ביאור:איוב כט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
א וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
ב מִי יִתְּנֵנִי הלוואי שהייתי חוזר לחיי בעבר, לפני הצרות כְיַרְחֵי כחודשי קֶדֶם, כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי שמר אותי. ג בְּהִלּוֹ כשהוא האיר את נֵרוֹ עֲלֵי על רֹאשִׁי, לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ בחושך. ד כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי צעירותי, בְּסוֹד אֱלוֹהַּ בקירבה לה' עֲלֵי אָהֳלִי כאשר השגיח על ביתי. ה בְּעוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי, סְבִיבוֹתַי נְעָרָי ומסביבי היו כל עוזרי. ו בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה רגלי בחמאה (ר' הערה על פרק כ) - בדומה לפסוק: "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ", וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי הסלע הסמוך אלי פַּלְגֵי שָׁמֶן תהיה שופעת ממנו נביעה של שמן.
ז בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי קָרֶת של העיר, בָּרְחוֹב אָכִין מוֹשָׁבִי ברחוב העיר, ליד השער, היה לי מקום של כבוד. ח רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ מתוך יראת כבוד, וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ. ט שָׂרִים עָצְרוּ בְמִלִּים שתקו כשדיברתי, וְכַף יד יָשִׂימוּ לְפִיהֶם. י קוֹל נְגִידִים שרים נֶחְבָּאוּ הקולות שלהם הושתקו, וּלְשׁוֹנָם לְחִכָּם דָּבֵקָה. יא כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה כי כל אוזן ששמעה אותי - וַתְּאַשְּׁרֵנִי אמרה לי: "אשריך!", וְעַיִן רָאֲתָה - וַתְּעִידֵנִי העידה על מעשי הטובים:
יב כִּי אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ, וְיָתוֹם וְלֹא היצלתי יתום שאין עֹזֵר לוֹ. יג בִּרְכַּת אֹבֵד כאות תודה לעזרתי, בירך אותי מי שאיבד את רכושו ואני עזרתי לו עָלַי תָּבֹא, וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן אשמח. יד צֶדֶק לָבַשְׁתִּי היתה דרכי, נהגתי במידת הצדק וַיִּלְבָּשֵׁנִי הצדק כביכול נכנס לתוכי ולבש אותי, כִּמְעִיל וְצָנִיף כמו מעיל ומצנפת לבשתי מִשְׁפָּטִי את צדקת משפטי. טו עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר, וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי. טז אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים, וְרִב לֹא יָדַעְתִּי מריבה שלא קשורה אלי אֶחְקְרֵהוּ למדתי את פרטי המריבה, כדי לנסות לפתור אותה. יז וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעוֹת מלתעות, שיני עַוָּל רשע, וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף הצלתי את האנשים אותם הוא עשק.
יח וָאֹמַר: עִם קִנִּי אֶגְוָע אמות בביתי, בקרב משפחתי, וְכַחוֹל כמספר גרגירי החול אַרְבֶּה יָמִים. יט שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם, וְטַל יָלִין יתאסף בלילה בִּקְצִירִי בענפי. כ כְּבוֹדִי חָדָשׁ מתחדש (ממשיך להתקיים) עִמָּדִי, וְקַשְׁתִּי הקשת שאני נלחם בה (משל לכוחו של איוב) בְּיָדִי תַחֲלִיף תתחדש כוחה (כמו: "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ"). כא לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ ואנשים קיוו לשמוע עוד את דברי, וְיִדְּמוּ שתקו לְמוֹ לנוכח עֲצָתִי. כב אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ לא ימרו, לא יעשו שינוי מלעשות כדברי, וְעָלֵימוֹ תִּטֹּף מִלָּתִי דברי נעימים להם כמו טל מטפטף. כג וְיִחֲלוּ יצפו כַמָּטָר לִי, וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקוֹשׁ כמו שמצפים לקלוט עוד כמה טיפות מהגשם האחרון. כד אֶשְׂחַק כשאני מחייך אֲלֵהֶם - לֹא יַאֲמִינוּ הם מתרגשים מכך מאוד, עד כדי כך שאינם בטוחים שהיה זה במציאות או חלום, וְאוֹר פָּנַי כשאאיר פני אליהם לֹא יַפִּילוּן לא יפילו את פניהם, לא יתעצבו. כה אֶבֲחַר דַּרְכָּם סמכו עלי להחליט בשבילם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ בראשם, וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד, כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם וכמו מי שמנחם אבלים, המצפים לדברי נחמה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
