לישרים תהילה/חלק ב/דיבור ד

דיבור ד

סכלות ותהלה

סכלות: מַה־זֶּה, גְּבִרְתִּי, אָן הָיִית עַד עָתָּה
כִּי לֹא מְצָאתִיךְ?
תהלה: אַךְ הֵנָּה הָיִיתִי.
סכלות: הִנֵּה לְרֹאשׁ הָהָר כִּדְבָרֵךְ בָּאתִי,
וָאֵלְכָה הָעָיְנָה
אַךְ לֹא מְצָאתִיךְ.
תהלה: מַה דִּבֶּר אֵלַיִךְ
אָבִי וּמַה צִּוָּה עָלָי?
סכלות: צִוַּנִי
שִׂמְחָה לְבַשֵּׂר לָךְ.
תהלה: מִי יִתֵּן יֶהִי!
סכלות: אָמְנָם הֲלֹא כֵן הוּא.
תהלה: כֵּן יִהְיֶה סֶלָה
אַךְ אֶת־אֲשֶׁר אִתָּךְ אִמְרִי.
סכלות: תֵּדָעִי,
כִּי יוֹם כְּלוּלוֹתַיִךְ,
מוֹעֵד חֲתֻנָּתֵךְ אֶל־יוֹם הַחֹדֶשׁ
הוּשָׂם.
תהלה: וְעִם מִי?
סכלות: עִם מִי לֹא יָדַעַתְּ?
מִי הוּא חֲתָנֵךְ, לֹא רַהַב?
תהלה: אַךְ לָמָּה
לֹא אֶת־שְׁמוֹ הִזְכַּרְתְּ?
סכלות: מִי הוּא אֲשֶׁר אֶת־זֹאת לֹא־יָדַע עָתָּה,
מִי בַּשְּׁעָרִים אִישׁ נוֹדַע מִמֶּנּוּ?
תהלה לעצמה: מִי יִתְּנֵנִי לֹא־הִכַּרְתִּיו אָנִי!
אל סכלות: אַךְ אִישׁ וְאִשָּׁה שָׁם עַל־עֵין הַמַּיִם
מָצָאת בְּבוֹאֵךְ שָׁמָּה?
סכלות: חֶבְרַת אֲנָשִׁים שָׁם הִנֵּה רָאִיתִי
מִשְׁתּוֹמְמִים יַחְדָּו אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ,
אַךְ מוֹצְאוֹתָם לֹא אוֹתָם שָׁאָלְתִּי.
תהלה: אָמְנָם עֲשֹׂה הִסְכָּלְתְּ!
עַתָּה לְכִי מַהֵר, רוּצִי וָשׁוּבִי,
טֶרֶם עֲרוֹב הַיּוֹם וּדְעִי מָה־אֵלֶּה.
סכלות: כֵּן אֶעֱשֶׂה.
תהלה: מַהֵר רוּצִי וָבֹאִי!

לִבִּי מְקַפֵּץ בִּי, נַפְשִׁי מַגֶּדֶת
אֵלַי חֲדָשׁוֹת, אַךְ יָדִי קָצָרָה
אוֹתָם לְהָבִין. בֵּין תִּקְוָה וָפַחַד
רוּחִי כְּקָנֶה נָד הֵנָּה וָהֵנָּה.
צוּרִי! פְּתַח־נָא לִי פִּתְחֵי חַסְדֶּךָ,
לֵבָב אֲשֶׁר נִשְׁבַּר יִמְצָא־נָא רֶוַח,
נִגְעוֹ רְפָא נָא וּכְאֵבָיו יִתָּמּוּ (תָּמּוּ)
מַה קּוֹל בְּאָזְנָי, מִי לִדְבָרַי עַתָּה
עוֹנֶה וְלֹא קָרָאתִי? (אַתְּ הִיא)
הַאַתְּ אֲשֶׁר תֵּשֵׁבִי
סִכְלוּת לְצַחֶק בִּי שָׁמָּה בַּסָּתֶר?
קוּמִי מְהֵרָה לֵכִי!
כִּי פֹה מְצַפָּה לָךְ הִנֵּה הִנֵּנִי. (אֵינִי)
אִם־אֵינְךָ סִכְלוּת מִי־אֵפוֹא אַתָּה
לוֹעֵג לְרֵישִׁי שׂוֹחֵק אֶל־אֵבֶל? (הֶבֶל)
הוֹי קוֹל בְּלִי יָדַעְתִּי!
לוּ הָיְתָה נַפְשֵׁךְ תַּחְתַּי, אָז אֵרֶא
אִם־תִּשְׂחֲקִי כָעֵת אוֹ אִם תָּגִילִי. (גִּילִי)
אָגִיל! וְעַל־מִי־זֶה (אִמְרִי) אָגִילָה?
אָגִיל עֲלֵי רַהַב אוֹ אַשִּׂיג יֹשֶׁר! (יֹשֶׁר)
מַה־זֶּה אֲדַמֶּה עַתָּה?
מָה אֶחֱלוֹם עַתָּה, אוֹ מָה אֶשְׁמָעָה?
יֹשֶׁר אֲשֶׁר מִמֶּנִּי
מִנִּי שְׁחָקִים יִמְנָעוּן, אַשִּׂיגָה!
אָנָה מְזִמּוֹתַי כַּיּוֹם הָלָכוּ? (לָךְ הוּא)
יֹשֶׁר יְהִי שֶׁלִּי? הָהּ מִי מִמֶּנִּי
עַלְמָה מְאֻשָּׁרָה תִּהְיֶה בָּאָרֶץ!
לוּ נֶאֱמָן קוֹל זֶה חֶזְיוֹנֵךְ יֶהִי! (יֶהִי)
יִהְיֶה, אֱלֹהַי יוֹאֶל.
כִּי רַק עֱזוּזוֹ, אַךְ עֹצֶם יָדֵהוּ
יוּכַל עֲשׂוֹת זֹאת עַתַָּה,
וּבְתוֹךְ תְּהוֹם הַחֹשֶׁךְ
יִזְרַח כַּשַּׁחַר לָנוּ,
יוֹצִיא בְּרָב־כֹּחוֹ לָאוֹר צִדְקֵנוּ. (כֵּן הוּא)

סכלות: עַתָּה, גְּבִרְתִּי, שַׁבְתִּי
וּבְפִי פְלָאִים, מִשָּׁמְעָם נִבְהָלְתִּי:
רַהַב לְאִטּוֹ אֶת־תַּרְמִית בַּיַּעַר
מִתְהַלְּכִים הָיוּ, עֵת נִרְאֶה פֶּתַע
עָרֹב מְאֹד כָּבֵד, (לִבִּי יִנּוֹעַ
מִדֵּי אֲדַבֵּר), דֹּב, נָמֵר וָשַׁחַל
רַבִּים כְּחוֹל הַיָּם, וַיִּתְיַצָּבוּ
אוֹתָם כְּשֶׂה אֶחָד לִטְרוֹף גַּם־יָחַד.
תהלה: וַיִּטְרְפוּ אוֹתָם?
סכלות: לֹא, כִּי נִצּוֹלוּ.
תהלה לעצמה: צַר לִי מְאֹד.
אל סכלות: אַךְ אֵיכָכָה נִצּוֹלוּ?
סכלות: רָעַשׁ לְעֻמָּתָם הָהָר מִנֶּגֶד
וַיֶּחֱרַד הָעֵמֶק,
וַיִּבְרְחוּ כֻלָּם וּלְמֶרְחָק נָסוּ,
רַהַב וְתַרְמִית אָז מֵהֶם נִמְלָטוּ
וַיְמַהֲרוּ וַיָּשׁוּבוּ הָעִירָה.

תהלה לעצמה: הֵן קִנְּאוּ עַתָּה חַיְתוֹ בַּיַּעַר
עַל תּוֹךְ בְּנֵי אָדָם עַוְלַת יָדֵימוֹ!
אָמְנָם מְתֵי רִשְׁעָה אֵלֶּה פָּלָטוּ,
אַךְ לֹא עֲדֶן גָּמָרוּ
כָּל־הַמְסִבּוֹת, לֹא רָאוּ עֵינֵינוּ
תַּכְלִית דְּבַר חָזוֹן הַזֶּה עַד־הֵנָּה.
עוֹד יוֹם הֲלֹא יָבֹא, נִרְאֶה, נֵדָעָה
מָה אַחֲרִית כָּל־אֵלֶּה,
כִּי רַק לְיוֹם נָקָם וּלְמוֹעֵד זַעַם
לַָכֵן שְׁמוּרִים הֵמָּה.

אל סכלות: עַתָּה לְכִי נָבוֹאָה
מַהֵר לְבֵית אָבִי, פֶּן־יִדְאַג לָנוּ
כִּי רַד מְאֹד הַיּוֹם וּבְשָׂדֶה אָנוּ.

לִבִּי וְנַפְשִׁי! הֵן אֶתְכֶם אֶשְׁמָעָה,
אֵלַי פְּלָאִים מַטִּיפִים גַּם־יַָחַד,
אָכֵן חֲתוּמִים הֵם, אַף בַּל־אֵדָעָה,
חָזוּתְכֶם מַה־לִּי, תִּקְוָה אוֹ פָחַד;
אוּלָם יְהִי מָה, אָנֹכִי אוֹחִילָה,
אוֹחִיל וְאוֹחִיל עוֹד, אוּלַי אָגִילָה.