ביאור:איוב לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2738)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2738

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא


ה' עונה לאיוב - הקדמה לדבריו

א וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב (מן) (הסערה) מִן הַסְּעָרָה אותה הרוח שמוטטה את בית בנו הבכור והמיתה את בניו וַיֹּאמַר.

"

ב מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה שבמקום לומר דברי חכמה שמאירים, הוא אומר דברים חשוכים שמרבים בחוסר בהירות בְמִלִּין במילים שכביכול נראות חכמות, אך הם... בְּלִי דָעַת? ג אֱזָר חגור נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ מתניך, וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי למרות אמירה זו, אין ציפייה שאכן יענה שכן מדובר בשאלות רטוריות. ד

שאלות רטוריות המבטאות את חוסר ההבנה של איוב בתהליך היווצרות העולם

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ עולם, הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה אם יש לך ידע על כך. ה מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ המידות שלה כִּי תֵדָע, אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו מכשיר מדידה; אינך מכיר את תכניות העולם ודרך היווצרותו. ו עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ הבסיסים של הארץ עומדים ומוטבעים, אוֹ מִי יָרָה הציב אֶבֶן פִּנָּתָהּ אבן היסוד שלה. ז בְּרָן כאשר שרו יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים מלאכים.

שבח על עוצמת ה' בים ועל הבלימה שלו

ח וַיָּסֶךְ מיהו שסכר בִּדְלָתַיִם יָם, בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא עוד מאז שהים נולד, כביכול. . ט בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ החיתול שלו; הים הגדול נראה שנוגע בשמים ומלובש בענן, והערפל שסביבו כביכול החיתול שלו. י וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי בעזרת החוק שלי שברתי את כוחו והגבלתי אותו, וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם. יא וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, וּפֹא יָשִׁית יושם כוחך בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ בגליך המתנשאים. יב הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר האם מיום היותך אירע שציוות על הבוקר להופיע?, (ידעתה) (שחר) יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ האם מיום היותך יצא לך לומר לשחר מה המקום שלו, שממנו.... יג לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ השחר תחזיק בשוליים של העולם, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה בעזרת האור שתפשט מקצוות הארך הרשעים שפועלים בחושך מתנערים מהעולם. יד תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם בכל בוקר הארץ מקבלת צורה חדשה מהשמש והופכת למשהו אחר, כמו חומר חותם - חומר רך שמקבל צורות שונות, וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ ובני האדם מתייצבים על הארץ ומתחלפים כמו הבגדים שמתחלפים. טו וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם בבו הזמן ימנע מהרשעים האור שלהם, וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר את כל מי שכביכול חזק, ישבור האור שיגיע אל הארץ. טז הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי מעמקי יָם, וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ האם ידוע לך מה מתרחש בתהומות?. יז הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת, וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה האם גילת את סודו של המוות?. יח הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ, הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ כֻלָּהּ האם אתה מכיר את העולם כולו?. יט אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר, וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ האם אתה יודע את מקומם של האור והחושך, על מנת.... כ כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל גְּבוּלוֹ, וְכִי תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתוֹ בשביל שתבין מהם הדרכים שיקחו אותו אל המקום שאליו הוא שייך וששם נמצאים הגבולות שלו. כא יָדַעְתָּ כִּי אָז תִּוָּלֵד, וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים ברור שידעת את כל אלו, כי מאז בריאת העולם אתה נוצרת, ואתה חיי מאז ועד עכשיו (ה' אומר לו בציניות כביכול, שהרי ברור שאיוב לא נולד בבריאת העולם. כב הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג, וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה האם אתה מכיר את המקום שבו נמצאים השלג והברד. כג אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר, לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה שאותם, הברד והשלג, שמרתי להילחם עם הרשעים לזמן המתאים לכך. כד אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר מאיזה מקום מפציע האור?, יָפֵץ קָדִים עֲלֵי אָרֶץ מאיפה הרוח המזרחית מתפזרת על הארץ?. כה מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה מי ביקע דרך לטיפת הגשם על מנת שתגיע למקום ספציפי?, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת כנ"ל לרעם. כו לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ, מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ. כז לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה הסיבה שאני ממטיר על מקומות ללא אנשים, זה כדי להשביע את אותם מקומות מוזנחים ושמזניחים אנשים, וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא. כח הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב, אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל. כט מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח, וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ. ל כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ, וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ. לא הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה, אוֹ מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. לב הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ, וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם. לג הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם, אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ. לד הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ, וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ. לה הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ, וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ. לו מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה. לז מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה, וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב. לח בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק, וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ. לט הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף, וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא. מ כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת, יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ אָרֶב. מא מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי (ילדו) יְלָדָיו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ, יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל.

"