מ"ג בראשית מז ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּמִקְצָת אֲחוֹהִי דְּבַר חַמְשָׁא גּוּבְרִין וַאֲקֵימִנּוּן קֳדָם פַּרְעֹה׃
ירושלמי (יונתן):	וּמִקְצַת אָחוֹי דַבֵּר חֲמְשָׁא גוּבְרִין זְבֻלוּן דָן וְנַפְתָּלִי גָד וְאָשֵׁר וַאֲקֵימִינוּן קֳדָם פַּרְעה:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ומקצה אחיו" - מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם אבל שמות הגבורים כפל וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ולגד אמר ברוך מרחיב גד ולנפתלי אמר נפתלי ולדן אמר דן וכן לזבולן וכן לאשר זהו לשון ב"ר שהיא אגדת א"י אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[א] אבל בתלמוד בבלי וכו'. וסברת המחלוקת שתלמוד שלנו (בבא קמא דף צב.) סובר שברכת משה היה לחזק אותם מפני שצריכין חזוק, שהיו חלשים. ותלמוד ירושלמי סובר אותם שכפל שמותם הוא ראיה על הגבורה שלהם. והכל מודים כי הכפל היא גבורה, רק כי התלמוד שלנו סובר כי הכפל בא לחזק, לפי שהיו חלשים. ולירושלמי אותם שכופל שמם הם כבר חזקים, והכתוב בא להגיד כי הם גבורים, ולכך כפל שמם:

[ב] טעם יש בדבר כו'. כמו שכתוב לקמן בפרשת זאת הברכה (דברים ל"ג, ז'), עיין שם:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וּמִקְצֵה אֶחָיו – מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם לִגְבוּרָה, שֶׁאֵין נִרְאִים גִּבּוֹרִים, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתָם גִּבּוֹרִים יַעֲשֶׂה אוֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה. וְאֵלֶּה הֵם: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשכָר וּבִנְיָמִין – אוֹתָן שֶׁלֹּא כָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָם כְּשֶׁבֵּרְכָן. אֲבָל שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים כָּפַל: "וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" (דברים לג,ז), "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד" (דברים לג,כ), "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי" (דברים לג,כג), "וּלְדָן אָמַר דָּן" (דברים לג,כב), וְכֵן לִזְבוּלוּן (דברים לג,יח) וְכֵן לְאָשֵׁר (דברים לג,כד). זֶהוּ לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה (צה,ד), שֶׁהִיא אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּתַּלמוּד בַּבְלִית שֶׁלָּנוּ מָצִינוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁכָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָן הֵם הַחַלָּשִׁים, וְאוֹתָן הֵבִיא לִפְנֵי פַרְעֹה. וִיהוּדָה שֶׁהֻכְפַּל שְׁמוֹ לֹא הֻכְפַּל מִשּׁוּם חֲלָשׁוּת, אֶלָּא טַעַם יֵשׁ בַּדָּבָר כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קַמָּא (צ"ב ע"א). וּבְבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי שָׁנִינוּ בָהּ בִּ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" כְּמוֹ תַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ומקצה אחיו לקח" כדי שיבין פרעה מדבריהם ומענינם שהם בעלי מלאכת מרעה הצאן בלבד:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ומקצה אחיו לקח. בגימטריא זה החלשים:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

ומקצה אחיו מן הפחותים שבהם וכו' פי' דדריש מקצת לשון מקצה דהיינו מן הפחותים וכו' ויהודה שהוכפל שמו לא משום חלשות אלא טעם יש בדבר פי' הטעם הוא מפני הנדוי שהיו עצמותיו מגולגלין בארון עד שהתפלל עליו משה ואמר שמע ה' קול יהודה לכך הוצרך לכפול את שמו וכן כתב רש"י בסדר וזאת הברכה:

<< · מ"ג בראשית · מז · ב · >>