ביאור:איוב ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2730)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו


לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)
ספרים מבוארים: בראשית... דברים, יהושע... ישעיהו, תהלים, משלי, חמש מגילות, דניאל, עזרא ונחמיה בתהליך הכנה: איוב, דברי הימים


"

לועגים לי אלו הנמצאית במדרגה התחתית
א וְעַתָּה, שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים -
אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם את אבא שלהם לא קיבלתי לעבודה, לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי.
ב גַּם כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי? עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח!
ג בְּחֶסֶר וּבְ'כָפָן כנראה צמח, אך יתכן גם על פי הערבית: רעב גַּלְמוּד הַעֹרְקִים' - צִיָּה,
אֶמֶשׁ - שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה.
ד הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ צמחי מדבר מצמיאים, וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים אוכל לא משביע וגורם לכאבי בטן לַחְמָם.
ה מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ, יָרִיעוּ יצעקו לעזרה עָלֵימוֹ כַּגַּנָּב.
ו בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן - חֹרֵי עָפָר בתוך בורות לא יציבים חפורים בחול וְכֵפִים.
ז בֵּין שִׂיחִים יִנְהָקוּ, תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ יצטרכו להתכופף.
ח בְּנֵי נָבָל, גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם, - נִכְּאוּ מושפלים (מלשון נכואות מִן הָאָרֶץ!


ט וְעַתָּה ועכשיו, כל אלו החלכאים והנדכאים - נְגִינָתָם שירים עצובים או לועגים הָיִיתִי, וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה בערבית: משל, כלומר מספרים ומצביעים עלי ועל הנוראות הקורות אותי.
י תִּעֲבוּנִי! רָחֲקוּ מֶנִּי! וּמִפָּנַי - לֹא חָשְׂכוּ רֹק ירקו עלי בפנים.
יא כִּי (יתרו) יִתְרִי פִתַּח וַיְעַנֵּנִי, וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ.
יב עַל יָמִין - פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי כנראה משמעותו: רגלי "יפרחו" כלומר יעופו - שִׁלֵּחוּ יפילו אותי, או יבעטו בי, וַיָּסֹלּוּ עָלַי סללו דרכי, כלומר קבעו אותי אָרְחוֹת הכבישים, כלומר המסלול הקבוע אֵידָם של הלעג.
יג נָתְסוּ נְתִיבָתִי - לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ.
יד כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּ, תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּלוּ.
טו הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי, וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי.


טז וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי, יֹאחֲזוּנִי יְמֵי עֹנִי!
יז לַיְלָה - עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי, וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן.
יח בְּרָב כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי, כְּפִי כֻתָּנְתִּי - יַאַזְרֵנִי.
יט הֹרָנִי לַחֹמֶר, וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר.
כ אֲשַׁוַּע אֵלֶיךָ - וְלֹא תַעֲנֵנִי, עָמַדְתִּי - וַתִּתְבֹּנֶן בִּי!
כא תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי, בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי.


כב תִּשָּׂאֵנִי!! אֶל רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי!! וּתְמֹגְגֵנִי (תשוה) תּוּשִׁיָּה?
כג כִּי יָדַעְתִּי - מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי! - וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי.
כד אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד, אִם בְּפִידוֹ לָהֶן - שׁוּעַ!
כה אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם האם לא הייתי 'אכפתניק'?? עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן?
כו כִּי טוֹב קִוִּיתִי ציפיתי שמהתנהגות טובה אזכה לטוב - וַיָּבֹא רָע, וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר - וַיָּבֹא אֹפֶל!
כז מֵעַי רֻתְּחוּ הבטן שלי החלה להתהפך בקרבה - וְלֹא דָמּוּ ועד עכשיו לא השתתקו המעיים שלי, קִדְּמֻנִי יְמֵי עֹנִי!
כח קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה כאילו אין שמש, קַמְתִּי בַקָּהָל הייתי צועק בלי סיבה באמצע מקום ציבורי - אֲשַׁוֵּעַ.
כט אָח הָיִיתִי לְתַנִּים, וְרֵעַ לִבְנוֹת יַעֲנָה.
ל עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי, וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב.
לא וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי, וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים.

"