מהרש"ל על הש"ס/חולין/פרק ב

כז.

רש"י בד"ה דלא לשוייה גיסטרא. שלא ידרוס כו' כצ"ל:

כח.

גמ' מאי הוי עלה כדקאמרת דלמא כו' כצ"ל:

כח:

רש"י בד"ה אין לו כו' וטיפת דם כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה לפי שאי אפשר כו' דבידי אדם אפשר לצמצם כו'. נ"ב אפילו לרבנן דפליגי עלה דרבי יוסי הגלילי וס"ל דבידי שמים אי אפשר לצמצם מ"מ מודים דבידי אדם אפשר לצמצם וק"ל:

בא"ד אלא אחד מהן קרבה כו'. נ"ב פירוש בידי שמים אמרינן מכח סברא שלא בא בצמצום כלל ואם כן דייק דע"כ ס"ל דבידי אדם אפשר לצמצם וצמצמו ומצאו במדידה שכך הוא ודו"ק:

כט.

גמ' וחדא בקדשים וצריכא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה איש נדחה כו' לענין עיר הנדחת כו'. נ"ב פי' כגון ענין עיר הנדחת מחלקה הכתוב מיחיד:

כט:

גמ' יכול יהא פסול מדרבנן לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ומאחר דאפי' כו' כצ"ל:

ל:

תוס' בד"ה החליד במיעוטו כו' כדי שחיטה פסולה אלמא כו'. נ"ב פירוש ופסולה משמע מדאורייתא וק"ל:

לא.

רש"י בד"ה דמזמין כו' ומזמנן בפה לכך כצ"ל. ונ"ב עיין לקמן דף פ"ד:

לא:

גמ' ואמר רבה רבי נתן היא כו' ולרבנן שירדה להקר כו' כצ"ל:

לב:

גמ' וחלל שלה ניכר נבלה כן הוא בס"א:

רש"י בד"ה שחט כו' צ"ל ששחט את הוושט ולבסוף כו' הד"א:

לג.

רש"י בד"ה מי מצטרף כו' אם מצטרף סימן ראשון לסימן שני להתיר כו' כצ"ל:

לג:

גמ' אבל לחולין שניות הויין כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ופוסל את כו' ובמסכת סוטה נפקא לן כו' כצ"ל:

לד.

גמ' בחולין שנעשו על טהרת תרומה חולין שנעשו על טהרת תרומה אין על טהרת הקדש כצ"ל:

שם ואנו היאך לא נעשה אוכל כאוכל. נ"ב אוכל דמיירי באדם שאוכל נקרא טעם משך קריאתו בכף כגון האוכל בבית והאוכל שהוא מאכל נקרא משך קריאתו באלף כגון אוכל בכסף תשבירני וכמו ויתן אוכל בערים גליון:

רש"י בד"ה היאך לא נעשה אוכל באוכל כמאכל. דהאוכל כו' כצ"ל:

לה.

רש"י בד"ה דליכא כזית כו' אבתריה הנח לנייד כו' הד"א:

תוס' בד"ה אין לך כו' לא יאכל מאי לאו דנגע בו והוא דקרי כו' כצ"ל:

לה:

גמ' איסור טריפה וחייל אאיסור כו' כצ"ל:

לח.

גמ' ה"א דוקא דכפפה ופשטה כו' מנא אמינא לה דתנן כו' ואי עדיף מאי עד רבא אמר פרכוס שאמרו כו' כצ"ל:

לח:

תוס' בד"ה אלא זה כו' ויאמר שבצמצום נעשה כו'. נ"ב ואע"ג דבפ' שבועות העדות פריך והא א"א לצמצם אין לו לתנא לשנות באותו ענין דלא איצטריך אלא אם לא יבא אליהו דבקרא שייך למימר דשבקיה דאיהו דחיק ומוקי כו' תוס' שנ"ץ:

בא"ד דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה. נ"ב כי האי גוונא בנדה בפ' בנות כותים דף ל"ג:

מ:

רש"י בד"ה אי לאו דאמר רב הונא סי' א' כו' כצ"ל:

בד"ה ואוקימנא ע"כ בחטאת כו' הד"א:

מא.

רש"י בד"ה ורב נחמן כו' אוסר ה"מ כו' הד"א:

מא:

רש"י בד"ה השוחט חולין בחוץ הס"ד:

בד"ה לשם עולה כו' עליה פסול וכן כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה והא לא כו' לא אמר כלום כו'. נ"ב פי' שצריך להתפיסה בנדר וא"כ כשאמר הרי זו חטאתי כו' אינה מתפיסה וק"ל. אכן רש"י פי' שאומר הרי זו לחטאתי דחשבי' כמתפיסה וכן עיקר וכן כתב הטור יורה דעה:

מב.

רש"י בד"ה לישנא אחרינא כו' דהא לא אמרו והאי כו' דלעיל ואמתניתין דזה הכלל כו' מהו דתימא אכלל דמתני' כו' כצ"ל: