העמק דבר על דברים יא כו
| העמק דבר על דברים • פרק י"א • פסוק כ"ו |
• כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
ראה אנכי וגו' — פרשה זו יש לה שני משמעות בדברי רז"ל, ושני הפירושים מוכחים בפשט הכתוב. בסוטה פרק ז איתא: ברכה וקללה, ברכה אחת קודם לקללה, ואין כל הברכות קודמות לקללות. מבואר דמפרשי בברכות וקללות שבהר גרזים ובהר עיבל. והכי מוכח, מדסמיך פרשה דהר גריזים והר עיבל, וקאמרה תורה: "ונתתה את הברכה על הר גרזים" וגו' (דברים יא כט), הרי דבזה מיירי קרא. ופירוש אנכי נותן לפניכם, היינו שתאמרו בפיכם.
אבל במדרש (דברים רבה ד ג) איתא: משעה שאמר הקב"ה, ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, שוב "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג לח), אלא המצוות עושות שלהן והעבירות עושות שלהן. הרי דמפרשי אנכי נותן לפניכם שתלוי במעשיכם, וכלשון הכתוב בפרשת נצבים: "ראה אנכי נותן היום את החיים" וגו' (דברים ל טו) עיין שם. וגם זה הפירוש מוכרח, מדכתיב: "והקללה אם לא תשמעו" וגו' "ללכת" וגו', והרי בהר עיבל נתפרש כמה דברים, ואמאי פירש כאן זה הפרט של עבודה זרה? אלא ודאי כפירוש המדרש דקאי לדורות, ויבואר עוד לפנינו. והיינו דקרי לזה הספר "משנה תורה", שיש כמה פרשיות מכאן ואילך שאי אפשר לפרש לפי פשוטו אם לא בשני אופנים: