ילקוט שמעוני/שמות/רמז רפו
אנכי ה' אלקיך זה שאמר הכתוב רכב אלקים רבותים אלפי שנאן. אמר ר' אבדימי דמן חיפא שניתי במשנתי שירד הקב"ה בסיני בכ"ב אלף כתות של מלאכי השרת. אמר ר' ברכיה הכהן ברבי כמחנה לויה שצפה הקב"ה שהן עומדין במומיהן לכך ירדו כ"ב אלף כמחנה לויה. דבר אחר רכב אלקים מלמד שירד הקב"ה בכ"ב אלף מרכבות וכל מרכבה ומרכבה שראה יחזקאל אלפי שנאן. אמר ר' תנחום בר חנילאי עד מקום שהסופיטום יכול לחשב. כי לי כל הארץ מילי מילי ארץ. אמר ר' אלעזר בן פדת וכולן ירדו שנונין לכלות שונאיהן של ישראל שאלו לא קבלו את התורה היו מכלין אותן. אמר ר' לוי ה' בם מי שרואה פני מלך אינו מת שנאמר באור פני מלך חיים. דבר אחר רכב אלקים אמר ר' אלעזר בן פדת מהו אלפי שנאן הנאין ומשובחין ואף על פי כן ה' בם מסויים ביניהן אמרה כנסת ישראל דודי צח ואדום מלך בשר ודם יוצא לקומפין כמה נאים כיוצא בו כמה גבורים כיוצא בו כמה קווצים כיוצא בו. אבל הקב"ה אינו כן בשעה שבא לסיני נטל עמו מלאכי השרת הנאים ומשובחין שיהו ביניהן. אמר ר' יהודה בר' סימון מאי דכתיב הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש אות הוא בתוך רבבות קדש בשעה שבא לסיני. דבר אחר רכב אלקים אמר ר' אלעזר בן פדת במקום שיש אוכלוסין יש דוחק אבל בסיני כשבא הקב"ה ירדו עמו אלף אלפים ורבי רבבות אף על פי כן היה להם ריוח שנאמר אלפי שנאן כמה דאת אמר שאנן מואב מנעוריו. רבי אלעזר בן עזריה ורבי אלעזר המודעי אחד מהן אומר ומחזיק היה ההר אלא אמר לה הקב"ה הארך הרחב וקבל בני אדוניך ואחד אומר כשישוב הקב"ה לירושלים הוא מחזיר את הגליות לתוכה שנאמר אלה מרחוק יבואו. יכולה היא להחזיק אלא אמר לה הקב"ה הרחיבי מקום אהלך. ה' בם אמר ריש לקיש טבלא יש לו על לבו של כל מלאך ומלאך ושמו של הקדוש ברוך הוא משותף בשמו של מלאך מיכאל גבריאל רפאל. ה' בם אדנותו בהם ואל תאמר בהם בלבד אלא אף בשעה שבא ליתן תורתו בלשון הזה נתנה ופתח בו אנכי ה' אלקיך זה שאמר שמעה עמי ואדברה. אמר ר' חמא בר יצחק שמעה עמי שאדברה שיהא לי פתחון פה לקטרג לשרי אומות העולם. דבר אחר שמעה עמי לשעבר עד שלא קבלתם התורה שמכם ישראל כשמותם של אומות העולם סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא. משקבלתם את התורה עמי. אלקים אלקיך אנכי. ר' יוחנן אמר אלקיך אנכי דיין אני פטרונך אני וריש לקיש אמר מה הפטרון מועיל אצל הדיין אלקים אלקיך אנכי. אמר ר' יהודה בר שלום בישראל הוא מדבר לא בשביל שקראתי אתכם אלקים אני אמרתי אלקים אתם אלקיך אנכי לא תהו מלגלגין בתורה שנתתי לכם. אנכי לשון נוטריקון 'אנא 'נפשי 'כתבית 'יהבית. רבנן אמרין 'יהיבה 'כתיבה 'נעימה 'אמירה. אמר רבי ברכיה 'אנא 'נהורך 'כלילך 'יאותך. אימתי כשתקבל עשרת דברות . אנכי, ר' אסא אומר עשרים ושש דורות היה אל"ף קורא תגר לפני הקב"ה לומר אני ראשון של אותיות ולא בראת בי את העולם אלא בבי"ת בראשית ברא אלקים. אמר לו הקב"ה חייך שאני פורע לך תורה נבראת לפני עד שלא נברא העולם אלפים שנה וכשאבוא ליתן תורה לישראל איני פותח אלא בך שנאמר אנכי ה' אלקיך. אמר רבי נחמיה מהו אנכי לשון מצרי הוא משל למלך בשר ודם שנשבה בנו ועשה ימים הרבה אצל השבאין לבש אביו נקמה והלך אצלו והביאו ובא להשיח עמו בלשונן של