חוק הספורט
חוק הספורט מתוך 
חוק הספורט, התשמ״ח–1988
ס״ח תשמ״ח, 122; תשנ״א, 217; תשנ״ד, 110; תשס״א, 178; תשס״ג, 61; תשס״ד, 22; תשע״א, 674, 974, 1031; תשע״ב, 170, 447; תשע״ג, 110; תשע״ד, 2, 411; תשע״ו, 1212; תשע״ז, 418, 474, 548; תשע״ח, 520, 522, 718; תשע״ט, 140; תשפ״ב, 1007; תשפ״ד, 958.
תוכן עניינים
[תיקון: תשע״א]
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ד]
בחוק זה –
”ספורט“ או ”פעילות ספורט“ – פעילות משחקית, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדרש לה מאמץ גופני;
”אגודת ספורט“ – חבר־בני־אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים והמסונף לארגון ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי;
”ארגון ספורט“ – תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
”עונת ספורט“ – העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חדשים בשנה;
”פגרה“ – התקופה שבין שתי עונות ספורט;
”התאחדות“ ו”איגוד“, לענין ספורט – תאגיד שלא למטרות ריווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ושמכירים בו הגופים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט;
”מכון ספורט“ – מי שנותן שירותים של פעילות ספורט למטרות ריווח;
”מועדון ספורט“ – תאגיד שלא למטרות ריווח לצורך קיום פעולות ספורט במקום מוגדר;
”פעילות ספורט מאורגנת“ – פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
”שופט ספורט“ – שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
”השר“ – שר החינוך והתרבות;
”תעודת הסמכה“ – תעודה המסמיכה אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, שניתנה מאת אחד מאלה:
(1)
בית ספר בישראל שהכיר בו השר לענין זה; הכרה כאמור יכול שתהיה אף לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק;
(2)
בית ספר מחוץ לישראל, ובלבד שועדה כאמור בסעיף 4 הכירה בתעודה;
(3)
מוסד מוכר המכשיר עובדי הוראה לחינוך גופני, ובלבד שהשר הכיר במוסד לענין זה ושהתעודה ניתנה לבוגר המוסד בתנאים שקבע השר, הכל בשים לב, בין השאר, לתכנית הלימודים של המוסד להכשרת עובדי הוראה כאמור ולהתמחויות המתקיימות בו;
”מוסד מוכר“ – מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שקיבל היתר לפי החוק האמור;
”המועצה“ – המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי סעיף 17א;
”המועצה להסדר ההימורים בספורט“ – (בוטלה);
”המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל“ – המועצה שהוקמה לפי החלטת הממשלה 3416 מיום י׳ באדר ב׳ התשס״ה (21 במרס 2005);
”הקצבה מיוחדת“ – סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
”הוועדה הציבורית“ – (בוטלה);
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חוק להסדר ההימורים בספורט“ – (בוטלה);
”יתרת ההכנסות“ – (בוטלה);
”מיתקן ספורט“ – מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
”תכנית המיתקנים הלאומית“ – תכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי סעיף 17יד;
”השרים“ – השר ושר האוצר.
הגדרות [תיקון: תשנ״א, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
בחוק זה –
”אגודת ספורט“ – חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים הרשומים בהתאחדות או באיגוד ופועלים במסגרת תאגיד;
”אימון ספורט“, לעניין סוג פעילות ספורט מוסדר – לימוד שיטתי והקניית מיומנות, ובכלל זה משחק או תחרות המתקיימים במסגרתם, ולעניין סוגי פעילות ספורט שיש בהם סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה – גם לימוד והקניית מיומנות שנערכו באופן חד־פעמי;
”ארגון ספורט“ – תאגיד שלא למטרות ריווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים;
”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של המשרד;
”הכשרה“ – הכשרה לשם קבלת תעודת הסמכה;
”הקצבה מיוחדת“ – סכום שנקבע בהיתר שניתן למפעל הפיס לפי סעיף 231(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שהוא הקצבה מיוחדת לתחום הספורט;
”התאחדות“ ו”איגוד“, לעניין ספורט – תאגיד שלא למטרות רווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל שמכירים בו הגופים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט ושראש מינהל הספורט במשרד הכיר בו בהתאם לנוהל שפרסם המשרד באתר האינטרנט; הנוהל אינו טעון פרסום ברשומות;
”הוועדה המשרדית“ – הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי שהוקמה לפי סעיף 2ה;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”מוסד מוכר להכשרה“ – מוסד העורך הכשרות, שהממונה הכיר בו לפי סעיף 4ב, ובכלל זה איגוד או התאחדות, אם הוכרו כמוסד כאמור;
”המועצה“ – המועצה הלאומית לספורט שהוקמה לפי סעיף 17א;
”המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל“ – המועצה שהוקמה לפי החלטת הממשלה 3416 מיום י׳ באדר ב׳ התשס״ה (21 במרץ 2005);
”מיתקן ספורט“ – מיתקן המשמש או המיועד לשמש לפעילות ספורט;
”הממונה“ – עובד המשרד המנהל את תחום הכשרת המאמנים, שהשר הסמיכו לעניין זה;
”המרשם“ – מרשם של בעלי תעודות הסמכה כמשמעותו בסעיף 2ד;
”המשרד“ – משרד התרבות והספורט;
”סוג פעילות ספורט מוסדר“ – סוג פעילות ספורט שקבע השר לפי סעיף 2א;
”ספורט“ או ”פעילות ספורט“ – פעילות שנדרש לה מאמץ גופני, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, בין יחידנית ובין קבוצתית;
”ספורט הישגי“ – ספורט או פעילות ספורט שהם תחרותיים;
”ספורטאי“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט ורשום בהתאחדות או באיגוד;
”ספורטאי הישגי“ – אחד מאלה:
(1)
לגבי ענף ספורט אישי – ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין־לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
(2)
לגבי ענף ספורט קבוצתי – ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין־לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
”ספורטאי חובב“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט שמארגנים אגודת ספורט או ארגון ספורט, או בפעילות ספורט הנערכת במסגרת חוגית או במסגרת אחרת, ובלבד שמתקיימים לגבי הפעילות כל אלה:
(1)
היא אינה חלק מתחרות ארצית רשמית;
(2)
היא מתקיימת ברציפות, בפרקי זמן קבועים וידועים מראש;
(3)
מטרת הפעילות היא לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג פעילות ספורט מוסדר;
”ספורטאי מזדמן“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט שאינו ספורטאי חובב ואינו ספורטאי הישגי;
”עונת ספורט“ – העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות או האיגוד הנוגעים בדבר, ובלבד שלא תעלה על עשרה חודשים בשנה;
”פגרה“ – התקופה שבין שתי עונות ספורט;
”פעילות ספורט מאורגנת“ – פעילות ספורט המאורגנת על ידי אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד;
”שופט ספורט“ – שופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”תוכנית המיתקנים הלאומית“ – תוכנית לאומית להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שנקבעה לפי סעיף 17יד;
”תחרות ארצית רשמית“ – תחרות בענף ספורט הנערכת בישראל, באחריותם ובפיקוחם של איגוד או של התאחדות, ואשר תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של הספורטאים ההישגיים המשתתפים בה;
”תחרות בין־לאומית רשמית“ – תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:
(1)
המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;
(2)
תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;
(3)
היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין־לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט;
(4)
היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין־לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט;
”תעודת הסמכה“ – תעודה המסמיכה אדם לעסוק באימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, ושמתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)
היא ניתנה מאת מוסד מוכר להכשרה לפי סעיף 2ב;
(2)
היא ניתנה מאת בית ספר מחוץ לישראל, והוכרה לפי סעיף 4;
”השר“ – שר התרבות והספורט;
”השרים“ – השר ושר האוצר.
[תיקון: תשע״א]
פרק ב׳: הסדרת תחום הספורט
[תיקון: תשפ״ד]
סימן א׳: תעודות הסמכה והמרשם
(תחילתה של כותרת סימן זה ביום 2.7.2026):
חיוב בתעודת הסמכה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
השר רשאי לקבוע בצו כי בענף ספורט מסויים, כולו או חלקו, לא יוכל אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף.
(ב)
מי שערב תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) עסק כמאמן או כמדריך ספורט בענף שהצו חל עליו, יהא רשאי להמשיך בעיסוקו, ללא תעודת הסמכה, במשך תקופה שלא תעלה על שנתיים מיום תחילתו של הצו.
חיוב בתעודת הסמכה וברישום במרשם [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
(א)
לא יעסוק אדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, באימון ספורט, בסוג של פעילות ספורט ובתנאים שלגביהם קבע השר לפי סעיף 2א כי נדרשת תעודת הסמכה, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה כנדרש לפי אותו סעיף והוא רשום במרשם.
(ב)
החיוב בתעודת הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול על אימון ספורט שעורך חניך בהכשרה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית שלו, ובלבד שהאימון נערך בפיקוחו ובנוכחותו של מאמן בעל תעודת הסמכה מתאימה.
(ג)
מצא הממונה כי אדם עסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה – הפרה), רשאי הוא להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק את ההפרה לאלתר או בתוך תקופה שיורה בהתאם לנסיבות העניין; לעניין מי שעסק באימון ספורט בלי תעודת הסמכה, בהודעה יציין הממונה את התקנה בתקנות לפי סעיף 2א שלפיה נדרשת תעודת הסמכה, ויפרט את סוג פעילות הספורט ואת התנאים שבשלהם נדרשת תעודת הסמכה.
