לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו לב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · לב · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָי֔וֹן כְּצֵ֥ל סֶלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה איש" - הגבור ביראת הקב"ה הוא חזקיה יהיה לישראל

"כמחבא רוח" - כמחסה סלע שנחבאים בו מפני רוח ונסתרים שם מפני חורב כן יבטחו בו הנותרים מעשרת השבטים

"בציון" - ל' יובש ציה

"כצל סלע כבד בארץ עיפה" - במקום שמש הארץ עיפה שם וחריבה ותאבה לצל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כמחבא" - מלשון מחבואה ומסתור

"זרם" - ענין מים שוטפים

"כפלגי מים" - כנחלי מים

"בציון" - מלשון ציה ומדבר

"בארץ עיפה" - ר"ל במקום המגולה לאור השמש שהמקום יבש וצמא למים והושאל מהאדם העיף הצמא למים 

מצודת דוד

"כצל סלע כבד" - כמו הצל הבא מסלע כבד בעבור גדלו ועביו שאז הצל הוא עב וגדול ומשיב נפש ההולך בארץ עיפה המגולה לאור השמש ר"ל הוא ידריכם בדרך הישר לטוב להם

"והיה איש כמחבא רוח" - האיש חזקיהו יהיה לבני דורו כמקום מחבואה מפני הרוח וכמקום סתר להסתר שמה מפני זרם מים ר"ל בצדקתו ינצלו ממחנה אשור

"כפלגי מים בציון" - והוא יהיה להם כנחלי מים במקום ציה שמשיב נפש האדם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה איש", ע"י כן יהיה חזקיה הגם שהוא איש טבעי ונמצא נברא ומורכב מד' יסודות, מ"מ ישלוט על כל הד' יסודות הוא יהיה "כמחבא רוח" כדבר שמתחבאים בו מפני יסוד הרוח הסוער.

"וסתר זרם" כדבר שיש בו מסתר נגד הזרם שהוא רעת יסוד המים, "כפלגי מים" המועילים "בציון" במקום ציה וחום אשר המים מגינים נגד יסוד האש, כן יגין הוא בפני רעת היסוד ההוא.

"כצל סלע כבד" המגין "בארץ עיפה" במקום שיסוד העפר רע ומזיק והארץ עיפה והסלע כבד הנמצא שם מגין על רעת יסוד ההוא, כן יגין בפני רעת יסוד העפר:

ביאור המילות

"בציון". ארץ שחום השמש שוזף שם:

"וארץ עיפה". יסוד העפר שם רע, ומורכב באדים וחלקים זרים ורעים. בארץ ציה ועיף בלי מים, באורו, ציה ע"י חום השמש. ועיף ע"י אדים הארסיים הנעצרים ביסוד המורכב. ובלי מים, העדר מקורות ומעינות:
 

<< · מ"ג ישעיהו · לב · ב · >>