לדלג לתוכן

ביאור:עמל במשמעות שלילית

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"מנחמי עמל כלכם" (איוב, טז', 2).

יש לשים לב, כי המילה 'עמל' בשפה התנ"כית משמעה שלילית לרוב, על אף שניתן למצוא אותה גם במשמעות חיובית יחסית, כמו ב-"אדם לעמל יולד", שמסמן את הכרחיות העבודה. ניתן לראות בכך נספח של החטא הקדמון, שבו התחיל כל הרע האנושי. בכל אופן, זאת יאמר כנגד אלה שמקדשים את העמל בכלל ואת העמל התורה בפרט. נראה, כי הדרך הטובה ביותר באה בקלות יותר. או כפי שאומר ישוע בברית החדשה - מול העומסים משאות כבדים על כתפי תלמידיהם - למדו ממני, שעולי קל. כי מי שהולך בדרך הנכונה והמוארת - היא גם קלה עבורו. וכך גם יעקב, שעבד ללבן תקופה ממושכת, הכתוב אומר שהיו הם בעיניו "כימים אחדים", באהבתו את רחל. למד מכאן, כי אם יש אהבה - אין עמל. והפך זה הוא במצרים, שם עבדו בפרך והתענו. וניתן אף לדרוש ולומר - שעבדו בעבודה מופרכת מיסודה - בניית ערי מסכנות, או הפירמידות, קברים מפוארים, שאין בהם כל תועלת ממשית, כך שלא ראו ברכה בעמלם.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2716_0