קביעת סוגי פעילות ספורט מוסדרים [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
(א)
השר רשאי לקבוע סוגי פעילות ספורט שבהם לא יוכל אדם לעסוק באימון ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו סוג של פעילות ספורט, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות ותנאים בעניינים אלה:
(1)
דרגות שונות של תעודות הסמכה לפי אחד או יותר מאלה: דרגת מדריך; דרגת מאמן; דרגת מאמן בכיר; דרגת מאמן מומחה;
(2)
הרשאות העיסוק לפי הדרגה של תעודת ההסמכה וסוג פעילות הספורט;
(3)
פטור למורים לחינוך גופני מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך בסוגי פעילות ספורט ובתנאים שיקבע, ויראו מי שניתן לו פטור כאמור כמי שקיבל תעודת הסמכה; ואולם, תוקפו של פטור כאמור לא יפקע רק בשל הפסקה או סיום של העסקת אדם כאמור כמורה לחינוך גופני;
(4)
הוראות מעבר לעניין בעל תעודת הסמכה או מי שעסק באימון ספורט, ערב כניסתן לתוקף של התקנות האמורות.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) לא יקבע השר חובה בדבר תעודת הסמכה לשם עיסוק באימון ספורט של ספורטאי חובב שמלאו לו 18 שנים או של ספורטאי מזדמן, בכל גיל, אלא אם כן שוכנע כי יש באותו סוג של פעילות ספורט סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה.
(ג)
תעודת הסמכה בדרגה כלשהי לפי סעיף קטן (א) כוללת את הרשאות העיסוק לפי התעודות בדרגות הנמוכות ממנה.
מתן תעודת הסמכה בידי מוסד מוכר להכשרה [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
(א)
מוסד מוכר להכשרה לא ייתן תעודת הסמכה לחניך אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא קיבל הכשרה מתאימה במוסד;
(2)
הוא עומד בתנאים שקבע השר לפי סעיף 2ג(א);
(3)
הוא עבר בהצלחה בחינות עיוניות או מעשיות, אם נקבעו לפי סעיף 2ג(א)(6), כפי שהודיע הממונה למוסד.
(ב)
בתעודת ההסמכה יצוינו, בין השאר, הדרגה וסוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה.
(ג)
הממונה רשאי לתת למוסד מוכר להכשרה הוראות בדבר הדרישות הצורניות או המתכונת של תעודות הסמכה שינפיק.
תנאים למתן תעודת הסמכה [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
(א)
השר יקבע תנאים למתן תעודת הסמכה ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
(1)
גיל מזערי לקבלת תעודת הסמכה; ואולם לעניין תעודת הסמכה בדרגת מדריך – הגיל המזערי לא יפחת מ־15 ולא יעלה על 18, אלא אם כן סבר השר כי הדבר נדרש בשים לב למאפיינים של סוג פעילות הספורט;
(2)
השכלה תיכונית, על־תיכונית או אקדמית, ובלבד שלא תיקבע דרישה להשכלה על־תיכונית או אקדמית לעניין קבלת תעודת הסמכה בדרגת מדריך;
(3)
ניסיון מקצועי באימון ספורט או ניסיון מקצועי אחר בתחום הספורט;
(4)
הכשרה מתאימה בתחומים של עזרה ראשונה, מוגנות ילדים בספורט, מניעת הטרדות מיניות בספורט ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות, לרבות אנשים עם מוגבלויות;
(5)
עמידה במבחני קבלה או בריאיון אישי, לפני ההכשרה;
(6)
חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות, שיערוך המשרד או גורם שהוא התקשר עימו לעניין זה, לרבות הוראות לעניין ציון עובר בבחינה, פסילת בחינה, השגה על תוצאותיה או מבחן חוזר; על אף האמור, הוראות לעניין נושאי הבחינות וסדרי עריכתן (בפסקה זו – הוראות המשרד) יפורסמו באתר האינטרנט ואינן טעונות פרסום ברשומות; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הוראות המשרד באתר האינטרנט.
(ב)
בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים לשמירה על בריאות המתאמנים, להבטחת רמת האימון ולקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפי סוגי תעודות או סוגי פעילות ספורט.
(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (א) לגבי סוג פעילות ספורט מוסדר מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות, אם קיים.
מרשם בעלי תעודות הסמכה [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
(א)
הממונה ינהל מרשם של בעלי תעודות הסמכה שיכלול פרטים אלה:
(1)
שם בעל התעודה;
(2)
מספר הזהות של בעל תעודת ההסמכה ופרטים ליצירת קשר עימו;
(3)
המספר המזהה של תעודת ההסמכה, אם ניתן;
(4)
סוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה תעודת ההסמכה ודרגת התעודה;
(5)
מידע על אודות השתתפות בעל התעודה בהשתלמות מקצועית כפי שיקבע השר.
(ב)
הממונה ירשום במרשם את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א) גם לגבי אלה:
(1)
מורים לחינוך גופני שקיבלו פטור מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך, אם נקבע פטור כאמור לפי סעיף 2א(א)(3);
(2)
מי שניתנו לו הכרה או היתר לפי סעיף 4(א) או (ד);
(3)
מי שניתנה לו תעודה מאת איגוד או התאחדות לפי סעיף 4יא.
(ג)
מי שבידו תעודת הסמכה רשאי להגיש לממונה בקשה לרישום במרשם; מוסד מוכר להכשרה וכן איגוד או התאחדות כאמור בסעיף 4יא ימסרו לממונה את כל הפרטים בקשר לתעודות שנתנו הדרושים לשם עדכון המרשם, בסמוך לאחר מתן התעודה.
(ד)
הממונה לא ירשום אדם במרשם או ימחק אדם מהמרשם, לפי העניין, אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
(ה)
נרשם אדם במרשם על סמך מסירת נתונים כוזבים, רשאי הממונה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, למוחקו מהמרשם.
(ו)
הממונה ימחק אדם הרשום במרשם, אם ביקש זאת אותו אדם בכתב.
(ז)
הממונה לא יסרב לרשום במרשם אדם ולא ימחק אדם מהמרשם, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ח)
המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע; על אף האמור, הפרטים לפי סעיף קטן (א)(2) לא יפורסמו לפי סעיף קטן זה.
(ט)
הממונה רשאי להורות למוסדות כאמור בסעיף קטן (ג) לעשות שימוש בתוכנה ובממשק ממוחשב כפי שיורה, לשם העברת הפרטים כאמור באותו סעיף קטן.
הוועדה המשרדית לבדיקת מידע פלילי [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
(א)
תוקם ועדה שחבריה הם הממונה, היועץ המשפטי של המשרד או נציגו וראש אגף הביטחון של המשרד; תפקיד הוועדה יהיה לבדוק מידע פלילי לפי הוראות סימנים א׳ עד ג׳ ו־ו׳ לפרק זה; בדיקת המידע הפלילי תיעשה על ידי הוועדה המשרדית בלבד.
(ב)
הוועדה המשרדית תשמור על סודיות המידע שנמסר לה לפי סעיף זה, לא תגלה אותו ולא תעבירו לאחר, אלא לצורך ביצוע תפקידיה.
הודעה על העדר תעודת הסמכה [תיקון: תשפ״ד]
(יבוטל ביום 2.7.2026): מי שעוסק, בין בשכר ובין שלא בשכר, כמאמן או כמדריך ספורט במסגרת פעילות ספורט מאורגנת או פעילות ספורט במכון ספורט או במועדון ספורט, בענף ספורט שלא ניתן לגביו צו כאמור בסעיף 2, ואין בידו תעודת הסמכה, יודיע על כך מראש למי שמבקש להעסיקו או לקבל ממנו שירות.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ב׳: הכרה בתעודות או ניסיון מחוץ לישראל
(תחילתה של כותרת סימן זה ביום 2.7.2026):
הסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ־
(א)
השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה.
(ב)
הועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לארץ היתר זמני, לתקופה מוגבלת, לעסוק כמאמן או מדריך ספורט, גם אם אין בידו תעודה כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים או בלעדיהם.
(ג)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה, רשאי לערער עליה לפני בית משפט מחוזי בשבתו כדן יחיד.
הסמכת מאמנים ומדריכים בעלי תעודה או ניסיון מחוץ לישראל [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
(א)
השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן – הועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו מאת בתי ספר שמחוץ לישראל ולהכיר בהן כתעודות הסמכה; בהכרה כאמור תקבע הוועדה את דרגת תעודת ההסמכה ואת סוג פעילות הספורט שלגביו היא ניתנת, ורשאית היא להתנות את ההכרה בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
על אף האמור בסעיף 2(א), הוועדה רשאית לתת למאמן או למדריך ספורט מחוץ לישראל היתר לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט בישראל, בלא תעודת הסמכה, אם לדעת הוועדה הוא בעל ניסיון מספק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין, ומתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
במדינה שבה עסק באימון ספורט לא נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין;
(2)
אם במדינה שבה עסק באימון ספורט נדרשת על פי דין תעודה לשם עיסוק באימון ספורט, בסוג פעילות הספורט ובדרגה הנוגעים לעניין –
(א)
רשות מוסמכת באותה מדינה נתנה לו פטור כדין מהחיוב בתעודה;
(ב)
יש בידו תעודה, אולם הוועדה לא הכירה בה כתעודת הסמכה לפי סעיף קטן (א).
(ה)
בהיתר לפי סעיף קטן (ד) תקבע הוועדה את סוג פעילות הספורט ודרגת ההסמכה, ורשאית היא להתנות את ההיתר בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים ומניעת הטרדות מיניות.
(ו)
החלטות הוועדה בבקשות לפי סעיף זה יתקבלו בהתאם לאמות המידה שקבעה הוועדה בנוהל; הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות.
(ז)
(1)
הוועדה לא תיתן הכרה לפי סעיף קטן (א) או היתר לפי סעיף קטן (ד), למבקש שאין בידו תעודת מגיש עזרה ראשונה או שנודע לוועדה המשרדית שהורשע מחוץ לישראל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לעסוק באימון ספורט או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וכתב האישום תלוי ועומד.
(2)
הוועדה לא תסרב לתת הכרה או היתר אלא לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ח)
הוועדה תפרסם באתר האינטרנט הוראות לעניין דרכי הגשת בקשות להכרה או להיתר לפי סעיף זה ולעניין המסמכים שיש לצרף לבקשות כאמור; ההוראות אינן טעונות פרסום ברשומות.
(ט)
ניתנו הכרה או היתר לפי סעיף זה, יראו אותם כתעודת הסמכה.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ג׳: הכרה במוסדות להכשרה ועריכת הכשרות
(תחילתו של סימן זה ביום 2.7.2026):
חובת הכרה במוסד העורך הכשרה [תיקון: תשפ״ד]
לא יערוך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, אלא אם כן הוא מוסד מוכר להכשרה באותו סוג פעילות ספורט, שהוכר בהתאם להוראות סעיף 4ב; מוסד כאמור יערוך את ההכשרה בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה ובהתאם להוראות לפי חוק זה.
הכרה במוסד להכשרה וחידושה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה יכיר במוסד להכשרה, וכן יחדש הכרה כאמור, למבקש זאת, בהתקיים התנאים שנקבעו לפי סעיף 4ג; הכרה כאמור תידרש גם לגבי מוסד מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק, המבקש לתת תעודות הסמכה.
(ב)
בהכרה לפי סעיף זה יצוינו, בין השאר, סוג פעילות הספורט והדרגה של תעודת ההסמכה שלגביהם רשאי המוסד לערוך הכשרה, סוג ההכשרה, מיקום ההכשרה ותקופת ההכרה.
(ג)
הורה השר לפי סעיף 4יא כי איגוד או התאחדות יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, בשל דרישה מחייבת של ארגון בין־לאומי רשמי, לא תינתן הכרה לפי סעיף זה לעניין סוג פעילות הספורט והדרגה האמורים.
תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידוש ההכרה, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים אלה:
(1)
רישום בישראל כתאגיד;
(2)
העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסד מוכר להכשרה, ואם המבקש הוא תאגיד – העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור גם של בעל שליטה בו או מנהלו;
(3)
קיום תשתיות, מיתקנים ועזרי לימוד הנדרשים לביצוע ההכשרה, ואישור בדבר בטיחותם של התשתיות והמיתקנים האמורים;
(4)
העסקת כוח אדם מקצועי במוסד, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה אקדמית, ניסיון והכשרה מקצועית, החזקה בתעודות, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כמשמעותה בפסקה (2), או אי־הפרה של ההוראות לפי חוק זה; בקביעת תנאי לפי פסקה זו יביא השר בחשבון, בין השאר, את סוגי התפקידים וההכשרות;
(5)
החזקה ברישיונות, היתרים או אישורים הנדרשים לפי דין.
(ב)
בבואו לקבוע תקנות לפי סעיף קטן (א) ישקול השר, בין השאר, שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד וההכשרות שהוא עורך, לקידום התחרות בענף ההכשרות בתחום הספורט ולמניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין, ורשאי הוא לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לפי סוג ההכשרה, פעילות הספורט או מאפייני המוסדות.
(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) ו־(4) בהתייחס לסוג פעילות ספורט מוסדר מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.
תקופת ההכרה וחידושה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
תוקפה של הכרה במוסד להכשרה יהיה לארבע שנים, וניתן לחדשה לתקופות נוספות של ארבע שנים בכל פעם.
(ב)
על אף האמור בסעיף זה, הממונה רשאי, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לתת הכרה או לחדשה לתקופות קצרות מהתקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים, ובלבד שהודיע למבקש ההכרה בכתב את נימוקיו.
(ג)
מוסד להכשרה המבקש לחדש הכרה שניתנה לו, יגיש לממונה, 60 ימים לפחות לפני תום תקופת ההכרה, בקשה לחידושה; הממונה רשאי להתיר, בהחלטה מנומקת, הגשת בקשה לחידוש הכרה לאחר המועד האמור.
הכרה זמנית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
על אף האמור בסעיפים 4ב ו־4ד, הממונה רשאי, במקרים חריגים ומיוחדים ובהחלטה מנומקת, להכיר זמנית במוסד להכשרה אף אם מתקיימים במוסד חלק מהתנאים לפי סעיף 4ג, לתקופה אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופת ההכרה הזמנית לא תעלה על שנתיים, אם לדעת הממונה מתקיימים כל אלה –
(1)
המוסד ערוך לקיים קורס הכשרה ברמה מקצועית ובטיחותית מספקת;
(2)
עד תום תקופת ההכרה הזמנית המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים.
(ב)
מוסד שקיבל הכרה זמנית לפי סעיף קטן (א) לא יערוך קורס הכשרה שמועד הסיום הצפוי שלו יחרוג מתקופת תוקפה של ההכרה הזמנית הנוגעת לעניין.
דיווח על פתיחת קורס הכשרה [תיקון: תשפ״ד]
מוסד מוכר להכשרה ידווח לממונה על פתיחת קורס הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, לא יאוחר משבוע לפני יום פתיחת הקורס או במועד מאוחר יותר שיאשר הממונה; הממונה יורה למוסדות על המתכונת לדיווח לפי סעיף זה.
הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה רשאי לקבוע בנוהל הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, בין השאר בעניינים אלה (בסעיף זה – הנוהל):
(1)
אופן יישום התקנות לפי סעיף 2ג;
(2)
מסירת מידע למועמדים או לחניכים בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה;
(3)
נושאי הלימוד בהכשרה;
(4)
היקף שעות הלימוד של ההכשרה; לעניין זה, ההיקף שעליו יורה הממונה יהיה ההיקף הנדרש בשים לב למטרות ההכשרה;
(5)
היקף חובת הנוכחות בלימודים;
(6)
תנאים לעניין מעבר בין מוסדות מוכרים להכשרה במהלך תקופת ההכשרה;
(7)
תנאים לעניין הכרה בלימודים קודמים שנערכו בישראל או מחוץ לישראל, והכול לשם פטור מחלק מחובות הלימוד בהכשרה;
(8)
חובת המוסד המוכר להכשרה לקבוע תקנון וההוראות שיש לכלול בו, וכן אופן הבאת התקנון לידיעת החניכים;
(9)
לימודים מרחוק או לימודים מקוונים.
(ב)
הוראות הנוהל לעניין סעיף קטן (א)(3), (4) ו־(7) ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט, אם קיימים.
(ג)
הממונה רשאי לעדכן את הנוהל מזמן לזמן, ובלבד שעדכון כאמור יחול רק על הכשרות שטרם הוחל בביצוען.
(ד)
הנוהל יפורסם באתר האינטרנט ואינו טעון פרסום ברשומות, אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הנוהל ועל מועד כניסתו לתוקף; מועד כניסת הנוהל לתוקף לא יקדם למועד פרסום ההודעה ברשומות.
סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש הכרה למוסד מוכר להכשרה, להגביל הכרה כאמור או לבטלה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
(2)
חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים למתן ההכרה;
(3)
המוסד הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
(4)
המוסד השתמש בתואר או בכינוי שהשתמע מהם שהוא מוסד מוכר להכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא הכרה מתאימה.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההכרה אם התגלה פגם כאמור בסעיף קטן (א), עד לתיקון הפגם, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון.
(2)
סבר הממונה כי הפגם כאמור בפסקה (1) נבע מטעם סביר שאינו בשליטת המוסד המוכר להכשרה, יקצוב הממונה למוסד תקופה לתיקון הפגם, בלי להתלות את ההכרה שניתנה לו; חלפה התקופה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
מוסד שההכרה בו בוטלה לפי סעיף זה, ואם הוא תאגיד – גם בעל שליטה בו, לא יהיה רשאי לקבל הכרה באותו סוג פעילות ספורט שלגביו קיבל את ההכרה, בטרם חלפה שנה ממועד ביטול ההכרה, אלא אם כן סבר הממונה, בהחלטה מנומקת, כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
מרשם המוסדות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים להכשרה (בסעיף זה – מרשם המוסדות) שיכלול, בין השאר, פרטים אלה:
(1)
שם המוסד, ואם הוא תאגיד – מספר התאגיד;
(2)
סוגי ההכשרות שהממונה אישר למוסד לערוך, ובכלל זה סוג פעילות הספורט, דרגת תעודות ההסמכה שהוא רשאי לתת ומיקום ההכשרות;
(3)
תקופת תוקפה של ההכרה;
(4)
החלטות בדבר הגבלה, התליה או ביטול של הכרה.