שבאין. כך הקב"ה עשו ישראל במצרים כל אותן השנים ולמדו שיחתן של מצרים כשגאלן הקב"ה ובא ליתן להן את התורה אמר הקב"ה הריני משיח עמהן בלשון מצרי אנכי אנוך. דבר אחר לפי שנראה להם הקב"ה בים כגבור עושה מלחמה ונראה להם בסיני כסופר מלמד תורה ונראה להן בימי דניאל כזקן מלא רחמים אמר להם הקב"ה לא בשביל שאתם רואים אותי דמויות הרבה אלא אני הוא שבים אני הוא שבסיני. אנכי ה' אלקיך אמר ר' חייא בר אבא לפי כל עסק ועסק וכל דבר ודבר היה נראה להם, בים כגבור עושה מלחמה ונראה להם בסיני כסופר מלמד תורה ונראה להם בימי שלמה לפי מעשיהן מראהו כלבנון בחור כארזים ונראה להם בימי דניאל כזקן מלמד תורה שכן נאה תורה להיות יוצאה מפי זקנים. דבר אחר אנכי ה' אלקיך אמר רבי חנינא בר פפא נראה להם הקב"ה פנים זועפות פנים מסבירות פנים בינוניות פנים שוחקות. פנים זועפות למקרא כשאדם מלמד בנו תורה צריך ללמדו באימה. פנים בינוניות למשנה. פנים מסבירות לתלמוד. פנים שוחקות לאגדה. אמר להם הקב"ה אף על פי שאתם רואים כל הדמויות הללו אנכי ה' אלקיך. אמר ר' לוי נראה להם הקב"ה כאיקונין זו שמראה פנים לכל צד. אלף בני אדם מביטין בה והיא מבטת בכולן. כך הקב"ה כשהיה מדבר כל אחד מישראל היה אומר עמי הדבור מדבר אנכי ה' אלקיכם אין כתיב כאן אלא אנכי ה' אלקיך. אמר רבי יוסי בר חנינא לפי כחו של כל אחד ואחד היה הדבור מדבר עמו. ואל תתמה המן שהיה יורד לישראל כל אחד ואחד היה טועמו לפי כחו. התינוקות לפי כחן כשם שהתינוק הזה יונק משדי אמו כך היה טעמן שנאמר והיה טעמו כטעם לשד השמן. הבחורים לפי כחן שנאמר ולחמי אשר נתתי לך לחם ושמן ודבש האכלתיך. והזקנים לפי כחן שנאמר וטעמו כצפיחת בדבש. ומה אם המן כל אחד ואחד היה טועם לפי כחו הדבור על אחת כמה וכמה. אמר דוד קול ה' בכח בכחו אין כתיב כאן אלא בכח בכחו של כל אחד אמר להם הקב"ה לא בשביל שאתם שומעין קולות הרבה [יש אלוהות הרבה]. אלא הוו יודעים שאני הוא אנכי ה' אלקיך. למה לא [נכתבו] עשרת הדברות מתחלת התורה. משלו משל למה הדבר דומה למלך שנכנס למדינה אמר להם אמלוך עליכם אמרו לו כלום עשית לנו טובה שתמליך עלינו מה עשה בנה להם את החומה והכניס להם את המים עשה להם מלחמות אמר להם אמלוך עליכם אמרו לו הן הן. כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים קרע להם את הים הוריד להם את המן הגיז להם את השלו העלה להם את הבאר עשה להם מלחמת עמלק אמר להם אמלוך עליכם אמרו לו הן הן. רבי אומר להודיע שבחן של ישראל שכשעמדו כולן לפני הר סיני לקבל את התורה הושוו כולן לב אחד לקבל מלכות שמים בשמחה ולא עוד אלא שהיו משתעשעין (נ"א מתמשכנין) זה על זה. וכשנגלה הקב"ה לכרות ברית עמהן על הסתרים שנאמר הנסתרות לה' אלקינו אמרו לו על הגלוין אנו כורתין ברית עמך ואין אנו כורתין ברית עמך על הנסתרות שלא יהא אחד חוטא בסתר ויהא הצבור מסתכן (נ"א מתמשכן) בו. אנכי ה' אלקיך שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר שתי רשויות הן אלא אנכי ה' אלקיך אני הוא במרה ואני הוא על הים ואני בסיני אני לעתיד לבוא ראו עתה כי אני אני הוא ועד זקנה אני הוא וגו' כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו וגו' אני ראשון וגו' אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא. אמר ר' נתן מכאן תשובה לאפיקורסין שיהו אומרים שתי רשיות הם אלא כשעמד הקב"ה ואמר אנכי ה' אלקיך מי עמד ומוחה כנגדו ואם תאמר במטמוניות היה הדבר הזה הלא כבר נאמר לא (מראש) בסתר דברתי לא נתנה פנגס וכן הוא אומר אני ה' דובר צדק מגיד מישרים. דבר אחר אנכי ה' אלקיך כשעמד הקב"ה ואמר אנכי ה' אלקיך היו ההרים והגבעות מתרגשין ובא תבור וחרמון מבית אלים וכרמל מאספניא שנאמר חי אני נאם המלך ה' צבאות שמו כי כתבור בהרים וגו'. זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי וכיון ששמעו מפיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים עמד כל אחד ואחד במקומו ואמר לא עסק אלא עם מי שהוציא ממצרים. דבר אחר אנכי ה' אלקיך כשעמד המקום ואמר אנכי ה' אלקיך היה ארץ חלה שנאמר ה' בצאתך משעיר וגו' ואומר הרים נזלו מפני ה' ואומר קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' יחיל וגו' קול ה' שובר ארזים קול ה' יחולל אילות עד שנתמלאו בתיהן מזיו השכינה. באותה שעה נתכנסו כל אומות העולם ובאו אצל בלעם ואמרו לו שמא מבול מביא לעולם אמר להם כבר נשבע המקום שאינו מביא מבול שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וגו'. אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא אבל מביא מבול של אש אמר להם לא מבול של מים ולא מבול של אש הוא מביא אלא הקב"ה רוצה ליתן תורה לעמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן. כיון ששמעו את הדבר הזה פנו כולן והלכו איש איש למקומו. ולפיכך נתבעו אומות העולם בתורה שלא ליתן פתחון פה לאומות אלו נתבענו כבר קבלנו עלינו הרי שנתבעו ולא קבלו עליהם. ויאמר ה' מסיני בא נגלה על בני עשו הרשע ואמר להם מקבלים אתם עליכם את התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תרצח אמרו לו הוא ירושה שהוריש לנו אבינו ועל חרבך תחיה. נגלה על בני עמון ומואב אמר להם מקבלים את תורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תנאף אמרו לו והלא כולן בני מנאפים הן שנאמר ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. נגלה על בני ישמעאל אמר להם מקבלין אתם עליכם התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לו זו ברכה שנתן לנו אבינו שנאמר והוא יהיה פרא אדם וכתיב כי גונב גונבתי. וכשבא אצל ישראל מימינו אש דת למו פתחו כלם ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע וכן הוא אומר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים. ר' (ישמעאל) [שמעון] בן אלעזר אומר ומה בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהן על אחת כמה וכמה בכל המצות שבתורה. משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין אחד ממונה על אוצר של כסף ושל זהב ואחד ממונה על אוצרות של תבן נחשד זה שהיה ממונה על אוצר של תבן והיה מתרעם על שלא מנו אותו על אוצר של כסף ושל זהב אמרו לו ריקה אם על אוצר של תבן נחשדת היאך יאמינו אותך על אוצר של זהב וכסף. והרי דברים קל וחומר ומה בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהן על אחת כמה וכמה בכל המצות שבתורה. ומפני מה לא נתנה תורה בארץ ישראל שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר לפי שנתנה תורה בארצו לפיכך לא קבלנו עלינו. דבר אחר שלא להטיל מחלוקת בין השבטים שלא יהא זה אומר בארצי נתנה תורה וזה אומר בארצי נתנה תורה לפיכך נתנה תורה במדבר דימוס בפרהסיא במקום הפקר. בשלשה דברים נמשלה תורה במדבר באש ובמים לומר לך מה אלו חנם אף דברי תורה חנם לכל באי עולם. אשר הוצאתיך מבית עבדים, עבדים למלכים היו. או אינו אלא עבדים לעבדים היו כשהוא אומר ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים הוי עבדים למלכים היו ולא עבדים לעבדים. דבר אחר מבית עבדים מבית עובדי עבודת אלילים. לא יהיה לך אלקים אחרים למה נאמר לפי שנאמר אנכי ה' אלקיך, משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור עליהם גזרות אמר להם לכשיקבלו מלכותי אגזור עליהן גזרות שאם מלכותי אין מקבלין גזרתי היאך מקיימין, כך אמר הקב"ה לישראל אנכי ה' אלקיך לא יהיה לך אלקים אחרים אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם במצרים אמרו לו הן הן כשם שקבלתם מלכותי כך קבלו גזרותי לא יהיה לך אלקים אחרים. רבי שמעון בן יוחאי אומר הוא שנאמר להלן אני ה' אלקיכם כמעשה ארץ מצרים וגו' אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם בסיני קבלו גזרותי. דבר אחר לא יהיה לך למה נאמר לפי שהוא אומר לא תעשה לך פסל וכל תמונה אין לי אלא שלא יעשה, העשוי כבר מנין שלא יקיים, תלמוד לומר לא יהיה לך אלקים אחרים, וכי אלהות הן והלא כבר נאמר ונתון את אלקיהם באש כי לא אלקים המה ומה תלמוד לומר אלקים אחרים אלא שאחרים קוראים אותם אלקים. דבר אחר אלקים אחרים שהם מאחרים את הטובה מלבוא בעולם. דבר אחר אלקים אחרים שהן עושים את עובדיהם אחרים. דבר אחר שהן אחרים לעובדיהם וכן הוא אומר הן יצעק אליו ולא יענהו ומצרתו לא יושיעו. רבי יוסי אומר אלקים אחרים למה נאמר שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר אילו נקראו בשמו כבר היה בהן צורך הרי נקראו בשמו ואין בהן צורך. אימתי נקראו בשמו בימי אנוש בן שת שנאמר אז הוחל לקרוא בשם ה' באותה שעה עלה אוקינוס והציף שלישו של עולם אמר הקב"ה אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם עצמכם אלהות אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי ה'. וכן הוא אומר הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו. רבי אלעזר המודעי אומר אלקים אחרים שהם מחדשים להם אלוהות בכל יום. הא כיצד היה לו של זהב ונצרך לו עושהו של כסף נצרך לו עושהו של נחשת וכן ברזל ושל בדיל ושל עופרת שנאמר חדשים מקרוב באו. רבי יצחק אמר אילו באנו לפרש כל שם אלילים לא היה מספיק להן כל עורות שבעולם. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר בוא וראה לשון שתפסה תורה, למולך כל שתמליכנו עליך אפילו קיסם אחד. רבי אומר אלקים אחרים שהן אחרונים למי שהוא אחרון במעשים ומי אחרון שבמעשים זה הקורא אותן אלוהות. על פני למה נאמר שלא ליתן פתחון פה לישראל לומר לא נצטוה על עבודת אלילים אלא מי שיצא ממצרים לכך נאמר על פני לומר לך מה אני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים אף אתה לא בנך ולא בן בנך לא תעבוד עבודת אלילים עד סוף כל הדורות:
