קומי צאי

שני בתים מהשיר "קומי צאי", בגן ביאליק שבשכונת בית הכרם בירושלים

קוּמִי צְאִי הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק. התחבר בתרס"ה 1905.
כמו רוב שירי ביאליק, נכתב השיר בהגייה אשכנזית.

השיר הושר בלפחות 6 לחנים שונים. 3 מהם - מחבריהם אינם ידועים, מתוך 3 אלו אחד הוא תימני (ועובד כמה פעמים ע"י פאול בן חיים), ואחד הוא של יהודי מזרח אירופה. בן חיים חיבר לו לחן משלו ב-1940. מרק לברי חיבר לו לחן ב-1954. הלחן הידוע ביותר, חובר ב-1971 לערך ע"י נעמי שמר, והוא זכה ל-3 עבודים לכל הפחות : של אריה לבנון, של גיל אלדמע ושל ירון גרושובסקי. בלחן זה בוצע השיר פעמים רבות מאד. בין השאר ע"י יהורם גאון; עוזי מאירי; נעמי שמר; אופירה גלוסקא + הפרברים + חבורת 'מקולית' + סקסטה + שולה חן; דודו זכאי; אנסמבל דרור; יוני נמרי; אל המשורר; גוטה גוטה; דקלון; אודליה ברלין.

האני השר בגוף ראשון יחיד, קורא לאהובתו ומתאר עלילה אפשרית של טיול עד מפגש עמו בחיק הטבע בעונת האביב. הלשון השירית רצופה בהרמזים לפסוקי התנ"ך, בהם ספר בראשית ושיר השירים, כמו גם הרמזים אל פסוקים בשירתו שלו.

יוסף קלוזנר, עורך השילוח, שם התפרסם השיר, לא התלהב תחילה מהשיר, וראה בו דבר "יפה וריק", שאינו הולם את אופיו הרציני של הירחון. ואמנם השיר מלא עליצות והתפעמות מהנערה ומהטבע, והוא כנראה פועל יוצא של הרפתקת אהבים קצרה שארעה לביאליק בעיירה מרוזי, קיץ 1904

פרקי השיר ותכניו

מילות השירה	תכנים ואמירות
”קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי – בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי: מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ, נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.”	מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ט': ”לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי באחד [בְּאַחַת] מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ” המילים: „מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי” מתכתבות עם יצירתו של ביאליק בפרוזה: מאחורי הגדר.
”מִן הַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים סִפֵּךְ זָהֳרֵי גִיל, זָהֳרֵי גִיל, נוֹשְׁקִים מְזוּזוֹת פְּתָחַיִךְ; צְאִי אֲלֵיהֶם, תַּמָּה, בָּרָה, וּשְׁטָפוּךְ וְחִדְּשׁוּךְ, וְהִקְרִינוּ אֶת-עֵינַיִךְ.”	מילות הבית מתכתבות עם ספר משלי, פרק ח', פסוק ל"ד: ”אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי”; ברכיבי הפסוק שנושאו הוא עבודת ה' ומוסר, עשה המשורר שימוש בתיאור של יחסי אהבה.
”עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר – וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה: לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים, אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא! הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה.”
”גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי פֶּרַח דּוֹדַי, נָתַן רֵיחוֹ – צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ; אַף אֲנִי, אַף אֲנִי אֶת-אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ.”	מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק א', פסוקים י"ב–י"ג: ”עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ: צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין:”
”עוֹטָה אוֹר, שִׂמְלַת צְחוֹר, וּבְצַמָּתֵךְ קִשּׁוּר תְּכֵלֶת, צְאִי אֵלַי כְּחֶזְיוֹן רוּחַ! וְנָהַרְתְּ, וְשָׂחַקְתְּ, וִיהִי שְׂחוֹקֵךְ מָלֵא חֵן, וִיהִי רֵיחֵךְ כַּתַּפּוּחַ.”	מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ט': ”אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו; וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים”
”יַחְדָּו נַפְלִיג אֶל הַשָּׂדֶה וְאֶל הָהָר וְאֶל הַגַּיְא, וַאֲלַקְּטָה שָׁם זִכְרִיּוֹת; אָסֹף אֶאֱסֹף פְּנִינֵי-טַל, פְּנִינֵי-טָל – אֶל צַוָּארֵךְ מַרְגָּלִיּוֹת.”	זִכְרִיָה הוא הפרח זִכְרִינִי
”אָסֹף אֶאֱסֹף קַרְנֵי אוֹר, קַרְנֵי אוֹר, וַאֲלַקְּטָה בֵּין שׁוֹשַׁנִּים; אֶעֱנֹד מִצְחֵךְ צִיצֵי זִיו, צְפִירוֹת זָהָב, זֵרֵי פָז, וְאֶקְשֹׁר לְרֹאשֵׁךְ כְּתָרִים קְטַנִּים.”	מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ב': ”דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים:”
”יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן, וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ, עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי, תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי עִם הַגַּל וְעִם הַדְּרוֹר יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי.”	.

קישורים חיצוניים

• "קומי צאי" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "קומי צאי" והאזנה לו באתר זמרשת
• רשימת לחנים וביצועים לשיר, באתר הספרייה הלאומית
• עופר גביש, הפגישה המקרית של ביאליק שהולידה שיר אביב אירוטי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אפריל 2022