דרך החיים (הגאון מליסא)/כג
דברים האסורים קודם התפלה.
[עריכה]א כיון שעלה ע"ה אסור לו לאדם להקדים לפתח חבירו או לבית הכנסת לילך ממקום הקבוע לו למקום חבירו ולומר לו צפרא דמרי טב ומכ"ש ליתן לו שצום או לכרוע אליו ואפי' הוא רבו או אביו אסור אך כשאינו הולך להקביל פניו רק כשהוצרך ללכת לאיזה עסק לראות דרך מקומו של חבירו (אבל לא להתעסק) ואגב זה הולך לפתחו מותר לומר לו צפרא דמרי טב אבל לומר לו שלום או לכרוע אליו אסור ונהגו קדמונינו לאסור לומר שלום אפי' פגעו בדרך אף שרגיל לומר לו שלום רק לומר לו צפרא דמרי טב בכדי שיתן לב שאסור להתעכב בדברים אחריה כלל עד שיתפלל אבל כריעה אסור מדינא (סי' פ"ט) וכל זה לפתוח לומר לחבירו שלום אבל כשחבירו שואל בשלומו מותר להשיב בכל ענין:
ב ואפילו התחיל מקצת ברכות אסור להקדים לפתחו לומר שלום או לילך בביהכ"נ ממקום למקום כמו שנתבאר לעי בסעיף א' עד שיתפלל הש"ע אבל פגעו בדרך אין לחוש כ"כ ומותר ליתן לו שלום כשהתחיל הברכות (שם):
ג אסור לאדם להתעסק בצרכיו או לילך לדרך משעלה ע"ה עד שיאמר מקצת ברכות וטוב להחמיר עד שיתפלל תפלת י"ח ואפי' אם יבוא למקום שיכול להתפלל עם הציבור בזמנו אעפ"כ אסור דהליכה בדרך הוי כעוסק בצרכיו (שם ועיין מ"א וט"ז) אך כל זה שלא בשעת הדחק אבל בשעת הדחק שאין השייר' ממתנת לו יכול לילך מקודם לדרך ויתפלל בדרך (מ"א):
ד כל מה שנתבאר לעיל היינו לאחר שעלה ע"ה אבל קודם שעלה ע"ה מותר אפי' להסתפר או ליכנס לבורסקי (כן נראה ממ"ש הכ"מ מדלא נקט קושיתו על מנחה גם על תפלת שחרית עי' פ"ו מתפלה ע"ש) ועיין לקמן סעיף ו' אצל אכילה ומשם יש ללמוד לשאר מלאכות:
ה ואם התחיל לעשות מלאכה ממלאכות קודם ע"ה א"צ להפסיק לא לק"ש ולא לתפלה אם עדיין יש לו שהות לקרות ק"ש ולהתפלל ואם התחיל לאחר שעלה השחר דהתחיל באיסור פוסק לק"ש אבל לא לברכות ולא לתפלה ואח"כ כשגומר המלאכה קורא ק"ש עם הברכות ומתפלל ודוקא שעדיין יש לו שהות אבל אם רואה שהזמן עובר צריך להפסיק (עי"ש וס"ס ע' במג"א) [ולענין אכילה יתבאר לקמן אי"ה] וכ"מ שאינו פוסק אפי' יעבור זמן תפלה בציבור אינו פוסק (פסקי תוס' הביאו א"ר סי' רל"ב):
ו אסור לאכול ולשתות אחר שעלה ע"ה ומים מותר (וטהעע וקאפפע מותר בלא צוקר וחלב) [אחרונים] בין בחול בין בשבת ואם התחיל לאכול אפי' קודם ע"ה צריך להפסיק כשיגיע זמן ק"ש ותפלה כיון דאסמכוהו אקרא חמירא (שם) אמנם לאכול יותר מכביצה דהוי דרך קבע (וע' ס"ס רל"ב) או לשתות אסור אפילו חצי שעה קודם ע"ה (עיין ס"ס תרנ"ב דאסור בלולב חצי שעה קודם וממילא לענין קריאת שמע דאורייתא) [ונ"ל אכילה ושתיה רגילות היא בין ביום ובין בלילה ולא שייך טעם הרמב"ם והמחבר שכתבו על בורסקי ותספורת שמותר קודם ע"ה דהוא דבר דלא שכיח ע"ש] ולענין התחיל אחר חצי שעה דינו כהתחיל באיסור המבואר לעיל סעיף ה' ע"ש:
ז ואפי' ללמוד אסור כשיגיע זמן תפלה ודוקא מי שרגיל להתפלל בביתו ביחידות ואינו רגיל לילך לבהכ"נ (עיין לקמן בדינים שצריך להשתדל לילך לבהכ"נ) דילמא מיטרד בגירסא ויעבור זמן ק"ש ותפלה ואם רגילין הציבור לבוא אליו מותר דודאי יזכירוהו וכן מי שרגיל לילך לביהכ"נ ואם הוא מלמד לאחרים אפי' אינו רגיל לילך לביהכ"נ מותר דאם לא ילמוד עמהם עכשיו יתבטלו ולא ילמדו כלל (שם):
ח אם התחיל ללמוד אפי' התחיל באיסור (אם מתפלל ביחידות) א"צ להפסיק לתפלה אם לא יעבור ועדיין יש לו שהות (סי' ק"ו ה"א ופ"מ):
ט חצי שעה קודם ע"ה מותר אפי' להתחיל ללמוד (עיין חק יעקב סי' תל"א) אף שהוא דבר המצוי ול"ד למלאכה מ"מ מותר מטעם המבואר בחק יעקב וכשהתחיל שוב אינו פוסק אם לא שירא שיעבור הזמן (עיין ס"ס ע'):
י אם אמר לחבירו שאינו לומד שאם יטרד בגירסא יזכירנו מותר ללמוד (ע' ס"ס תל"א ובבאר היטב שם):