לא תעשה לך פסל וכל תמונה יכול לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה תלמוד לומר וכל תמונה. יכול לא יעשה אטומה אבל יעשה לו מטע תלמוד לומר לא תטע לך אשרה. [יכול] לא יטע לו מטע אבל יעשה של עץ תלמוד לומר כל עץ. [יכול] לא יעשה של עץ אבל יעשה לו של אבן תלמוד לומר ואבן ומשכית וכו' יכול לא יעשה לו של אבן אבל יעשה לו של כסף ושל זהב תלמוד לומר אלקי כסף ואלקי זהב. לא תעשו לכם לא יעשה לא של כסף ולא של זהב. יכול לא יעשה לו של כסף ושל זהב אבל יעשה לו של נחשת ושל ברזל ושל בדיל ושל עופרת תלמוד לומר אלקי מסכה לא תעשה לך. יכול [לא] יעשה לו דמות כל פסל [אבל יעשה לו כל סמל] תלמוד לומר פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל. יכול לא יעשה דמות כל סמל אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף תלמוד לומר תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור. יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה לו דמות דגים וחגבים שקצים ורמשים תלמוד לומר תבנית כל רומש באדמה תבנית כל דגה אשר במים. יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות תלמוד לומר ופן תשא עיניך השמימה וגו'. יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה דמות מלאכים כרובים ואופנים תלמוד לומר אשר בשמים. אי אשר בשמים יכול יעשה דמות חמה ולבנה וכוכבים תלמוד לומר ממעל לא דמות מלאכים ולא דמות כוכבים ולא דמות חמה ולבנה. יכול לא יעשה דמות כל אלה אבל יעשה תהום חשך תלמוד לומר ואשר במים מתחת לארץ להביא את הבבואה דברי רבי עקיבא. ויש אומרים להביא את השברירין . כל כך רדף הכתוב אחר יצר הרע שלא ליתן מקום לאמתלאה של היתר. שנו רבותינו דמות צורות לבנות היו לרבן גמליאל על הטבלא בכותל שבהן היה מראה להדיוטות כזה ראיתם או כזה ראיתם. ומי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני. אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשותן כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל וכו'. והתניא לא תעשון אתי כדמות שמשי המשמשין לפני במרום לא אסרה תורה אלא דמות ארבע פנים בהדי הדדי. אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה לישתרי אלמה תנן כל הפרצופין מותרין חוץ משל אדם אמר קרא לא תעשון אתי לא תעשון אותי. ומלאכים מי שרי והתניא לא תעשון כדמות שמשי כגון חיות הקודש ומלאכי השרת ואופנים ושרפים. לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון, ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת. כי תניא ההיא לעובדן, לעובדן אפילו שלשול קטן נמי, אין הכי נמי ומסיפא דקרא אתי דתניא אשר בארץ לרבות הרים וגבעות ימים ונחלים אפיקים וגאיות. מתחת לרבות שלשול קטן [ועשיה גרידא מי שרי] שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו והא רב יהודה דאחרים עשו לו ואמר ליה שמואל סמי עיניה דדין. התם חותמה בולט הוה חיישינן לחשדא, דתניא טבעת שחותמה בולט אסור להניחה, ומי חיישינן לחשדא והא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דהוה בה אנדרטא והוו עיילי בגווה שמואל ולוי ומצלו, רבים שאני, ורבן גמליאל נשיא הוה ורבים שכיחי בהדיה, ואי תימא לפרקים הוה, ואי תימא להתלמד עבד דכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות: