מ"ג ישעיהו ה כד
<< · מ"ג ישעיהו · ה · כד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְהוָה צְבָאוֹת וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שׇׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃
רש"י
"כאכול קש לשון אש" - כאכול את הקש לשון אש
"וחשש" - תירגם יונתן עמירא קשין של שבולין וכחשש אשר הלהבה תרפנו ותעשנו אפר
"כמק" - כדבר הנימוק
"ופרחם" - גדולתם כאבק העולה לפני רוח ומסתלקת כך תסתלקמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קש" - תבן
"לשון אש" - להב אש ע"ש שנמשך כלשון
"חשש" - היא תבן הדק וכן תהרו חשש (לקמן לג)
"ירפה" - מלשון רפיון
"כמק" - מלשון המקה והמסה
"ופרחם" - המשיל הגדולה לפרחי האילן
"יעלה" - יסתלק כמו כעלות גדיש (איוב ה)
"נאצו" - ענין בזיון
מצודת דוד
"ופרחם" - גדולתם יסתלק כאבק דק המסתלק ברוח קמעא
"כאכול קש לשון אש" - כמו לשון אש שורף את הקש וכמו להבה מרפה את החשש ומחלישו עד כי ישוב לאפר כן יחלש שרשם להיות כדבר הנימק
"לכן" - בעבור הטיית המשפטמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) כי המיאוס רק בלב והניאוץ הוא בפה,
- ב) שדבר הנבואה חמורה יותר כי באה בעונשים ואזהרות מיוחדים אליהם, ומצד שהוא קדוש ישראל והתיחדות השגחתו עליהם, ולכן עונש נאצות הנבואה קשה מעונש מיאוס התורה. ובזה מגביל עונש מיאוס התורה, שידמו עבורה כקש הנאכל מלשון אש. דמה המשל בשני ענינים,
- א) הקש הוא שורש השבולת,
- ב) האש ממיקו אבל אין נעשה אבק רק האפר נשאר במקומו. וכן שרשם כמק יהיה,
- א) שלא יגיע העונש רק אל השורש לא אל הפרח שהם הבנים, ור"ל רק אל החוטא עצמו,
- ב) שרק כמק יהיה דבר הנימוק ונשאר במקומו. אבל בעבור עונש ניאוץ הנבואה דמה אותם כחשש הנרפה מן הלהבה,
- א) החשש הוא ראש פרח השבולת, וכן פרחם כאבק יעלה שהם תולדותיהם שהם הפרח,
- ב) החשש הנאכל נעשה כאבק שהרוח נושאו ומעלהו באויר וכן מתבטל ממציאות לגמרי, וכן בנמשל אומר כאבק יעלה, עד שיגדל העונש לעומת החטא:
ביאור המילות
"מאסו, נאצו". המיאוס בלב, והניאוץ בדבור ובפועל, וההבדל בין תורה ואמרת ה' מבואר (למעלה א' י', ב' ג'), תורת משה, ואמרת הנבואה:
"כאכל קש". כאכול את הקש לשון אש הקדים הפעול לפועל:<< · מ"ג ישעיהו · ה · כד · >>