אילת השחר (מלבי"ם)/כלל צ
מראה
ומצאנו כמה פעמים שתפסה התורה דבר אחד לדוגמא.
- כמו "תנור וכירים יותץ" (שמיני ס' קמ).
- וכן בעניני נגעים, כל מקום שתפס שם בהרת שאת וכדומה, היא לדוגמא (תזריע ס' נו, וסימן סט, וסימן קא, וסימן קמו).
- וכן שם בשר חי (תזריע ס' סט)[1]; שער שחור (תזריע ס' קכו).
- וכן חלבי השלמים (צו ס' יט).
- וכן במ"ש בפרשת שמיני תחילה מאמר פוסק סתם "אשר יבוא עליו מים יטמא", ואחר כך התנה תנאים "אשר ישתה בכל כלי", ידעינן שמ"ש אשר ישתה הוא לדוגמא (שמיני ס' קלו)
וכן באזהרות מצאנו שתפס דוגמא -- "לא תקלל חרש", והוא הדין לכל אדם. (קדושים ס' לד).
ולפעמים באר שבא דרך דוגמא כמו במ"ש "בהמתך לא תרביע כלאים" הוסיף "את חוקותי תשמרו" ללמד שלאו דווקא בהמה ולאו דווקא בהמה שלו (קדושים ס' מז). ועמ"ש עוד (אמור ס' קכט, בהר ס' ג).
ומצאנו שתפסה התורה אזהרה לדוגמא ללמד פירוש אזהרה שבא סתם במק"א. כמו מה שתפס בפרשת קדושים אזהרת חוץ לזמנו ה"ה חוץ למקומו, ובא לדוגמא לבאר מה שכתוב (פרשת צו) "לא יחשב" סתם דהיינו מחשבה הדומה לחוץ לזמנו שהיא מחשבת המקום כמ"ש בארך ובדברי דעת (צו ס' קכב)
- ^ אולי נפל כאן טעות סופר... - ויקיעורך