(ב)
ניתנה הוראת השר לפי סעיף 4יא, ירשום הממונה את האיגוד או ההתאחדות העורכים הכשרה לפי אותה הוראה, במרשם המוסדות, בציון סוג פעילות הספורט ודרגת התעודה שהם רשאים לתת.
(ג)
הממונה רשאי לכלול במרשם המוסדות פרטים על שיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים להכשרה ונתונים השוואתיים נוספים.
(ד)
מרשם המוסדות יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט.
הצהרת בריאות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
מוסד מוכר להכשרה (בסעיף זה – המוסד) לא יקבל חניך לקורס הכשרה אלא אם כן המוסד מחזיק בידו הצהרת בריאות חתומה בידי החניך, בנוסח המפורט בתוספת הראשונה, המאשרת כי מצב בריאותו תקין; השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
(ב)
היה החניך בקורס קטין –
(1)
תיחתם הצהרת הבריאות גם בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס שמונה לו;
(2)
תצורף להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, גם הסכמה בכתב של אחד מהוריו או של אפוטרופוס שמונה לו להשתתפותו בקורס.
(ג)
השיב החניך בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יחל החניך את ההכשרה במוסד רק לאחר שימציא למוסד תעודה רפואית המאשרת כי אין בהשתתפותו בקורס משום סכנה לבריאותו.
(ד)
המוסד וכל אדם מטעמו החשוף למידע שנמסר לפי סעיף זה, ישמור על סודיות הפרטים והמסמכים שנמסרו למוסד לפי סעיף זה ולא יעבירם לאחר.
(ה)
נמשך קורס ההכשרה למעלה משנה, יעדכן החניך את הצהרת הבריאות לפי סעיף זה אחת לשנה; חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך במהלך הקורס, יידע את המוסד על כך באופן מיידי וימציא הצהרת בריאות מעודכנת לפי הוראות סעיף זה.
עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד [תיקון: תשפ״ד]
(א)
נוכח השר כי יש דרישה מחייבת של ארגון בין־לאומי רשמי המוכר על ידי המשרד, שלפיה הכשרת מאמנים של ספורטאים הישגיים בסוג פעילות ספורט מוסדר או בדרגות הסמכה מסוימות, תתקיים בידי האיגוד או ההתאחדות המסונפים לאותו ארגון בלבד, רשאי הוא, לפי המלצת הממונה, להורות כי על אף האמור בסעיף 4א, אותו איגוד או אותה התאחדות בלבד יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות הספורט והדרגה האמורים; השר רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים, ובכלל זה בתנאים הנוגעים להיבטים של מוגנות ילדים, מניעת הטרדות מיניות ועבודה עם אוכלוסיות מיוחדות לרבות אנשים עם מוגבלויות.
(ב)
איגוד או התאחדות כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לתת תעודה לחניך שהשלים הכשרה שערכו והמציא הצהרת בריאות כמשמעותה בסעיף 4י, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים.
(ג)
הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את התעודה שניתנה בידי האיגוד או ההתאחדות כתעודת הסמכה.
(ד)
החלטות השר לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ד׳: הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט
(תחילתה של כותרת סימן זה ביום 2.7.2026):
ארגון של אימון ספורט [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026): גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, לא יארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר אלא על ידי מי שהוא בעל תעודת הסמכה, אם נדרשת לפי סעיף 2(א), או מי שנחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, מהסוג והדרגה המתאימים לאותו סוג פעילות ספורט ושהוא רשום במרשם.
בדיקות רפואיות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
(החל מיום 2.7.2026): אגודת ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.
(ב)
השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בהתאחדות או באיגוד הנוגע לענין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן.
(ג)
הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנות לרפואת ספורט ששר הבריאות קבע לענין זה.
איסור שימוש בתכשירים ממריצים
(א)
לא ישתמש ספורטאי בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט.
(ב)
השר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע בתקנות את הסמים והתכשירים הממריצים האסורים בשימוש לפי סעיף קטן (א).
(ג)
השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע כללים לעריכת בדיקות רפואיות מדגמיות, בזמן תחרויות, לאיתור ספורטאי שעבר על הוראות סעיף זה; ספורטאי שקיבל הוראה להיבדק יציית להוראה.
(ד)
עבירה על הוראות סעיף זה היא גם עבירת משמעת.
ביטוח [תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח־3]
(א)
(1)
אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד (בסעיף זה – גופי ספורט), יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם; ספורטאי רשאי לבטח את עצמו לפי חוק זה, ואולם גוף ספורט לא יבקש או ידרוש מספורטאי לבטח את עצמו ולא יתנה את החברות בגוף או את ההשתתפות בפעילות המאורגנת בידי הגוף או מטעמו בכך שהספורטאי ביטח את עצמו.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בוטח ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט מסוימת בידי אחד מגופי הספורט או שביטח את עצמו, או שבוטח בביטוח אחר שמתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לפחות, יהיו שאר גופי הספורט שחלה עליהם חובת ביטוח לפי פסקה (1) פטורים מביטוח כאמור באותה פסקה, ובלבד שנמסר להם אישור המבטח על כך שמתקיימים בביטוח התנאים האמורים.
(3)
חלה על גוף ספורט חובת ביטוח כאמור בפסקה (1), יבדוק אם הספורטאי מבוטח כאמור בפסקה (2) בעת הצטרפותו של הספורטאי לגוף הספורט, ובתחילתה של כל עונת ספורט, ואם אינו מבוטח – יבטחו לפי סעיף זה.
(א1)
חובת הביטוח כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על אלה:
(1)
ספורטאים המקבלים שכר חודשי בגובה שכר המינימום לחודש הקבוע בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987, לפחות, בתמורה להשתתפותם בתחרויות ספורט;
(2)
ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שמעסיק מארגן או תומך בה כפעילות נלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, בענף ביטוח נפגעי עבודה;
(3)
ספורטאים שהם תלמידים המבוטחים בביטוח תאונות אישיות לפי סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, לעניין פעילות שחלה לגביה חבות של המבטח לפי חוזה הביטוח שהתלמידים מבוטחים בו;
(4)
ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בעדה תשלום שכר או כל תמורה אחרת.
(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בממונה על הביטוח במשרד האוצר ובארגוני הספורט, את סכומי הביטוח המזעריים ואת פרטי הביטוח, לענף ספורט, כולו או מקצתו.
בטיחות
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר נהלי בטיחות לפעילות בענפי הספורט השונים, וכן לקבוע, בהסכמת שר הבריאות, הוראות לענין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה שיימצאו במקומות בהם מתנהלת פעילות ספורט מאורגנת; הוראות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שיהיו מיוחדות לענף ספורט מסויים, כולו או מקצתו.
ניהול פנקסים ועיון בהם [תיקון: תשפ״ד]
(א)
אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
(החל מיום 2.7.2026): אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, ואיגוד חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי.
(ב)
השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין בפנקסי החשבונות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
ייצוג הולם [תיקון: תשס״ד]
(א)
בקרב העובדים וההנהלה של אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד, המקבלים תמיכה לפי חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בסעיף זה – גופי ספורט), יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות השונים, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראות סעיף זה נדרשת העדפת אישה תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.
(ב)
(1)
גופי ספורט ידווחו בכתב, אחת לשנה, לועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת על ביצוע הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הדוח); הדוח יימסר לועדה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר של שנת הדוח.
(2)
הועדה תקיים דיון בדוח לא יאוחר מ־60 ימים מיום מסירתו, תעיר את הערותיה ותגיש את המלצותיה לשר, כפי שתמצא לנכון.
חופש מידע [תיקון: תשע״ד, תשע״ח]
התאחדות או איגוד המקבלים תמיכה לפי חוק יסודות התקציב ומחזור העסקים השנתי שלהם עולה על מיליון וחצי שקלים חדשים, הם רשות ציבורית כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, למעט לגבי מידע שעניינו גילוי זהותם של תורמים שהביעו את דעתם שאינם מעוניינים בגילוי זה, שאין חובה לגלותו לפי כל דין; לעניין סעיף זה, ”התאחדות או איגוד“ – לרבות כל תאגיד שרשאי להפעיל, לנהל ולארגן תחרויות ספורט באותו ענף ספורט.
תקנונים [תיקון: תשנ״א, תשע״א־3]
(א)
התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף לסעיף 11, העברת ספורטאים – בכפוף לסעיף 11א, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
(ב)
בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בענין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט וכן ייקבעו בהם כללי אתיקה מקצועית לשופטי ספורט, למאמנים, למדריכי ספורט ולספורטאים, בהתאמה לענפי הספורט, וכן לנושאי משרה, כהגדרתם בחוק החברות, התשנ״ט–1999, בהתאחדות או באיגוד, לפי העניין.
(ג)
התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט.
מוסד לבחינת כשירות מינויים בספורט [תיקון: תשע״א־3]
(א)
מוקם בזה מוסד שמטרתו בחינת כשירות המינויים בספורט בישראל כמפורט בחוק זה (בחוק זה – המוסד לבחינת מינויים).
(ב)
המוסד לבחינת מינויים יבחן את כשירות המינוי של שופטי ספורט ושל חברי מוסד שיפוט פנימי בהתאחדויות או באיגודים לפי הוראות סעיפים 10ב ו־11(ב) עד (ד), תוך שמירה על עצמאות פעילותם של ההתאחדויות והאיגודים בהתאם לתקנונים של האיגודים הבין־לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט.
(ג)
השר ימנה את חברי המוסד לבחינת מינויים, ואלה הם:
(1)
שופט בית המשפט העליון או שופט בית המשפט המחוזי, שיצא לקצבה או פרש, בהמלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה ראש המוסד לבחינת מינויים;
(2)
אחד מאלה, לפי העניין, בהמלצת הגוף שהוא נציגו:
(א)
נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
(ב)
נציג איגוד הכדורסל בישראל;
(ג)
נציג הוועד האולימפי בישראל;
(ד)
נציג איל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
(ה)
נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
(3)
מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו, ויכול שיהיה מי שאינו עובד המדינה.
(ג)
דין חברי המוסד לבחינת מינויים כדין עובדי המדינה לעניין חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969, ולעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור בחוק העונשין, התשל״ז–1977.
כשירות כהונה של שופט ספורט בהתאחדות או באיגוד [תיקון: תשע״א־3]
(א)
לא ימונה לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
(ב)
המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד.
(ג)
לא יכהן כשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
(ד)
מונה אדם לשופט ספורט בהתאחדות או באיגוד, והוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסד לבחינת מינויים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ורשאים ההתאחדות או האיגוד למנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.
מוסדות שיפוט פנימיים [תיקון: תשע״א־3]
(א)
הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט.
(ב)
לא ימונה לחבר מוסד שיפוט פנימי אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, בהתאם להוראות חוק זה.
(ג)
המוסד לבחינת מינויים לא ייתן אישור כאמור בסעיף קטן (א) למועמד שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כחבר מוסד שיפוט פנימי.
(ד)
לא יכהן כחבר מוסד שיפוט פנימי מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד כאמור.
(ה)
הוראות סעיפים 9, 10 ו־15 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, יחולו, בשינויים המחויבים, על מינוי, כהונה ופעילות של חבר מוסד שיפוט פנימי.
(ו)
בראש מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שהיה שופט כהגדרתו בסעיף 1(א) לחוק־יסוד: השפיטה, ויצא לקצבה או פרש.
(ז)
בראש מותב של מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שכשיר להיות שופט בית המשפט המחוזי.
(ח)
בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, בחיקוק אחר או בתקנון שנקבע לפי סעיף 10, ינהג מוסד שיפוט פנימי עליון בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק.
העברת ספורטאים [תיקון: תשנ״א, תשנ״ד, תשס״א, תשע״ב]
(א)
ספורטאי שגילו פחות מ־15 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת, והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת במועד כמפורט להלן:
(1)
מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מתחילתה של המחצית השניה של עונת הספורט;
(2)
מסר את ההודעה במחצית השניה של עונת ספורט – בתוך 30 ימים מסיומה של עונת הספורט.
(א1)
(1)
ספורטאי שגילו 15 שנה ומעלה אך לא מעל 17 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לאותה אגודה כמפורט להלן: אם מסר את ההודעה בפגרה – בסיומה של עונת ספורט אחת, ואם מסר את ההודעה במחצית הראשונה של עונת ספורט – בסיומה של אותה עונה;
(2)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א4), ספורטאי כאמור בפסקה (1) יוכל להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת במחצית השנייה של עונת ספורט אם ועדה מיוחדת אישרה כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת, הכל כפי שייקבע בתקנון לפי סעיף 10, והוא יוכל לעבור לאותה אגודה בסיומה של אותה עונה.
(א2)
בענפי ספורט אישיים רשאי השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע הוראות בענין העברת ספורטאים מאגודה לאגודה, השונות מההוראות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(א1); תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתחשב בגילאי הספורטאים, במועדי ההעברה השונים, ובענפי הספורט השונים.
(א3)
(1)
על אף ההוראות לפי סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(א2) רשאים התאחדות או איגוד לכלול בתקנון, כמשמעותו בסעיף 10, הוראות אחרות בדבר העברת ספורטאים שגילם לא מעל 17 שנה ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
(א)
השר, בהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אישר אותן, לאחר שמצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בהתחשב בגילאי הספורטאים ובענף הספורט שבו מדובר;
(ב)
ההוראות, כפי שאושרו, פורסמו ברשומות.
(2)
תוקפו של אישור כאמור בפסקה (1) יהא לתקופה של חמש שנים ורשאי השר, אם מצא כי נסיבות הענין מצדיקות זאת ובהסכמת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להאריכו מעת לעת, לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת.
(א4)
היה המשך פעילותו באגודה של ספורטאי שגילו פחות מ־18 שנה, בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, רשאי הוא להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום מתן הודעתו; לא הסכימה האגודה להעברתו של הספורטאי כאמור, וקבע שופט שמונה לפי הוראות סעיף 12, לפי בקשת הספורטאי, כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת, בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט ובתנאים שקבע;
(א5)
בעת הצטרפותו של ספורטאי שטרם מלאו לו 17 שנים לאגודת ספורט, תמסור לו האגודה מידע בכתב על זכויותיו לפי כל דין ובהתאם לתקנון לפי סעיף 10, לרבות מידע בעניין אפשרות המעבר לאגודה אחרת ותנאיו; השר יקבע תקנות בנוגע לאופן מסירת המידע ומועדיו.
(ב)
ספורטאי שמלאו לו 17 שנים המבקש לעבור לאגודת ספורט אחרת יוכל, באין הסכמה להעברתו ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנון לפי סעיף 10, להגיש, בפגרה, טופס הסגר, ולעבור לאגודה אחרת לאחר שנכנס להסגר; תקופת ההסגר תהיה כפי שייקבע בתקנון כאמור ולא תעלה על עונת ספורט אחת.
(ב1)
התנאים למעבר של ספורטאים מאגודת ספורט אחת לאחרת כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות תשלום או גמול לאגודה שממנה מבקש הספורטאי לעבור, ותקופת ההסגר ייקבעו בתקנון לפי סעיף 10, על בסיס שיקולים אלה:
(1)
גיל הספורטאים;
(2)
תקופת פעילותם של הספורטאים באגודה שממנה הם מבקשים לעבור;
(3)
המשאבים שהושקעו באימונם ובקידומם של הספורטאים.
(ב2)
(נמחק).
(ג)
לענין סעיף זה, ”הסגר“ – איסור על השתתפות בתחרויות במסגרת אותו ענף ספורט בארץ ומחוצה לה.
טופס הרשמה לאגודה [תיקון: תשנ״א]
השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את המידע שעל אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה לאגודה.
ערר בענין העברת ספורטאי [תיקון: תשנ״א]
(א)
אסרה או הגבילה אגודת ספורט את העברתו של ספורטאי בהתאם להוראות תקנון כאמור בסעיף 10, או שלא הסכימה להעברתו כאמור בסעיף 11א, רשאי הספורטאי, לערור על החלטת האגודה לפני שופט שמינהו השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לענין עררים כאמור.
(ב)
שופט כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לאשר את החלטת אגודת הספורט, לבטלה או לשנותה.
שימוש במיתקני ספורט
(א)
השר רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע בתקנות תנאים שבהם ניתן לחייב רשות מקומית לאפשר פעילות ספורט במיתקני ספורט המצויים במוסדות חינוך, במבני ציבור או בשטחים ציבוריים השייכים לאותה רשות מקומית, בשעות שבהן המיתקנים אינם בשימוש, ובלבד שתינתן עדיפות לכל התושבים של אותה רשות מקומית.
(ב)
לא ישתמש אדם במיתקני ספורט כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן שילם דמי שימוש כפי שקבעה הרשות המקומית.
(ג)
הוראות פקודת המסים (גביה) יחולו על גביית דמי שימוש לפי סעיף קטן (ב) כאילו היו מס.
(ד)
השר רשאי, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להורות בצו לרשות מקומית או למספר רשויות מקומיות במשותף, להקצות שטחים לפעילות ספורט ולמיתקני ספורט ולהקים מבני ספורט; צו כאמור יינתן בהתחשב בגודל האוכלוסיה ובסוגי הפעילויות המתאימים לה, ויוגדרו בו השטח, סוגי המיתקנים ומידותיהם.
(ה)
השר רשאי לקבוע תקנים למיתקני ספורט ולמכשירי ספורט במוסד חינוך, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
הגנת סמלים
סמלי אגודות הספורט וארגוני הספורט יהיו מוגנים, ושימוש מסחרי בהם, שלא ברשות אגודה או ארגון כאמור, אסור.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ה׳: פיקוח וסמכות למתן הוראות
(תחילתו של סימן זה ביום 2.7.2026):
הסמכת מפקחים [תיקון: תשפ״ד]
(א)
השר יסמיך מפקחים מקרב עובדי מינהל הספורט במשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סימן זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחוק זה – מפקח).
(ב)
למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
(ג)
למפקח כאמור בסעיף זה יוסמך גם הממונה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), והוא יעמוד בראש מערך הפיקוח.
