברא זאת דעל מה יאמר יהי רצון, ודעת מהר"ר אשטרוק שמביא שיירי כנסת הגדולה סימן קע"ד, ומאמר מרדכי סימן תקפ"ג, וחיי אדם כלל קל"ט סעיף ו', שיברך ויאכל ממנה ויאמר יהי רצון על השאר, ועיין שיירי כנסת הגדולה, ורש"ל, דיאמר יהי רצון ואחר כך יברך ויאכל, ועיין אגורה באהלך דף י"ח שדחה דעה זו, ודעת הרז"ל חלק ג' שיברך על הרימון או דבר אחר ויפטור התפוח והתמרים, וזה לא יתכן שיברך אם לא שיטול התמרים מעל השלחן שהם שני לארץ בתרא, או יברך על שאר מינים שאינם משבעת מינים שהם חביבים לדעת הרמב"ם ז"ל כמו שכתב מרן ז"ל סימן כ"ו, ודעת הש"פ שיאכל התפוח והדבש עם המוציא, ורום מעלתו מסכים לזה, ועיין מטה יהודה, שהרי אין מברכין על החרוסת שהמרור עיקר ואין כאן ספק, ועיין אחרונים ז"ל, מגינים ובאר היטב, ואליהו רבה ואליהו זוטא, וזולתם.
עוד כתוב למר סימן ט' אות כ"ח אם שכח כו', ותשעים פעמים לא מהני כו', עיין שם, וכיון שרום מעלתו הולך אחרי ארי דבי עילאי הגאון חיד"א ז"ל, הרי כתב בברכי יוסף שמהני, עיין שם.
עוד שם סימן י"ג אות מ"ו, אם לא אמר את מוספי אפילו חל בשבת אין צריך לחזור כמו שכתב בקשר גודל סימן כ"ד, ובמחזיק ברכה בקונטרס אחרון סימן תקצ"ג, עיין שם, ואחר המחילה דשם מבואר דדוקא ביום שני אינו חוזר אבל ביום ראשון חוזר, ונראה שטעות סופר הוא, וצריך לומר אם לא אמר ביום שני את מוספי אין צריך לחזור, אבל לא אפרק מחולשא דיום שני לא יבוא בשבת, אשר על כן תשובתו הרמתה מהרה תצמח.
עוד ראיתי בספרו הנחמד מועד לכל חי סימן ט' אות י"ט, במה שכתב הרוקח השיגו"ה בי"ן המצרי"ם בגימטריא כו', והוצרך רום מעלתו לרמוז בתיבת השיגו"ה לתקן החשבון והרמ"ז, יעוין שם, ואני אומר כי כוונת הרוקח על שלש תיבות שהם השיגו"ה בי"ן המצרי"ם בגימטריא המה כו', עם התיבות והכולל ואזי מכוון, ואין צריך לכל הדוחקים לפרשם בענין אחר, ומעתה אין דבר כי אם לשאול בשלומה של מלכות, גם שלום הרבנים בניו ה' עליהם יחיו אמן.
כה דברי החותם ביום צום גדליה, שנת אברך את ה' אשר יעצני, וש"ר, א"ה.
יעקב רוקח ס"ט
וזאת תשובת המחבר אליו
[עריכה]חזיתיה למר דהשיג על מה שציינתי בסימן י"ב אות י"ד מספר עטרת זקנים על אכילת התפוח, ובספר אשר ביד כבוד תורתו, אות ע' נראית כמו כ' וצריך לומר עמ"ש ואינו כמ"ש וכן הוא בהעתקה, וכוונתי רצויה לציין הספרים שדברו בזה, וכבר ציינתי לבסוף מה שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים, ושם באו הדברים באר היטב ובקונטרס זה הוא בקיצור מילין.
ועל ענין אמור של ברכת כהנים לש"ץ, כבר השבתי כראוי והנו נצב בספר רוח חיים בע"ה ישמח צדיק כי חזה, ובכן תמיהני על כבוד תורתו דלמה טרח וכתב שיש מבוכה בזה, מאחר דאני בעוניי כבר רמזתי שיש סברות רבות בזה ומה בא לחדש, ומה שהביא מדין חרוסת עם המרור, אינו ענין לזה דהתם אינו ברכת הנהנין אלא ברכת המצוות, ודו"ק.
גם מה שכתב עוד מעלת כבוד תורתו על ענין תשעים פעמים דהברכי יוסף כתב דמהני, כמדומה דלא נמצא איתו ספר שערי תשובה אשר ציינתי שם דכבר הביא להברכי יוסף, ושוב הביא להרב ב"ח דהעיקר כהרב מגן אברהם, וגם שהגאון פרי מגדים הסכים כהרב מגן אברהם כאשר ציינתי שם, ואם כן בדבר זה דכתב הברכי יוסף אין דבריו מוכרחים דהיא דחייה בעלמא ולא הביא ראיה ברורה להיפך, וכנגד זה מצינו אשלי רברבי דחלקו בפירוש ואמרו דלא מהני שמא יפגע בברכה לבטלה או שלא יאמר ברכה כתקנה, בהא נקטינן כוותיהו, וכזאת וכזאת ימצא כבוד תורתו בכמה דברים דאין אנו הולכים אחר דברי הרב חיד"א ז"ל.
ומה שכתב כבוד תורתו נר"ו על ענין אם שכח לומר מוסף ביום ראשון של ראש השנה, והוא בסימן י"ג אות מ"ו מספר מועד לכל חי, כנראה שאין בידו ספר חקרי לב אורח חיים שציינתי שם סימן נ"ד והוא בדף צ"ז ע"ב שדחה דברי הרב בית יהודה שהביא המחזיק ברכה, ואנן אחר מאריה דאתרין ושהוא מרן זקני אזלינן, ולא אלו בלבד אלא אוסיף עליך עוד כהנה וכהנה כמה רשומות וציונים שנשמטו מקונטרס זה, וע"ט הזמיר הגיע להעתיקם פה עמנו.
תם ונשלם ספר "מועד לכל חי"