ביאור:דניאל א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A3401)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב       (מהדורות נוספות של דניאל א)


א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים עיין דברי הימים ב לו, ד ומלכים ב, כד מֶלֶךְ יְהוּדָה, בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיָּצַר עָלֶיהָ. ב וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים המקדש וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו, וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו ראש השרים שלו, לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה מצאצאי בית דוד וּמִן הַפַּרְתְּמִים נסיכים (הילדים האלו גדלו בעושר כנסיכים). ד יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל (מאום) מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת מבינים בדברי המדבר את עומק מחשבתו וּמְבִינֵי מַדָּע שידעו להביע את עצמם בצורה ברורה שהשומע יבין את כל הליכי מחשבתם וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בעלי שליטה עצמית, וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר לכתוב ולקרוא וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים ארמית. ה וַיְמַן ויזמן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ מטעמי לחם מאכל המלך וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, וּמִקְצָתָם לאחר שלושת השנים, אחרי שיגמרו את האימונים הדרושים יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ו וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה: דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ז וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת, וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל - בֵּלְטְשַׁאצַּר תרגום שמו מלשון הקודש לארמית, וכן לאחרים

להרחבה
, וְלַחֲנַנְיָה - שַׁדְרַךְ, וּלְמִישָׁאֵל - מֵישַׁךְ, וְלַעֲזַרְיָה - עֲבֵד נְגוֹ. ח וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ חשב מחשבות בלבו אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל יתלכלך (בעבירה, באכילת אוכל לא כשר) בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו, וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל שלא יכריח אותו לאכול. ט וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים. י וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל: "יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם, אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים נראים רע, מחמת רעב מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם, וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ". יא וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: יב "נַס נסה נָא אֶת עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה, וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה. יג וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִים המראה שלנו לעומת מראה יתר הילדים האוכלים כרגיל (ותראה שהוא זהה) הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה תרצה, תראה לנכון עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָ". יד וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה, וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה. טו וּמִקְצָת ולאחר יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר, מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. טז וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא לוקח לעצמו אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם, וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים. יז וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. יח וּלְמִקְצָת הַיָּמִים ולאחר שלש שנים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. יט וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כ וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת פי עשר עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. כא וַיְהִי דָּנִיֵּאל דניאל היה בהיכל המלך עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ. {פ}