(ד)
הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשפ״ד]
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען;
(3)
להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שהוא מקום כאמור בסעיף 14ט(א)(1), ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
סמכות למתן הוראות [תיקון: תשפ״ד]
היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל תעודת הסמכה, מוסד מוכר להכשרה, גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק או יחיד המקיים פעילויות כאמור, הפר הוראות לפי חוק זה, או את ההוראות בתעודה או בהכרה שקיבל, לפי העניין, רשאי הממונה או מפקח שהוא הסמיכו לכך, בלי לגרוע משאר הסמכויות לפי חוק זה, לנקוט צעדים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לתת לו הוראות לתיקון ההפרה שנמצאה;
(2)
להורות על הפסקה של אימון ספורט מסוים או קיום הכשרה או קורס מסוימים, במועד שיורה, עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין, ואם לדעת הממונה יש חשש לפגיעה בשלומם, בבריאותם או בבטיחותם של חניכים או מתאמנים, עד לתיקון ההפרה – אף לאלתר;
(3)
להורות שלא יתקיימו בחינות לשם מתן תעודות הסמכה עד לתיקון ההפרה, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין.
זיהוי מפקחים [תיקון: תשפ״ד]
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
הפרעה למפקח [תיקון: תשפ״ד]
הפריע מוסד מוכר להכשרה או מי מטעמו למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי סעיפים 14ב ו־14ג, רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב, ולפיה אם לא יחדל להפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה, יהיה רשאי הממונה לבטל את ההכרה שניתנה למוסד או להתלותה לפי סעיף 4ח.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ו׳: הסתייעות בבדיקות עזר
(תחילתו של סימן זה ביום 2.7.2026):
הסתייעות בבדיקות עזר [תיקון: תשפ״ד]
(א)
לשם קבלת החלטה לפי סעיף 4ב או 4ה בעניין הכרה במוסד, חידושה או מתן הכרה זמנית, לפי העניין, או החלטה לפי סעיף 4ח בעניין הגבלת הכרה כאמור, התלייתה או ביטולה, ולשם פיקוח על התקיימותם של התנאים לפי סימנים א׳ עד ד׳, רשאי הממונה להסתייע בממצאים של בדיקות שביצע בודק שהתקשר עם גוף בודק לפי הוראות סעיף 14ט לפי רשימת תיוג כמשמעותה בסעיף 14ט(א)(3), בדבר התקיימות התנאים המנויים בה (בסימן זה – בדיקות עזר).
(ב)
התקשרות עם גוף בודק, לשם הסתייעות בו כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992; בהליך כאמור רשאית ועדת המכרזים לקבוע תנאים שיחולו על הגוף הבודק או על בודקים שהתקשרו עימו, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, הכשרה ומניעת ניגוד עניינים.
היתר לשמש גוף בודק [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה ייתן היתר לשמש גוף בודק לתאגיד שהגיש בקשה בהליך כאמור בסעיף 14ו(ב) (בסעיף זה – בקשה להיתר), ומתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא התאגד ונרשם בישראל;
(2)
הוא, וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה התאגיד אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, לקבל היתר לשמש גוף בודק, ואין כתב אישום שתלוי ועומד נגדם בשל עבירה כאמור;
(3)
הוא הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי התקשר בהסכם עם בודקים בתחומים, בהיקף ובזמינות הנדרשים לשם ביצוע בדיקות עזר;
(4)
תנאים נוספים ככל שנקבעו בהליך לפי סעיף 14ו(ב).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לסרב לתת לתאגיד היתר לשמש גוף בודק, אף אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן, מנימוקים שימסור לתאגיד ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי יש טעמים שבטובת הציבור שבשלהם התאגיד אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל היתר כאמור.
(ג)
הממונה רשאי לקבוע בהיתר לשמש גוף בודק תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של הגוף הבודק, ורשאי הוא להורות על תנאים והוראות כאמור לפי סוגים של בדיקות עזר שבודק שעימו התקשר הגוף הבודק רשאי לבצע.
(ד)
הממונה רשאי לשנות תנאים והוראות שקבע בהיתר לשמש גוף בודק, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה)
תוקפו של היתר לשמש גוף בודק יהיה לתקופה של שנתיים שתחילתה ביום תחילת ההתקשרות כאמור בסעיף 14ו(ב), ורשאי הממונה לחדש את תוקף ההיתר כאמור לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ושלא יעלו במצטבר על שש שנים.
(ו)
בעל היתר לשמש גוף בודק יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה להיתר, בתוך 30 ימים מיום השינוי.
הסמכת בודקים [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה רשאי להסמיך בודקים לשם הסתייעות בהם לפי הוראות סעיף 14ו.
(ב)
לא יסמיך הממונה בודק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסמך כאמור, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
(2)
הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה –
”עניין אישי“, של בודק – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
”קרוב“, של בודק – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
(ג)
הממונה רשאי לסרב להסמיך בודק, אף שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף זה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות בודק.
(ד)
הממונה רשאי להורות בכתב ההסמכה תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של בודק, ובכלל זה לפי סוגים של בדיקות שהוא מוסמך לבצע, ורשאי הוא לשנות תנאים והוראות שנתן לעניין דרכי פעולתו לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה)
הסמכה לבודק תהיה לתקופה שיורה הממונה בכתב ההסמכה, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפו של ההיתר של הגוף הבודק שהתקשר עימו.
פעולות בודקים ודיווח [תיקון: תשפ״ד]
(א)
לשם ביצוע בדיקות עזר בעבור הממונה, רשאי בודק שהתקשר עם גוף בודק, שבידו כתב הסמכה לפי סעיף 14ח –
(1)
להיכנס, בהתקיים הוראות סעיף קטן (ב), למקום שבו פועל אדם העוסק באימון ספורט, מוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, וכן גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה לכיתות הלימוד ולמיתקנים שבהם מתבצעים אימון הספורט, ההכשרה, הקורס או פעילות הספורט, לפי העניין, ולבדוק את הבדיקות שהורה לו הממונה לבצע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים;
(2)
לדרוש מכל אדם העוסק באימון ספורט או משתתף בו, עובד במוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, או לומד במוסד כאמור, וכן מכל גוף או יחיד שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ומכל אדם המועסק בגופים כאמור או הנחזה לאחד מאלה (בסעיף זה – הנבדק), למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(3)
להשתמש ברשימת תיוג שקבע הממונה לשם ביצוע בדיקת עזר; רשימת התיוג, ובכלל זה רשימת המסמכים הרשמיים הנדרשים לשם קביעת הממצאים, תפורסם באתר האינטרנט (בסעיף זה – רשימת תיוג);
(4)
לקבל מהנבדק מסמך רשמי המנוי ברשימת תיוג.
(ב)
בודק רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(1), רק בהתקיים כל אלה:
(1)
הבודק הציג את כתב הסמכתו לנבדק;
(2)
ניתנה הסכמה בכתב מאת הנבדק לכניסת הבודק למקום;
(3)
בטרם מתן ההסכמה כאמור בפסקה (2), ניתן לנבדק הסבר על מטרתן של בדיקות העזר וכן על זכותו לסרב לביצוע בדיקות כאמור ולחזור בו מהסכמתו עד לתחילת ביצוען.
(ג)
בודק יפעל מטעם הממונה, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ותחת פיקוחו; בודק לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתנה לממונה לפי דין.
(ד)
גוף בודק שקיבל היתר לפי סעיף 14ז ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע בודק שעימו התקשר ועל ממצאיה; הדיווח ייחתם על ידי מנהל הגוף הבודק.
ביטול היתר לשמש גוף בודק או התלייתו [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה רשאי לבטל היתר לשמש גוף בודק או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2)
(3)
הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מההוראות לפי סימן זה;
(4)
הממונה מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הגוף הבודק אינו ראוי להיות בעל היתר;
(5)
בדיקות העזר אינן מבוצעות ברמה מקצועית נאותה.
(ב)
הממונה לא יבטל היתר ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהגוף הבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל ההיתר לא עשה כן; ביטול ההיתר או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
ביטול הסמכה של בודק או התלייתה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה רשאי לבטל הסמכה שנתן לבודק או להתלותה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2)
(3)
הופר תנאי מתנאי ההסמכה או הופרה הוראה מההוראות לפי סימן זה;
(4)
מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבודק אינו ראוי להיות בודק;
(5)
עבודת הבודק אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה.
(ב)
הממונה לא יבטל הסמכה ולא יתלה אותה, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, והוא לא עשה כן; ביטול ההסמכה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
החלת דינים [תיקון: תשפ״ד]
דינם של בודקים כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ז׳: אכיפה מינהלית
(תחילתו של סימן זה ביום 2.7.2026):
[תיקון: תשפ״ד]
סימן משנה א׳: הטלת עיצום כספי
עיצום כספי
(א)
הפר אדם הוראה להפסקת הפרה שנתן לו הממונה לפי סעיף 2(ג), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן משנה זה בסכום של 10,000 שקלים חדשים.
(ב)
ערך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות סעיף 4א, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן משנה זה בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
(ג)
ערך מי שהוכר כמוסד להכשרה, הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה שניתנה לו לפי סעיף 4ב(ב), בניגוד להוראות סעיף 4א, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן משנה זה בסכום של 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
(ד)
ארגן גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, או יחיד שמקיים פעילויות כאמור, אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי סעיף 2(א) או שאינו נחשב כבעל תעודת הסמכה לפי חוק זה, או שאינו רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף 4יב, רשאי הממונה להטיל על גוף כאמור שהוא אגודת ספורט או על יחיד עיצום בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא איגוד, התאחדות או תאגיד אחר למעט אגודת ספורט – בסכום של 30,000 שקלים חדשים.
