חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש״ס–2000


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תש״ס, 248; תשס״א, 235; תשס״ג, 196; תשע״ז, 331; תשע״ח, 894; תשע״ט, 34.

החלה הדרגתית: ק״ת תשס״ג, 1111; תשס״ה, 608; תשס״ו, 63; תשס״ז, 76.


הגדרות [תיקון: תשע״ח, תשע״ט]
בחוק זה –
”אחראי על הפעוט“ – הורה או אפוטרופוס של הפעוט;
”ועדה“ – ועדת פעוטות בסיכון או ועדת תכנון טיפול והערכה;
”ועדת פעוטות בסיכון“ – ועדה כאמור בסעיף 3א;
”מחלקה לשירותים חברתיים“ – המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבתחומה נמצא מקום מגוריו של האחראי על הפעוט;
”מעון יום“ – מעון, כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, המשמש לשהות יומית של פעוטות, לרבות משפחתון, וכן מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018;
”משפחתון“ – מקום שבו שוהים לא יותר מ־5 פעוטות, והמוחזק ומנוהל בידי מטפלת שהוכשרה לתפקיד על ידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
”עובד סוציאלי המטפל במשפחה“ – עובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, המטפל בפעוט ובמשפחתו;
”פעוט“ – מי שטרם מלאו לו 36 חודשים ב־1 בספטמבר של אותה שנת לימודים, הנמצא בישראל;
”ועדת תכנון טיפול והערכה“ – הוועדה כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ״ו–1965;
”השר“ – שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
פעוט בסיכון
פעוט בסיכון הוא פעוט הנמצא במצב שיש בו חשש ממשי להתפתחותו התקינה, שהועדה קבעה לגביו כי הוא נמצא במצב סיכון ועקב כך הוא צריך לשהות במעון יום, כדי למנוע את הוצאתו מביתו.
מצבי סיכון [תיקון: תשס״ג, תשע״ז, תשע״ח]
מצב סיכון לענין סעיף 2 הוא אחד מאלה:
(1)
לפי דעתו של עובד סוציאלי המטפל במשפחה ועל סמך מידע רפואי בכתב מרופא או מאחות, הפעוט מוכה, או שצרכיו ההתפתחותיים אינם נענים עקב הזנחה מתמשכת;
(2)
אחד מהורי הפעוט אינו מתפקד כראוי מחמת אלימות במשפחה, הפרעה נפשית, מחלת נפש, אלכוהוליזם, התמכרות לסמים, התמכרות להימורים, מוגבלות שכלית–התפתחותית, נכות קשה, זנות, עבריינות או מחלה כרונית של אחד מבני המשפחה;
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
הפעוט מעוכב התפתחות, על סמך אישור רופא מומחה ברפואת ילדים בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד, רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד או פסיכולוג התפתחותי וקיימות נסיבות משפחתיות שבשלהן יש חשש ממשי להתפתחותו התקינה של הפעוט.
ועדת פעוטות בסיכון [תיקון: תשע״ח]
(א)
רשות מקומית תקים במחלקה לשירותים חברתיים ועדת פעוטות בסיכון שתדון ותקבע אם פעוט הוא פעוט בסיכון כאמור בסעיף 2 ואת דרכי הטיפול בעניינו במסגרת הקהילה, כגון טיפול על ידי העובד הסוציאלי המטפל במשפחה, הפניה לטיפול מקצועי על ידי גורמים אחרים או הפניה לשירותים ציבוריים שונים שלהם זכאים הפעוט ומשפחתו.
(ב)
הרכבה של ועדת פעוטות בסיכון יהיה כלהלן:
(1)
מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי מהמחלקה שהוא מינה, שאינו העובד הסוציאלי המטפל במשפחה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
העובד הסוציאלי המטפל במשפחה;
(3)
מדריך ראש צוות, אם קיים בעל תפקיד כאמור במחלקה לשירותים חברתיים, הממונה על העובד הסוציאלי המטפל במשפחה; בפסקה זו, ”מדריך ראש צוות“ – עובד סוציאלי העובד במחלקה לשירותים חברתיים, אשר אחראי על צוות עובדים במחלקה, לפי קביעת מנהל המחלקה;
