ברכות ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תלמוד בבלי

<< · ברכות · ג ב · >>

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

גמרא[עריכה]

בחדתי ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי. מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין בתרי וכשרי. מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת בחורבה חדתי ובתרי וכשרי אי בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן חיישינן ואי בעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא:

תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלוש מאי טעמא דרבי נתן דכתיב (שופטים ז יט): "ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה" תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות ורבי נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב מאי טעמיה דרבי אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר (תהלים קיט סב): "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתוב אחד אומר (שם) קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלוש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו:

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אאין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכל שכן מילי דעלמא:

ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב (תהלים קיט קמז): "קדמתי בנשף ואשועה" וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב (משלי ז ט): "בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה" אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות.

ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב (שמואל א ל יז): "ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם" מאי לאו מצפרא ועד ליליא לא מאורתא ועד אורתא אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב אלא אמר רבא תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא.

ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב (שמות יא ד): "כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים" מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד וכיוון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיוון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים אמר רב יוסף מאי קרא (דכתיב) (דברי הימים א כז לד): "ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב" אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז כג): "ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל [איש] בדבר האלהים"


רש"י[עריכה]

בחדתי – שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה ועודנה בחזקתה:

חשד נמי ליכא – דתנן (משנה קידושין ד יב) אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים:

בתרי ופריצי – דאמרינן התם לא שנו אלא בכשרים:

במקומן חיישינן – במקום שהם מצויין תדיר חיישינן אפילו בתרי:

בדברא – בשדה:

קדמו עיני אשמורות – אלמא חצות לילה שהיה דוד עומד שתי משמרות יש בהם:

ורבי נתן – אמר לך האי קדמו עיני אשמורות דקאמר דוד קדמו לשאר מלכים קאמר שדרכן לעמוד בשלוש שעות ביום בתחילת שעה שלישית:

שית דליליא – חצות לילה הוי שש שעות:

ותרתי דיממא – ששאר מלכים ישֵנים הוו להו תרתי משמרות של שמונה שעות:

אלא לדבר הלכה – אסור לספר לפניו שהכל חייבין לספר בהן והמת דומם והוה ליה לועג לרש חרף עושהו (משלי יז):

אבל מילי דעלמא – שאין גנאי למחריש בהן לית לן בה:

מאורתא – מתחילת הלילה:

בנשף בערב יום – בהעריב היום קרוי נשף:

הכי קאמר – קרא דחצות לילה:

מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה – שקודם לכן הייתי עומד:

מתנמנם כסוס – עוסק בתורה כשהוא מתנמנם כסוס הזה שאינו נרדם לעולם אלא מתנמנם ונעור תמיד:

בשירות ותשבחות – והכי מפרש בההוא קרא להודות לך וגו':

למחרתם – ליום מחרת של חנייתם שם:

הכי גרסינן אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב אלא אמר רב אשי תרי נשפי הוו:

נשף יממא – קפץ ועלה כמו לנשוף מדוכתיה (מגילה ג א) כמו האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה (חולין מב ב):

ואתא איהו ואמר כחצות – לפי שלא היה יודע לכוון השעה ולהעמיד דבריו בשעת המאורע:

כינור היה תלוי למעלה ממיטתו – ונקביו לצד צפון כיון שהגיע חצות הלילה רוח צפונית מנשבת בו דאמר מר (בבא בתרא כה א) ארבע רוחות מנשבות בכל יום ויום שש שעות ראשונות של יום מנשבת רוח מזרחית מהלוך החמה ושש אחרונות רוח דרומית ובתחילת הלילה רוח מערבית ובחצות הלילה רוח צפונית:

אין הבור מתמלא מחולייתו – העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך. אף כאן אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו:

יועצים באחיתופל – איזה הדרך ילכו והיאך יציבו מצב ומשחית וטכסיסי מארב מלחמה:

ונמלכין בסנהדרין – נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם:

ושואלין באורים ותומים – אם יצליחו:

הכי גרסינן מאי קרא ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ:


תוספות[עריכה]

במקומן חיישינן - פי' שידוע שרגילין שם המזיקין. וההיא דלעיל דבתרי ופריצי ליכא משום מזיקין איירי בסתם שאין רגילין.

אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת - ופסק רב אלפס משום רב האי דווקא דברי תורה אבל דברים דעלמא לית לן בה. ודווקא בארבע אמות שלו.

רוח צפונית מנשבת - פי' לבדה דהא אמרינן בפרק לא יחפור (בבא בתרא כה א) שהיא מנשבת עם על אחד ואחד.

ואתא איהו ואמר כחצות - ואם תאמר מכל מקום לימא בחצות כמו שאמרו לו מן השמיים דהא אמת אמרו לו. וי"ל שלא רצה לומר להם דבר שלא היה יכול להראות ולהוכיח אם ישאלו לו.

ואין הבור מתמלא מחוליתו - פירש רש"י אם יחפור ויחזיר בו עפרו לא יהא מלא. ותימא דאין הנדון דומה לראיה שהרי לא היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים. אם היה מצווה ליטול מן העניים ולחזור וליתן להם אז היה דומה למשל. ומפרש רבינו תם מחוליתו מנביעתו כלומר אין הבור מתמלא מן המים הנובעים בו. ובתוספתא יש אין הבור מתמלא מחוליתו אלא אם כן מושכים לו מים מצד אחר. ור"י פירש שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר לא תמלא. שמה שנותן כאן חסר כאן. כמו כן מה שנוטל מן העשירים יחסר מן העשירים :

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

י א מיי' פי"ג מהל' אבילות הלכה ט', סמ"ג עשין דרבנן ב', טור ושו"ע יו"ד סי' שד"מ סעיף ט"ז:


גליון הש"ס[עריכה]

גמ' בתרי חשד נמי ליכא- עיין ש"ך יו"ד סי' קמ"א ס"ק כ"ז.

שם וכה"א ועצת אחיתופל היא וכו'- עיין תשובת רשב"א סי' מ"ח.

תוס' ד"ה אין אומרין כו' ודווקא בד' אמות שלו - עי' תוס' ב"ק (ט"ז:) ד"ה שהושיבו שמשם ראיה לזה.


הגהות הרש"ש[עריכה]

גמ' ורבי מאי תיכונה תיכונה שבתיכונות - כ"ה גי' הילקוט בשופטים והגירסה שבגמרות שלפנינו אינה מובנת. ועמ"ש בס"ד בק"א להט"א במגילה פ"ג על הא דואמצעי דולג.

רש"י ד"ה בחדתי : שנפלה מחדש כו' - יותר הנל"פ שנבנה מחדש ועדיין לא נתיישבה בב"א. שזה נקרא גם כן חורבה כמו שאמרו במגילה (ג:) כרך שחרב כו' מעשרה בטלנין או שעדיין לא נגמר הבניין עד תכליתו.

[גמ' ור"נ ס"ל כר' יהושע כו' - הרש"א בח"א כתב דהמ"ל דמאשמורה השנייה עד חצות היה עוסק בתורה כו' עי"ש. ותימה שלא הביא שרש"י לא פירש כן באמת בתהילים].

[שם מעולם לא עבר עליי חצות לילה בשינה - נראה דר"ל שזה לא אירע לעולם שאהיה ישן בחצות ולפעמים הייתי מקדים עוד מהנשף]

ראשונים נוספים

 

רב ניסים גאון

 

חידושי הרשב"א

 

חידושי הריטב"א

 

מאירי

 

שיטה מקובצת

קישורים חיצוניים