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשפ״ד]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 14יג (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 14טו, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 14טז(ד);
(4)
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 14יז, ושיעור התוספת.
זכות טיעון [תיקון: תשפ״ד]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 14יד, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.
החלטת הממונה ודרישת תשלום [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 14טו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 14יח.
(ב)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 14טו, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשפ״ד]
(א)
בהפרה נמשכת ייווספו על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 14יג, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן משנה זה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השנייה ובשיעורים הקבועים בה.
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ד]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 14טז(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 14לג ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי סימן משנה זה יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ובלבד שהסכומים יעודכנו לראשונה החל מחלוף שנה ממועד תחילתו של חוק הספורט (תיקון מס׳ 17), התשפ״ד–2024 (ביום 2.7.2026); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ד]
על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 14טז.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בסימן זה –
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
פריסת תשלום העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
(ב)
לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 14כא.
גבייה [תיקון: תשפ״ד]
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן משנה ב׳: התראה מינהלית
התראה מינהלית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 14יג, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב, להמציא למפר, בכתב, התראה מינהלית לפי הוראות סימן משנה זה (בפרק זה – התראה מינהלית); הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
(ב)
בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 14כו, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 14כה.
בקשה לביטול התראה מינהלית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 14כד, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
(1)
המפר לא ביצע את ההפרה;
(2)
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ב)
הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.
(ג)
קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן משנה זה, והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 14יז(א), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 14יד, בשינויים המחויבים.
(ב)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן משנה זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 14יז(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 14יד, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן משנה ג׳: התחייבות להימנע מהפרה
הודעה על האפשרות להגשת התחייבות והפקדת עירבון [תיקון: תשפ״ד]
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 14יג, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי הוראות סימן משנה זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן משנה א׳; הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
תנאי ההתחייבות וגובה העירבון [תיקון: תשפ״ד]
(א)
בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 14כז, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן משנה זה – תקופת ההתחייבות).
(ב)
הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
(ג)
נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו בתוספת השנייה.
(ד)
הממונה רשאי, לבקשת המפר ובהחלטה מנומקת, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.
תוצאות הגשת כתב התחייבות או אי־
(א)
הגיש המפר לממונה כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן משנה זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 14כז, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 14יד.
(ב)
הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת.
הפרת התחייבות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן משנה זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה באותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 14יז(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 14יז(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
(א)
הממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 14יד, בשינויים המחויבים;
(ב)
מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 14טז(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 14טז(ד), יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת;
(ג)
החליט הממונה, לפי סעיף 14כח(ד), לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 14טז הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
(2)
הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 14כח(ב) – יחלט הממונה את העירבון, ואם החליט, לפי סעיף 14כח(ד), לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 14טז לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
(ב)
לעניין סימן זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
(ג)
הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן משנה זה, בשל אותה הפרה.
השבת העירבון [תיקון: תשפ״ד]
עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן משנה זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן משנה ד׳: הוראות שונות
עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר [תיקון: תשפ״ד]
על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 4יג [צ״ל: בסעיף 14יג] או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
ערעור [תיקון: תשפ״ד]
(א)
על החלטה סופית של הממונה לפי סימן זה ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה.
(ב)
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)
החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרסום החלטות על הטלת עיצומים כספיים [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
הופחת סכום העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום עיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערעור לפי סעיף 14לג על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי, יפרסם הממונה, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 14טו, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 14יד.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)
פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
(ו)
השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי סימן זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 14יג, המהווה עבירה.
(ב)
מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי סימן זה בשל ההפרה.
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ח׳: עונשין
(תחילתה של כותרת סימן זה ביום 2.7.2026):
עונשין [תיקון: תשע״א, תשפ״ד]
העובר על הוראה מהוראות פרק זה או תקנות שלפיו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
עונשין [תיקון: תשע״א, תשפ״ד]
(החל מיום 2.7.2026):
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(1)
אדם העורך הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות סעיף 4א;
(2)
מוסד מוכר להכשרה שעורך הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו לפי סעיף 4ב(ב) בהכרה שניתנה לו, בניגוד להוראות סעיף 4א;
(3)
אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד המשתפים ספורטאי בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בלי שנבדק תחילה בדיקות רפואיות ונמצא כשיר, בניגוד להוראות סעיף 5;
(4)
ספורטאי המשתמש בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט, בניגוד להוראות סעיף 6(א);
(5)
אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד שלא מבטחים ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט המאורגנת בידם או מטעמם, בניגוד להוראות סעיף 7;
(6)
[תיקון: תשפ״ד]
סימן ט׳: תחולה ושמירת דינים
(תחילתה של כותרת סימן זה ביום 2.7.2026):
סייג לתחולה [תיקון: תשס״ג, תשע״א, תשפ״ד]
(א)
הוראות פרק זה לא יחולו על ספורטאים מחוץ לארץ, שאינם רשומים בהתאחדות או באיגוד, הבאים לישראל להשתתף בתחרויות ספורט; (החל מיום 2.7.2026): בסעיף קטן זה, ”ספורטאי“ – מי שמשתתף בפעילות ספורט.
(ב)
הוראות סעיפים 2, 3 ו־8 לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
(החל מיום 2.7.2026): הוראות סעיפים 2 ו־8 לא יחולו על מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
(ג)
(החל מיום 2.7.2026): הוראות סעיף 4יב לא יחולו על ביצוע פעולות כאמור באותו סעיף בידי משרד החינוך או מוסד חינוך או מי מטעמם, ובלבד שהפעולות נערכות בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
שמירת דינים [תיקון: תשע״א]
פרק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
[תיקון: תשע״א]
פרק ג׳: המועצה הלאומית לספורט
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: הקמת המועצה ופעילותה
הקמת המועצה הלאומית לספורט והרכבה [תיקון: תשע״א, תשע״ח]
(א)
מוקמת בזה המועצה הלאומית לספורט.
(ב)
במועצה יהיו 20 חברים שימנו השרים והם:
(1)
שלושה עובדי משרד התרבות והספורט;
(2)
שני עובדי משרד האוצר;
(3)
עובד משרד המשפטים;
(4)
שלושה נציגי הוועד האולימפי בישראל;
(5)
(נמחקה);
(6)
נציג מבין עובדי הרשויות המקומיות שהוא מנהל מחלקת ספורט ברשות המקומית או נבחר ציבור בעל זיקה משמעותית לספורט שימונה בהמלצת מרכז השלטון המקומי;
(7)
נציג המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל;
(8)
נציג איל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי;
(9)
נציג ההתאחדות הישראלית לספורט נכים;
(10)
נציג איגוד הכדורסל בישראל;
(11)
נציג ההתאחדות לכדורגל בישראל;
(12)
שני נציגי ציבור בעלי רקע בתחום הספורט, שאחד מהם הוא מתחום הספורט למקומות עבודה;
(13)
נציג ציבור בעל רקע בתחום החברתי–כלכלי;
(14)
נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על יד נציגים אחרים במועצה;
(15)
נציג של התאחדות או איגוד, שאינם מיוצגים על ידי נציגים אחרים במועצה, שייבחר על ידי הוועד האולימפי בישראל, הוועד הפאראלימפי הישראלי ואיל״ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא־אולימפי; בהיעדר הסכמה בין הגופים האמורים, ימליץ כל אחד מהם על נציג, והשרים יקבעו את זהות הנציג שימונה לפי פסקה זו.
(ג)
במינוי לפי פסקאות (1), (2), (4) ו־(12) שבסעיף קטן (ב), תמונה לפחות אישה אחת לפי הוראות כל פסקה כאמור.
(ג1)
במינוי לפי פסקאות (4) עד (15) שבסעיף קטן (ב), לא ימונה מי שעוסק בתחום ההימורים וההגרלות.
(ג2)
בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, ובכלל זה ימונו למועצה שני נציגים מקרב אוכלוסיה זו, אחד מקרב נציגי הממשלה, והאחר – מקרב יתר הגופים המיוצגים במועצה.
(ד)
לפחות אחד מבין חברי המועצה יהיה נציג מענפי הספורט האישי.
(ה)
(בוטל).
סייגים למינוי ולכהונה כחבר המועצה [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה מי שמכהן כנושא משרה ביותר מגוף אחד מהגופים המנויים בסעיף 17א(ב)(4) עד (11) (בפרק זה – חברות כפולה).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חברות בוועד האולימפי בישראל כנציג איגוד או התאחדות לא תיחשב כחברות כפולה.
(ג)
בפרק זה –
”התאחדות“ – לרבות התאחדות שקיבלה הכרה לפי סעיף 4 לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999, וכל עובד הכפוף לו במישרין.
מינוי יושב ראש המועצה וסגנו [תיקון: תשע״א]
השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה שהם נציגי ציבור, וכן סגן יושב ראש למועצה מבין חברי המועצה.
תקופת כהונה [תיקון: תשע״א]
חבר המועצה יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים.
