ביאור:שמואל א ח ו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מדוע שמואל חשב שבני-ישראל מאסו אותו?
[עריכה]בימינו זה די מקובל להחליף מנהיגים - כל 4 שנים יש בחירות, כך שמותר למנות בכל פעם מנהיג חדש.
אך בעולם התנ"ך, מנהיגים נבחרו לכל החיים, וכאשר הציבור רצה להחליף מנהיג או לפגוע בסמכויותיו של מנהיג, הדבר נחשב לפגיעה בכבודו.
כך עשו בני ישראל לשמואל הנביא:
שמואל א ח א-ז: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל, וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל... וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו... וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו 'הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, עַתָּה, שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם'. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרו 'תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ'; וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל 'שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם".
ה' מנסה לעודד את שמואל, ואומר לו "כי לא אותך מאסו". מכאן, ששמואל חשב, שבני ישראל מאסו אותו, והדבר היה רע בעיניו.
מדוע חשב שמואל כך?
- אם משום שאמרו לו "הנה אתה זקנת" - הרי הם בסה"כ ציינו עובדה המפורשת בכתוב "ויהי כי זקן שמואל", וגם שמואל עצמו היה מודע לכך ולכן שם את בניו שופטים לישראל!
- אם משום שאמרו לו "ובניך לא הלכו בדרכיך" - גם זו עובדה המפורשת בכתוב "ולא הלכו בניו בדרכיו", וציון עובדה זו אינו מראה על מאיסה בשמואל, להיפך - זה מראה שבני ישראל מכבדים את שמואל, ורואים בו דוגמה ומופת לניהול ציבורי נכון!
אולי הוא חשב כך, משום שבני ישראל אמרו לו "עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים": בני ישראל ביקשו מלך "עתה", עכשיו ומייד; הם לא רצו לחכות למותו של שמואל. המלך יהיה במעמד גבוה יותר (לפחות פורמלית) מאשר שמואל; הוא יוכל לשפוט את בני ישראל ולעקוף את סמכות השיפוט של שמואל; שמואל יירד ממעמדו ולא יהיה עוד השופט העליון.
שמואל חשב, שהוא עדיין לא סיים את תפקידו; אמנם הוא זקן, אך יש לו עדיין מה לתרום לעם ישראל כשופט עליון, ואם בני ישראל רצו מלך, היה עליהם לבקש שימנה להם מלך שימלוך לאחר מותו, או לבקש שיפטר את בניו וימנה שופטים אחרים מתחתיו, אך יישאר הוא השופט העליון. כך אפשר, אולי, להסביר גם את הפסוק הקודם: "וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ 'תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ'": המילה "כאשר" מציינת לרוב תיאור זמן; שמואל לא התנגד לבקשת המלך, אלא לעיתוי שלה.
מסקנה לימינו היא, שכאשר יש לנו מנהיג טוב, שתרם רבות למדינה, גם אם עכשיו הוא כבר זקן ולא מתפקד בדיוק באותה רמה כמו פעם, כל עוד הוא נוהג כשורה ואינו פושע, עדיין צריך לכבד אותו. אפשר לבקש ממנו שימנה לו עוזרים, אבל לא להוריד אותו מתפקידו או למנות מישהו מעליו: "מעלין משררה לשררה שהיא גדולה ממנה, ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה שמעלין בקודש, ולא מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל; אלא אם סרח" (רמב"ם, הלכות כלי המקדש ד כא; עיינו גם הלכות מלכים א ז) .
ראו גם: זקנה ביום דין - פרישה כפויה של נושאי משרות ציבוריות .
שמואל לא ראה לליבם של בני ישראל - כפי שאמר לו ה', בקשת המלך לא נבעה מכך שבני ישראל מאסו את שמואל אלא מכך שהם מאסו את ה' - ראו בפסוק הבא .
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]יש שפירשו, שהפגיעה בכבודו של שמואל היא אחת הבעיות בבקשתם של בני ישראל: "פגמו בזה בכבוד שמואל, שאם היו שואלים את המלך בעבור המלחמה לבד... לא היה בזה כל כך בוז וקלון לשמואל, אבל הם אמרו תנה לנו מלך לשפטנו, שמורה כי מצאו עוולתה במשפטיו עד שמבקשים שופט אחר טוב ממנו, ויעיזו בפניו לאמור כי רוצים להעבירו מהיות שופט ולבחור אחר תחתיו, וכדי בזיון וקצף לקדוש ה' אשר עשה משפט וצדקה לכל עמו... וזה מסכים עם דברי האומר "ששאלוהו בתרעומת", כי התרעמו בזה על הנהגת הנביא ומשפטיו עם ישראל" (מלבי"ם) .
רפאל שחורי כתב: "לענד אפשר להציע בנוסף, שבני ישראל רצו לשנות את הממסד אותו מיצג שמואל. שהרי, כפי שציינת, אכן שמואל זקן ואין כל יסוד לסברה שהוא חושב שיאריך ימים ושנים על כסאו וכן הטענה לגבי בניו באמת מוכיחה שבני ישראל אהבו אותו.
אבל, גם אין סברה לומר שהחשש של שמואל היה מפני מאיסה מידית של עם ישראל בו ורצון להדיחו מיד מכסאו, שכן כפי שציינת הם אהבו אותו ואף יש יותר מרמז לכך שרצו שבניו ילכו בדרכיו (אלא אם כן הטיעון כלפי בניו היה תרוץ, אך זה לא הגיוני לאור התגובה לנאום הפרדה של שמואל שקשה לומר שגם היא היתה מעושה).
לכן יש לענד מקום לומר שבני ישראל מאסו בממסד, ומכאן רצונם במלוכה.
הכונה בדבריו של ה', שעמי מאס אותו לא באה עקב הרצון לשנוי הממסד, שהרי יש בכך קיום של הנאמר בפרשת המלך בספר דברים, אלא עקב הרצון לשלטון שיהיה "ככל הגויים". אמנם, גם דבר זה יכול לומר רק בוחן כליות ולב שכן ניתן להסביר את המלים 'ככל הגוים' גם כרצון לצורת שלטון בדומה לשלטון שהיה נהוג אצל עמי האזור. אמנם, גם לכך תשובה והיא, שהבעיה היא ברצון להדמות לגוים, וזו המאיסה בה'.
המורם מהנל:
- בני ישראל רצו לשנות את הממסד ולא מאסו בשמואל.
- המאיסה בה' לא היתה בעצם הרצון למלך ואף לא לצורת שלטון כמו אצל הגוים, אלא בעצם הרצון של הדמות לגוים."
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מדוע שמואל חשב שבני-ישראל מאסו אותו?
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-24.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/meisa0