(4)
מומחה מקצועי אחר שקבע יושב ראש הוועדה, אם קבע.
התנאים לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה [תיקון: תשע״ח]
על אף האמור בסעיף 3א, בהתקיים הנסיבות המפורטות להלן, ועדת תכנון טיפול והערכה היא שתדון ותקבע אם פעוט הוא פעוט בסיכון כאמור בסעיף 2:
(1)
התקיים בעבר דיון בוועדה ונקבעו בו דרכי טיפול בעבור הפעוט ומשפחתו, ולדעתו של העובד הסוציאלי המטפל במשפחה, ניסיונות הטיפול והסיוע שניתנו למשפחה לא הובילו להפחתת הסיכון שבו נמצא הפעוט;
(2)
עניינם של אחיו של הפעוט נדון לפני ועדת תכנון טיפול והערכה;
(3)
בית המשפט לנוער הורה על דרכי טיפול והשגחה ביחס לפעוט על פי סעיף 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
(4)
קיים חשש כי הפעוט מוכה כאמור בסעיף 3(1);
(5)
קיים חשש ממשי שהפעוט נמצא בסיכון גבוה ולדעתו של העובד הסוציאלי המטפל במשפחה, יש להביא את עניינו של הפעוט לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה, אף שלא מתקיימות הוראות פסקאות (1) עד (4).
תוקף החלטות הוועדות [תיקון: תשע״ח]
(א)
דנה ועדת פעוטות בסיכון בעניינו של פעוט שחלות לגביו הוראות סעיף 3ב, או דנה ועדת תכנון טיפול והערכה בפעוט שלא חלות לגביו הוראות סעיף 3ב, אין בכך כדי לפגוע בתוקף של החלטות ועדות אלה.
(ב)
עניינו של פעוט שחלות לגביו הוראות סעיף 3ב שנדון בוועדת פעוטות בסיכון, יובא בהקדם האפשרי לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה.
הזכות למעון יום [תיקון: תשס״ג]
(א)
קבעה ועדה כי פעוט הוא פעוט בסיכון, זכאי הפעוט לשהות במעון יום הסמוך למקום מגוריו.
(ב)
השר בהסכמת שר האוצר יקבע כללים בדבר דרגת השתתפות החייב במזונותיו של הפעוט שבסיכון בתשלום בעבור שהותו של הפעוט במעון יום בהתאם להוראות חישוב הכנסה שיפרסם באתר האינטרנט של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(1)
הרשות המקומית שבתחומה נמצא מקום מגוריו של האחראי על הפעוט שבסיכון תישא ב־25% מעלות השהות של הפעוט במעון היום שנותרה לאחר ניכוי סכום השתתפות החייב כאמור בסעיף קטן (ב).
(2)
הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי פעוט בסיכון שמשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים משתתף בעלות שהותו במעון יום, שלא לפי הוראות חוק זה.
(ה)
השר ושר האוצר, באישור שר הפנים, רשאים, בצו, לשנות את שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית האמור בסעיף קטן (ד).
(ו)
(בוטל).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״א, תשס״ג]
(א)
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר דרכי הפניה לועדה וסדרי פעולתה.
(ב)
תקנות לפי חוק זה, למעט לפי סעיף 4, יותקנו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; תקנות ראשונות כאמור יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום כ״ז באדר א׳ התשס״ג (1 במרס 2003).
תחילה [תיקון: תשס״א]
תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
החלה הדרגתית [תיקון: תשס״ג]
הזכאות למעון יום תוחל, לפי הוראות חוק זה, בהדרגה, עד יום כ״ו בניסן התשס״ח (1 במאי 2008), על פי צווים שייתן השר, ובהתאם להוראות שייקבעו בהם, בהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.


נתקבל בכנסת ביום ט״ו בתמוז התש״ס (18 ביולי 2000).
  • אהוד ברק
    ראש הממשלה
  • אהוד ברק
    ממלא מקום שר העבודה והרווחה
  • אברהם בורג
    ממלא מקום נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.