משתמש:Dovi/סדר עבודת ישראל/תפילה לחול

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תפילה בסיסית מעוצבת · תפילה עם תוספות


תפילה מעוצבת לכוונת הלב[עריכה]

"אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ."

שלוש ראשונות שבח לה'

אבות
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן.
גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל.
וְזוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת,
וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן!
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.


גבורות
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ,
מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ.
[בחורף: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם / בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל]
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים.
סוֹמֵךְ נוֹפְלִים,
וְרוֹפֵא חוֹלִים,
וּמַתִּיר אֲסוּרִים,
וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר.
מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דֽוֹמֶה לָּךְ!
מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.


קדושה
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ,
וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְּלֽוּךָ סֶּֽלָה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.

אמצעיות בקשה ותחינה

צרכי ישראל תמיד ככל עם צרכי ישראל בחורבנה ובגלותה

דעת
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת,
וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.
חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּֽעַת.


תשובה
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ,
וְקָרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ,
וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.


סליחה
סְלַח לָנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ,
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ,
כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ.


גאולה
רְאֵה נָא בְעָנְיֵֽנוּ, וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ,
וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ,
כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.


רפואה
רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא,
הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה,
כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה.
וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵֽינוּ,
כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.


שנים
בָּרֵךְ עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת,
וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.
וְתֵן [בחורף: טַל וּמָטָר לִבְרָכָה / בקיץ: בְּרָכָה]
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָהּ,
וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

קיבוץ גלויות
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ,
וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ,
וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.


משפט
הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה,
וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה,
וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ
בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים,
וְצַדְּקֵנוּ בַּמִשְׁפָּט.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.


מינים
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה,
וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד,
וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ.
וְהַזֵדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר
וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.


צדיקים
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים,
וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם,
וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ,
יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ.
וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת.
וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם
וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.


ירושלים
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב,
וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם,
וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.


בית דוד
אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ,
וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ,
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה.

שומע תפילה
שְׁמַע קוֹלֵנוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ,
וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה,
וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ!
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

שלוש אחרונות הודיה ונפטר והולך לו

עבודה
רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם.
וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ,
וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן.
וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים!
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.


הודאה
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ!
שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, אַתָּה הוּא.
לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ,
עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ,
וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ,
וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ,
וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת,
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם.
הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ,
וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ,
מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת,
הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.


שלום

לשחרית:
שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים,
עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ.
כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ
תּוֹרַת חַיִּים, וְאַהֲבַת חֶסֶד,
וּצְדָקָה וּבְרָכָה, וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם.
וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,
בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.

למנחה וערבית:
שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם,
כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם.
וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.

"יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי."



תפילה עם תוספות[עריכה]

(בהכנה)

"אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ."


אבות
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן. גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל. וְזוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.
בעשרת ימי תשובה: זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.
מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן! בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.


גבורות
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.
[בחורף: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם / בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל]
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דֽוֹמֶה לָּךְ! מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה.
בעשרת ימי תשובה: מִי כָמֽוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.


קדושה לחזרת הש"ץ
ש"ץ: נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ, "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:"

קהל וש"ץ ביחד: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

ש"ץ: לְעֻמָּתָם "בָּרוּךְ" יֹאמֵֽרוּ:

קהל וש"ץ ביחד: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.

ש"ץ: וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:

קהל וש"ץ ביחד: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ.

ש"ץ: לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶֽךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ. וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ (בעשרת ימי תשובה: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ).


קדושה ליחיד
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְּלֽוּךָ סֶּֽלָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ (בעשרת ימי תשובה: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ).


דעת
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.
במוצאי שבת: אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵל עָלֵֽינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶֽךָ.
(וְ)
חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּֽעַת.