לדלג לתוכן

ביאור:משלי ד יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mjly/mj-04-12)

משלי ד יב: "בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל."

תרגום מצודות: בלכתך, לא יהיה צר מקום צעדך (פסיעותיך); ואז, אף אם תרוץ בו - לא תיכשל במעשיך.

תרגום ויקיטקסט: - כשתתכנן את דרכך בחכמה, תלך ותתקדם בחיים בצעדים רחבים ולא תתעייף באופן שיאלץ אותך להצר את צעדיך; וגם אם תחליט לרוץ ולהתקדם במהירות רבה יותר - לא תיכשל.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד יב.


דקויות

[עריכה]

באיזו ריצה מדובר?

[עריכה]

1. ריצה בעולם המעשה (מצודות), למשל, התקדמות מהירה בפרוייקטים: מי שמתכנן את מעשיו בחכמה, יכול "לרוץ" בביצוע.

2. ריצה בעולם הרוח - עליה מהירה במעלות המצוות ועבודת ה' (ר' יונה, מלבי"ם על פסוק 12): מי ששומר על איזון, יכול להתקדם במהירות בעולם הרוח בלי להיכשל.

וכן, מי שרץ בדרכי הקדושה, וממהר ממצווה אל מצווה, לא ייכשל כי לא יהיה זמן ליצר-הרע לפתותו (רמ"ד ואלי).

3. ריצה בשדה הקרב - ראו "הקבלות".

4. ועל-דרך הדרש, ריצה בפוליטיקה - ריצה לכנסת / לממשלה / למלוכה: מי ששומר על ההנחיות שבפרק זה - נוהג בחכמה, מקבל ביקורת, ואינו מתחבר עם רשעים - יצליח לרוץ לשלטון בלי להיכשל...

הקבלות

[עריכה]

דוד רץ כמה פעמים במלחמתו מול גלית, (שמואל א יז כב): "וַיִּטֹּשׁ דָּוִד אֶת הַכֵּלִים מֵעָלָיו עַל יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִים, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה, וַיָּבֹא, וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹם... וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ, וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי... ""וַיָּרָץ דָּוִד, וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי, וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ, וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ..."; דוד אכן רץ ולא נכשל (ע"פ רמי ניר).

בהמשך הספר נאמר, שכדי לרוץ בלי להיכשל יש לדבוק בשם ה', (משלי יח י): "מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב"*; ואכן כך עשה דוד, (שמואל א יז מה): "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי 'אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ'".

דוד ייחס את הצעדים הרחבים והמהירים שלו לכך שדרש את פיקודי ה', (תהלים קיט מה): "וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה, כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי"*

"אם תשמע בקולי", אומר דוד לבנו, "תוכל גם אתה לרוץ בשם ה' מול כל אויב, ולא תיכשל".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-12