לדלג לתוכן

הקוראן המבורך סורה 60 (תרגום דאר אלסלאם)

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

סורה 60: אל-מומתחנה (העומדת למבחן)

[עריכה]

בשם אללה הרחמן הרחום

1 הוי אלה אשר האמינו! אל יהיו אויבי ואויבכם בעיניכם אנשי ברית. המגלים חיבה כלפיהם לאחר שהם כפרו בצדק שקיבלתם? הם גירשו אתכם ואת שליח אללה רק משום שהאמנתם באללה, ריבונכם. אם עזבתם את בתיכם למעני ומתוך הרצון להשיג את הרצון הטוב שלי, איך תציעו להם ידידות בסתר? אני יודע את (כל) מה שהסתרתם ואת (כל) מה שחשפתם. ואלה שיעשו את זה מכם, הלכו לאיבוד וסטו מדרך הישר.

2 אם הם ישלטו בכם, הם ינהגו בכם כמו באויבים וישלחו גם את ידיהם וגם את לשונותיהם לחרוש מזימות, וירצו שתכפרו!

3 גם קרוביכם וגם ילדיכם לא יועילו לכם ביום תחיית המתים. הוא ישפוט בינכם, ואללה אכן רואה הכול.

4 כבר ניתנה לכם דוגמה למופת, אברהם ואלה אשר עמו (באמונה), כאשר אמרו לבני עמם: “אנחנו כופרים בכם ובכל מה שאתם עובדים חוץ מאללה! אנחנו כופרים בכם! שנאה ועוינות תשרור בינינו, עד שתאמינו באללה האחד והיחיד!” (יוצא דופן) הוא אברהם אשר אמר לאביו: “אני אבקש מאללה שיסלח לך, אך אין בכוחי להבטיח לך דבר בפני אללה”. הם התפללו ”ריבוננו! עליך סמכנו ואליך שבנו מחטאינו, ואליך השיבה (של כולם).

5 ריבוננו! אל תיתן לאלה שכפרו לרדוף אותנו, וסלח לנו ריבוננו. אכן אתה העזוז החכם

6 אכן, הם כבר היו עבורכם דוגמה טובה, דוגמה טובה לאלה אשר מקווים לאללה וליום האחרון. כל המפנה את גבו, ילמד על בשרו שאללה הוא העשיר מכל וראוי לכל השבחים.

7 יתכן שאללה ייצור ידידות בינכם לבין אויביכם, מפני שאללה הוא כל-יכול ואללה סלחן ורחמן.

8 הוא אינו אוסר עליכם להתנהג בהגינות ובצדק עם אלה שלא נלחמו בכם בגלל דתכם ולא גירשו אתכם מבתיכם. אללה אוהב את הנוהגים בצדק.

9 אללה רק אוסר עליכם להתיידד עם אלה שנלחמו בכם בגלל דתכם וגירשו אתכם מבתיכם או עזרו להוציאכם מבתיכם, אלה מקרבכם אשר מתיידדים איתם, בצדק יהפכו למקפחים.

10 הוי אלה אשר האמינו! כאשר המאמינות מגיעות אליכם כמהגרות, העמידו אותן למבחן. אללה מכיר היסב את אמונתן. ואם תגלו שהן מאמינות, אל תשיבו אותן אל הכופרים. הן כבר אינן מורשות לכופרים, והכופרים אינם מורשים להן. החזירו לבעליהן את כל מה שהם שילמו להן (כמוהר). לא תהיו חוטאים אם תישאו את הנשים הללו לאחר שתשלמו את המגיע להן(המוהר). אל תמשיכו את קשר נישואיכם עם הכופרות. בקשו שישיבו את המוהר ששילמתם להן, כמו שהם זכאים לדרוש את המוהר ששילמו לנשותיהם המאמינות, שעזבו אותם. זה שיפוט אללה. אללה ישפוט בינכם, כי אללה יודע הכול והחכם.

11 אם אישה מנשותיכם תערוק ותלך אל הכופרים, וניהלתם קרב נגדם, שלמו (מן השלל) לכל מי שהאישה שלו ערקה אל הכופרים את מלוא הסכום שהם הוציאו(כמוהר). ויראו את אללה אשר אתם בו מאמינים!

12 הוי, אתה הנביא! כאשר המאמינות יבואו אליך להישבע אמונים, כי לא תעבודנה דבר מלבד אללה, ולא תגנבנה, ולא תנאפנה, ולא תהרוגנה את ילדיהן, ולא תעשינה מעשה נתעב בין ידיהן ובין רגליהן, ולא תמרודנה במה שאתה אומר להן שנכון ומקובל לעשות...קבל את שבועתן והתפלל לאללה שיסלח להן על חטאיהן, כי אללה הוא הסלחן והרחמן.

13 הוי אלה אשר האמינו! אל תתחברו עם אלה אשר עוררו את זעמו של אללה, הם כבר איבדו תקווה מהעולם הבא, כפי שהכופרים איבדו את התקווה מהשוכנים באדמה (המתים).