הפסקת כהונה [תיקון: תשע״א, תשע״א־2]
(א)
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשרים;
(2)
הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה;
(3)
חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה;
(4)
היה למי שמתקיימת בו חברות כפולה.
(ב)
השרים, לאחר שנתנו לחבר המועצה הזדמנות לטעון את טענותיו, רשאים להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
(1)
הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או משש ישיבות בתוך שנה;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(3)
התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות חבר המועצה או כי אינו ממלא כראוי את תפקידו.
(ג)
התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו לפי סעיפים 17א ו־17ב.
סדרי עבודת המועצה [תיקון: תשע״א]
המועצה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.
מניין חוקי [תיקון: תשע״א, תשע״ח]
מניין חוקי לקיום ישיבות המועצה הוא רוב חברי המועצה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש; החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של היושב ראש.
תוקף פעולות [תיקון: תשע״א]
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
ועדות המועצה [תיקון: תשע״א, תשפ״ב]
(א)
המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולקבוע את תחומי פעולתן ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
(ב)
(1)
המועצה תמנה ועדה למניעת אלימות בספורט (בסעיף קטן זה – הוועדה), שבין חבריה יהיו נציג ההתאחדות לכדורגל, נציג איגוד הכדורסל ונציג אוהדי ספורט, ולפחות שלושים אחוזים מבין חבריה יהיו נשים; המועצה רשאית למנות לוועדה חברים שאינם חברי המועצה, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית מחברי הוועדה; לעניין חברי ועדה כאמור שאינם חברי המועצה יחולו הוראות סעיפים 17א(ג1), 17ד ו־17ה, בשינויים המחויבים.
(2)
הוועדה תפעל לגיבוש תוכנית לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט, ובכלל זה קידום של שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה וגופים אחרים הפועלים בתחום הספורט, ריכוז ואיסוף של מידע ונתונים, פעולות הסברה וחינוך וכל פעולה אחרת לפי קביעת המועצה; הוועדה תדווח למועצה על פעילותה אחת לשנה; עיקרי הדיווח יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט.
(3)
הוועדה תתכנס לפחות אחת לרבעון, ובלבד שאחת מישיבותיה תתקיים לפני תחילת עונת ספורט, ובה יוצגו התוכנית כאמור בפסקה (2) והיעדים לאותה עונת ספורט.
[תיקון: תשע״א, תשע״ח]
סימן ב׳: תפקידי המועצה
תפקידי המועצה [תיקון: תשע״א, תשע״ד־2, תשע״ז־2, תשע״ח]
תפקידי המועצה –
(1)
לייעץ לשר בעניין קביעת מדיניות כוללת וארוכת טווח בתחום הספורט לשם קידומם ופיתוחם של הפעילות הגופנית והספורט בישראל;
(2)
לייעץ לשר בעניין קביעת סדרי העדיפויות להשקעת משאבים בתחום הספורט, לרבות באיתור ובטיפוח של ספורטאים;
(3)
לייעץ לשר בעניין קביעת אמות המידה לתמיכה בתחום הספורט;
(4)
לייעץ לשרים בעניין קביעת תכנית המיתקנים הלאומית כאמור בסעיף 17יד;
(5)
(נמחקה);
(6)
לגבש המלצות בנושאים בתחום הספורט שהשר או שר האוצר, ביקשו שתדון בהם, וההמלצות יובאו לעיון השרים.
[תיקון: תשע״א, תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א, תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט]
(פקע).
תכנית המיתקנים הלאומית [תיקון: תשע״א, תשע״ח]
(א)
השרים, לאחר התייעצות עם השרים הממונים על משרדי הממשלה המקצים משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט ובהתייעצות עם המועצה, יקבעו את תכנית המיתקנים הלאומית, ויפרסמו אותה ברשומות.
(ב)
תכנית המיתקנים הלאומית תכלול, בין השאר:
(1)
תכנית כוללת וארוכת טווח להקמת מיתקני ספורט חדשים;
(2)
סדרי עדיפויות להקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט; בסעיף זה, ”הקצאת משאבים“ – לרבות באמצעות תמיכה, השתתפות בתקציב והקמה ושדרוג של מיתקני ספורט;
(3)
כללים לתקינות ולבטיחות של מיתקני ספורט, אשר יהיו הוראות התקנונים הרשמיים הנוהגים בגופים הבין־לאומיים המוכרים בענף מענפי הספורט, והוראות הכללים שעליהם החליטו התאחדות או איגוד לפי התקנונים האמורים, בשינויים ובתנאים שאישרו השרים (בחוק זה – כללי תקינות ובטיחות);
(4)
סכומי הכספים שייועדו להקצאה בעבור הקמתם או שדרוגם של תשתיות ספורט או מיתקני ספורט (בפסקה זו – תשתיות או מיתקנים), ולעניין זה רשאים להביא בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
(א)
סוגיהם ומספרם של התשתיות או המיתקנים;
(ב)
מיקומם של התשתיות או המיתקנים, בשים לב לפריסה גאוגרפית, לצורכי הפיתוח של הספורט בישראל או למצב הכלכלי של היישוב שבו הם נמצאים בהתאם למדד החברתי–כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או מדד אחר שייראה לשרים הולם;
(ג)
סוגי הגופים שיהיו זכאים להקצאת כספים לשם הקמתם או שדרוגם של תשתיות או מיתקנים (בפסקה זו – הגופים הזכאים);
(ד)
לוחות הזמנים לביצוע ההקמה או השדרוג של התשתיות או המיתקנים, שבהם יידרשו לעמוד הגופים הזכאים;
(ה)
סכום המימון המשלים שיידרש מהגופים הנתמכים, והוראות לעניין המרת הזכאות של הגופים הזכאים לתשתית או למיתקן אחרים.
(ג)
השרים יבחנו את תכנית המיתקנים הלאומית מפעם לפעם, ולפחות אחת לחמש שנים.
(ד)
תכנית המיתקנים הלאומית תחייב את המפורטים להלן:
(1)
משרד התרבות והספורט ומשרדי הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט;
(2)
(נמחקה);
(3)
מפעל הפיס – לעניין הקצבה מיוחדת.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), השרים רשאים, מנימוקים שיפורטו ולאחר התייעצות עם המועצה, לאשר לגופים המפורטים בסעיף קטן (ד)(1) ו־(3) להשתמש בתקציבם כדי להקים או לשדרג מיתקני ספורט שלא לפי תכנית המיתקנים הלאומית, ובלבד שיעמדו בכללי התקינות והבטיחות.
(ו)
מפעל הפיס ידווח לשרים ולמועצה, עד לתחילת חודש ניסן בכל שנה, על תכנית העבודה שלו לאותה שנה לעניין הקצאת משאבים להקמה ולשדרוג של מיתקני ספורט שלא מכספי ההקצבה המיוחדת.
(ז)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תכנון, בנייה, רישוי, תקינות ובטיחות של מיתקני ספורט.
(ח)
לעניין סעיף זה, ”מיתקן ספורט“ – למעט מגרש, בור קפיצה ומסלול ריצה, הנבנה מתקציב משרד החינוך, בשטחו של מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳: תקציב, גמול והחזר הוצאות
תקציב המועצה [תיקון: תשע״א]
תקציב המועצה השנתי ייקבע בתכנית נפרדת, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – מינהל ספורט, בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, ”תכנית“, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.
גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשע״א]
(א)
חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או נציג של גוף שאותו הוא מייצג במועצה, זכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
(ב)
חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.
(ג)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
(ד)
בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.
[תיקון: תשע״א]
פרק ד׳: ביצוע ותקנות
ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
תקנות כאמור יותקנו לאחר התייעצות עם ארגוני הספורט, אם לא נקבע בחוק זה כי הן טעונות הסכמה של אחר או התייעצות עמו.
(ג)
תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות כאמור בסעיף קטן (א), יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(החל מיום 2.7.2026): תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ד)
(החל מיום 2.7.2026): השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד בקשה לקבלת הכרה במוסד להכשרה, בעד בקשה לחידוש הכרה כאמור ובעד בחינה עיונית או מעשית, ויכול שיקבע אגרה שונה לפי סוגי פעילות ספורט מוסדרים; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.
[תיקון: תשפ״ד]
תוספת ראשונה
(סעיף 4י)
הצהרת בריאות למועמדים לקורס להכשרת מדריכים או מאמנים
(החל מיום 2.7.2026):
(הטופס הושמט).
[תיקון: תשפ״ד]
תוספת שנייה
(סעיף 14יח)
סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי
(החל מיום 2.7.2026):
1.
הגדרות
”אישור“ – כל אחד מאלה:
(1)
אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
(2)
אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005;
”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”רואה חשבון מבקר“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999.
2.
הפחתת סכומי העיצום הכספי
הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
(1)
המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה – 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה – 20%;
(2)
המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 40%;
(3)
המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 30%.
3.
הפחתה בשל נסיבות אישיות
ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 30%.
4.
הפחתה בשל כמה נסיבות
5.
הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
(א)
מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל־5% ממחזור העסקאות שלו.
(ב)
(ג)
מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.
נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ח (18 ביולי 1988).
- חיים הרצוג
נשיא המדינה - יצחק שמיר
ראש הממשלה - יצחק נבון
שר החינוך והתרבות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.