הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: ידע

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: ידע

בלשון המקרא, יֶדַע הוא:

1. ידע (כמו בלשון ימינו).

2. הכרה (למשל "לדעת מישהו" = להכיר אותו).

3. הבנה (בישעיהו ו, בא בתקבולת להבנה).

4. קיום יחסי מין. (ומכאן: "מודע" = קרוב משפחה).

הערה: בגדעון נאמר שהוא איים על זקני העיר סוכות שהוא ידוש את בשרם בקוצים ובברקנים, ולאחר מכן כתוב שהוא אכן מבצע זאת: "וידע בהם (בקוצים ובברקנים) אנשי סוכות". ככל הנראה שזוהי טעות והיה כתוב שם "וידש בהם אנשי סוכות" (האותיות ע' וש' הן דומות וקל להחליף ביניהן), שהרי המילה "וידע" לא קשורה לשם, וזה גם לא הביטוי בו הוא השתמש באיום שלו.

דעת לעומת חכמה ובינה

בשני מקומות בספר משלי מופיעים המושגים "חכמה", "תבונה" ו"דעת" בהקשר של יצירה או בניין:

(משלי ג יט): "ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו, ושחקים ירעפו טל"( פירוט )
(משלי כד ג): "בחכמה יבנה בית, ובתבונה יתכונן. ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים"( פירוט )

יש דמיון רב בין שני המשלים:

בשני המשלים מדובר על בניין ויצירה - במשל הראשון יצירת העולם, ובמשל השני יצירת בית פרטי. שני המשלים באים ללמדנו, ש המטרה העיקרית של לימוד החכמה היא היצירה המעשית , וכן ש כדי להצליח ביצירה מעשית יש להשתמש בחכמה .
בשני המשלים החכמה והתבונה מהוות את המסגרת, והדעת ממלאת את המסגרת בתוכן: במשל הראשון המסגרת היא הארץ והשמיים, והתוכן הוא המים שממלאים את הארץ והשמיים (תהומות וטל); במשל השני המסגרת היא הבניין והתוכן הוא ההון היקר והנעים.
בשני המשלים החכמה היא החלק התחתון, הבסיסי יותר, של המסגרת, והתבונה היא החלק העליון, המתקדם יותר. במשל הראשון החכמה קשורה לארץ והתבונה קשורה לשמיים; במשל השני החכמה קשורה לבניין הבית והתבונה קשורה לכינונו, כלומר - חיזוקו, ייצובו וגימורו.

הסדר הוא חכמה, בינה ודעת:

קודם-כל יש להשתמש בחכמה, ללמוד מהזולת .
אחר-כך יש להשתמש בתבונה, לנתח את מה שלמדנו ולהסיק מסקנות .
ורק לאחר מכן מגיעים לרמה של דעת, היכרות קרובה ואינטואיטיבית עם הנושא .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-30.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ידיעה, דעת - הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/dat