ביאור:העוונות גרמו לגויים לזלזל בישראל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ירמיהו - נביא החורבן - עסק הרבה בשאלה - מדוע בא החורבן?
אחת התשובות לכך היא (יג 22): " "וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ 'מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה?'" "בְּרֹב עֲוונֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ, נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ" ". פסוק זה מתייחס במיוחד לשינוי שחל ביחסם של הגויים כלפי עם ישראל: מנהיגי ישראל הזמינו את הגויים לבוא ולכרות איתם ברית, כמו שכתוב בפסוק קודם "ואת לימדת אותם עלייך אלופים לראש" ( פירוט ); והגויים הפכו מבעלי-ברית לכובשים אכזריים; מדוע השתנה יחסם אלינו? מה עשינו רע?
הפסוק שקראנו, והפסוקים הבאים אחריו, נותנים תשובה: "ברוב עוונך -" :
- "נגלו שולייך" = הורמו שולי שמלתך עד שגילו את ערוותך;
-
- "נחמסו עקבייך" = הושחתו ונגזלו הנעליים שכיסו את עקבי רגלייך, או עקבייך עצמם, כלומר - נשארת עירומה ויחפה.
וייתכן שיש כאן תוצאה טבעית: כאשר העם מזלזל בכוח היצירה העיקרי שטבוע בגופו, ומשתמש בו בצורה פרוצה - "על גבעות בשדה", הדבר משפיע על כל התנהגותו של העם גם כלפי חוץ, והתוצאה לאורך זמן היא, שגם הגויים מזלזלים ומשפילים אותו.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-13-2227