אור ישראל/מכתבים/יב

הנני בא למלאות דברי אשר נדברנו טרם נסיעתי, ולעורר ע"ד חיזוק בהמ"ד להרחיב תורה, אין על עפר משלה, אכן גם היראה ולימוד המוסר ראשיתה, כאשר האריכו רבותינו נוחי נפש זי"ע הלא בספריהם, ובאין מקום פסו שוחריה, לזאת בהיות ימינכם פשוטה, להחזיק בעץ החיים, אבלו וחיו לעולם, להרחיב מקום לתורה ולתעודה, תני נא יד, לתמוך אחותה הצעירה הנופלת, אשר מעפר תשח אמריה לאמר, סמכוני נא סמכוני במקום צר:

והיה האיש רך הלבב, אשר ינוע לבבו ויסור שמה להביא מנחה טהורה, לשפוך נפשו אל ד' ית"ש, בשבירת הלבב אשר לא יבזה, אז אשא ראש ואדע כי נשרש זרע לצדק, או אז יכנע לבבו להטיב מעט דרכיו וליישר מעלליו, הלא הצליח דרכי להוציא פרי יקר למענהו – שמעו נא לקולה וישמע אליכם ד', להצליחכם בכל אשר תפנו לטובה, ותרו נא ואל תעמדו על המקח, הקילו נא בהפרטים, כי דורשיו מועטים וחלשים, פן תדחקון וינזורו הלאה – אמצו ברכים כושלות, וחזק ידים רפות, ליראה את ד' ולהלוך בדרכיו לטוב כל הימים:

ידידכם המברכם לשנה טובה דו"ש בכבוד