חבל נחלתו ז נד
סימן נד
אחריות מתווך
שאלה
אדם בנה ע"י מתווך הוספה לביתו. המתווך הביא בנאי ועשה את ההוספה הרצויה. הבנאי השאיר פסולת בשטח הבניה, על מי לסלק את הפסולת?
תשובה
א. בפשטות החיוב על הבנאי. הוא בנה והשאיר פסולת כתוצאה מעבודתו ועליו לנקות אחר עבודתו, וכל עוד לא הותנה אחרת, השאריות שייכות לו ואינו יכול להטיל את הוצאות סילוקן על בעל הבית. ובין אם השאריות הן מהריסה מכוונת של הבנאי לשם בניה מחדש, ובין אם אלו שאריות מחומרים שהוא הביא ולא נצרך להם – על הבנאי לסלקם. ורק אם הותנה אחרת הוא יכול להניחם במקומם ולהטיל את הסילוק על מי שהותנה כן עולה מהגמ' בב"ק ריש פרק שלישי (המניח), וכך דברי הרמב"ם (הל' נזקי ממון פי"ג ה"ה): "המניח את הכד ברשות הרבים והלך המהלך ונתקל בה ושברה פטור לפי שאין דרך בני אדם להתבונן בדרך כשהן מהלכין, ואם הוזק בה הרי בעל הכד חייב בנזקיו ואפילו הפקיר הכד, שכל המפקיר נזקיו שאין לו רשות לעשותן מתחלה חייב כאילו לא הפקירן".
ב. השאלה מתמקדת למצב שהבנאי לא סילק את שאריותיו ונעלם מהשטח (עם התשלום על עבודתו), ואז עולות שתי אפשרויות לחיוב סילוק הפסולת: א) בעל הבית אשר בחצרו או בביתו הושארה הפסולת, או ב) המתווך, שהרי בעל הבית מכיר רק את המתווך, שנטל על עצמו את אחריות הבניה ואף קיבל את התשלום עבורה, ואינו מכיר כלל את הבנאי.
ג. על פניו נראה שהאחריות על המתווך, הרי הוא המעסיק של הבנאי ובעל הבית פנה אליו כדי לעשות את העבודה ויפנה אליו אם יש לו תלונות ותוצאות העבודה אינם כפי שסוכם. ואין זה דומה לנאמר בתחילת פרק השוכר את האומנין שהטעו זא"ז וכד'. שם המדובר שהוא נשכר רק לצורך הבאת פועלים ומכאן ואילך הם נשכרים אצל בעל הבית. והתרעומת היא על אונאה בגובה התשלום שאמר להם השליח המטעה, לעומת מה שנותן להם בעל הבית.
אבל בשאלה שלפנינו המתווך אינו רק על מנת להביא קבלן בנין ולסכם עמו תשלומים, אלא המתווך הוא זה שבעל הבית שכרו, והבנאי הוא קבלן שנשכר על ידי המתווך. ולכן נראה שכמו שכל סדורי הבניה, התשלומים, תכנית הבניה, וחומרי הבניה סוכמו בין בעל הבית והמתווך, ה"ה סילוק הפסולת מהאתר מוטלת על המתווך, ירצה – יטיל זאת ויסכם זאת עם הבנאי, ירצה – יביא פועל אחר לסלק את הפסולת. אבל את בעל הבית אין זה מעניין, לו יש כתובת – המתווך. ולכן אם המדובר במתווך כזה שהוא עצמו נשכר אצל בעל הבית, והוא שוכר את הבנאי, במידה והבנאי לא סילק את הפסולת הוא חייב כלפי בעל הבית ששכרו לסלקה.
ד. הבעיה מסתבכת במידה ולא סוכמו הפרטים בבירור בין בעל הבית והמתווך, והמתווך מצייר את ההתקשרות ביניהם כאחריות להבאת בנאי ותו לא, ולעתים אינו משתכר מכך אלא 'עושה טובה' לבעלי בתים הנצרכים לעבודות קטנות, ומביא להם בנאי, ואילו בעל הבית שסיכם בכלליות עם המתווך והבנאי נראה כמעסיק של שניהם וכש"כ עם מצטרפת 'עשיית טובה' בין המתווך והבעל הבית.
נראה על כן מן הראוי שלפני כניסה לבניה וכד' יסוכמו הדברים היטב בין הצדדים מי השוכר, ומי השכיר, מה מוטל על כל צד לעשות בעיסקה, ולמי כל אחד צריך לתת דין וחשבון.
ביחסי מתווך – בעל הבית כפי הדרך האחרונה, נראה שאין בעל הבית יכול לכוף את המתווך לאסוף את שאריות הבניה של הבנאי, והמוציא מחבירו עליו הראיה. ולכן בפועַל בעל הבית שהשאריות נותרו בחצרו יאלץ לסלק את הפסולת.